קישורים מפת האתר
1 בספטמבר 1939

פורצת מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה הנאצית פולשת לפולין. פולין הייתה הזירה הראשונה בה השתמשו הגרמנים בטקטיקת "מלחמת הבזק" (בליצקריג) - התקדמות מהירה של ארמיות משוריינות, ושימוש במפציצי צלילה על מנת לשבור את קו ההגנה של האויב, להתקדם אל עורפו, לכתר את כוחותיו ולהשמידם במהירות.

1 בספטמבר 1939

פרצה מלחמת העולם השנייה בהתקפה של גרמניה הנאצית על פולין. לכתבה המלאה לחץ/לחצי כאן.

4 בספטמבר 1944

הקמת ה"בריגדה" העברית במסגרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, המוכרת גם בשם חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל). היה זה כוח יהודי לוחם של ארצישראלים במסגרת הצבא הבריטי, שנשלח להילחם כנגד הגרמנים בחזית האיטלקית לקראת סוף המלחמה. יוצאי "הבריגדה" היו מאבות חיל השריון הישראלי.

6 בספטמבר 1915

נערך הניסוי ראשון באבטיפוס של הטנק על ידי הצבא הבריטי.

8 בספטמבר 1968

הפגזה ארטילרית מצרית כבדה ואש מירי קל לאורך תעלת סואץ. לצה"ל 10 חיילים הרוגים ועשרות פצועים. התקרית הגדולה בהיקפה מאז מלחמת ששת הימים היוותה הסלמה משמעותית בעימות והובילה בין היתר לקבלת ההחלטה בנובמבר אותה שנה להקים את "קו בר-לב".

8 בספטמבר 1972

"יום קרב" ברמת הגולן".

9 בספטמבר 1969

מבצע "רביב" - כוח שריון מבצע פשיטה משוריינת בחופו המזרחי של מפרץ סואץ באמצעות 6 טנקים ו-3 נגמ"שים שנלקחו שלל. במשך כעשר שעות מירידת הכוח לחוף ועד חזרתו לנחתות הוא פוגע בבסיסי צבא מצרי ומשאיר אחריו עשרות חיילים מצרים הרוגים, כולל מפקד הגזרה. טייס סקייהוק שמטוסו נפגע מאש נ"מ נפל ונעלם במפרץ סואץ והוכרז כחלל. בעקבות המבצע הדיח נאצר את צמרת הפיקוד הצבאי המצרי, ובכללה את הרמטכ"ל, גנרל אחמד איסמעיל עלי ואת מפקד חיל-הים.

12 בספטמבר 2005

כוחות חי"ר ושריון של צה"ל יוצאים מרצועת עזה במסגרת מבצע "אשמורת אחרונה" (ההתנתקות מרצועת עזה).

13 בספטמבר 1940

איטליה פולשת למצרים במלחמת העולם השנייה ובכך מתחיל אחד העימותים המרכזיים במערכה המשוריינת בצפון אפריקה.

15 בספטמבר 1916

השימוש הקרבי הראשון בטנק נעשה בקרב על הסום עם 16 טנקים בריטיים.

18 - 22 בספטמבר 1970

"ספטמבר השחור". לבקשת חוסיין מלך ירדן צה"ל ריכז טנקים בגולן, כדי להפעיל לחץ על הסורים שהכניסו אוגדה משוריינת לתוך ירדן לכיוון הבירה עמאן כדי לעזור לפלסטינאים בלחימתם בירדנים. כמו כן ביצעו מטוסי חיל האוויר הישראלי מספר יעפי דמה מעל טורי השריון הסורי. ב-22 בחודש התקפל הכוח הסורי ויצא משטח ירדן.

20 בספטמבר 1944

מוקמת הבריגדה היהודית (חי"ל) בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

29 בספטמבר 2000

פרצו אירועי "גאות ושפל" (אינתיפאדת אל אקצה). מהומות אלימות בשטחי הרשות הפלשתינאית ציינו את תחילת העימות, אשר לווה בפיגועי התאבדות בערי ישראל ועימות בנשק חם. בלחימה של צה"ל שולבו טנקים וכלים ממוכנים כבדים לכיבוש הערים הפלסטיניות, לפשיטות ולמבצעים.


חיל השריון הישראלי החל את דרכו לאחר מלחמת העצמאות, אולם שורשיו נעוצים בשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם במהלך מלחמת העצמאות, עוד לפני הקמת צה"ל. שמ"ש בפיקודו של יצחק שדה עסק בבניין הכוח המשוריין הראשון שממנו ינקו הדורות הבאים. עם הקמתן של חטיבה 7 בפיקודו של שלמה שמיר וחטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה ("הזקן") פורק שמ"ש וחטיבות אלה היו לממשיכות דרכו עד סוף מלחמת העצמאות. חייליהן גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי ה"הגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. השריון במלחמה זו כלל בעיקר שריוניות וזחל"מים וכן 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, מספר טנקי שרמן מתקופת מלחמת העולם השנייה (שגילם עד 5 שנים) וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה כחטיבה רזרבית ניידת, לפי פקודת ההקמה מיום 14 במאי 1948, בהרכב שני גדודי חיל רגלים וגדוד משוריין, עוד צוין בפקודת ההקמה כי יש להעביר לחטיבה הרזרבית מפקדים מכל הדרגות, בהתאם לתקן של 2 גדודי חיל רגלים.
בתחילת שנות החמישים הוחלט להקים את חיל השריון והחטיבה הסדירה 7 הפכה גרעין לבניין הכוח השריונאי. הרכבה היה: גדוד טנקים 82 ושני גדודי חרמ"ש - גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב.
חשיבותו של חיל השריון להכרעה במלחמה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הפך לגורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים אף מיתרון באיכות הרק"ם. במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובוצעו חדירות עמוקות לשטח האויב ע"י כוחות שריון שקעקעו את הגנת האויב והיכוהו מכה ניצחת - "מלחמת בזק" במיטבה. לאחר מלחמת סיני הקים השריון את האוגדה המשוריינת כעוצבת יסוד כלל-חילית שהוא אמון על בניינה ובכלל זה הארטילריה המתנייעת, חיל הרגלים המשוריין ההנדסה המשוריינת ואף כלל בתוכה את גדודי הנ"מ המתנייעים. בתפקידה זה הפכה מפקדת גייסות השריון למתכננת הלחימה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים לגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על ניהול המערכות בזירות סיני ורמת הגולן.
לקחי קרבות השריון במלחמת יום הכיפורים יושמו בין השאר בפיתוח טנק המרכבה שהחל שנים אחדות קודם לכן. בניגוד לטנקים אחרים בעולם הושם בתכנון המרכבה דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף כלקח מהמלחמה היה השריון הריאקטיבי שהגביר את המיגון כלפי טילים ומטולים נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן הוכנסו אמצעי ראיית לילה לשימוש צוותי טנקים, כדי להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.
במלחמת שלום הגליל כבר באו לידי ביטוי החידושים הללו כאשר השריון מוכיח כושר התקדמות מפליא בשטח הררי קשה ביותר הרצוף שטחים בנויים ועירוניים ומכשולי מים שיש לצלוח. כל זאת אל מול כ-20 חטיבות סוריות סדירות וקרוב לעשרים אלף מחבלים החמושים במיטב הנשק והציוד.
חלקו של השריון היה רב גם כנגד המחבלים במבצעים השונים ובזירות השונות. הפעילות המבצעית של השריון בשיטות הסיור והמארב, השתלבותו במבצעי סגר וכתר שבהם שימשו הטנקים לא פעם כעמדות תצפית ומחסום ניידות - היו תמיד לבסיס איתן שעליו נשענו כוחות צה"ל בכול הזירות.
השריון ממשיך להתעצם גם בהתאמה לשינויים שנגרמו עם הזמן בשטחים העירוניים ובתכסית השטח, וכן תוך התחשבות בהתחמשות האויב באמצעי נ"ט מתקדמים. השריון כיום מוביל במהפכה הדיגיטלית של שדה הקרב המודרני.

נכתב ע"י אל"ם (מיל') בני מיכלסון
בסיוע סא"ל (במיל') ד"ר עמיעד ברזנר


:שם
:דוא"ל