קישורים מפת האתר
2 במאי 1945

כוחות הצבא האדום כובשים את ברלין.

7 במאי 1945

נחתם כתב הכניעה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

9 במאי 1945

"יום הניצחון" על גרמניה הנאצית באירופה.

9 במאי 1948

בן גוריון מורה על הקמת חטיבה 7 (חטיבת העתודה) בפיקודו של שלמה שמיר.

10 במאי 1940

כוחות השריון של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה פולשים להולנד, בלגיה ולוכסמבורג, במטרה לעקוף את קו מאז'ינו ולכבוש את צרפת. הצבא הגרמני המודרני, המשוריין והממוכן השתמש בטקטיקות של "מלחמת בזק" (בליצקריג) והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת.

14 במאי 1948

פקודה להקמת חטיבה 7 כחטיבת עתודה מטכ"לית ניידת בפיקוד שלמה רבינוביץ (לימים - שמיר). הרכב החטיבה: גדוד שריוניות, שהקמתו החלה בתחילת מאי 1948 ושני גדודי חיל רגלים. קציני מטה בחטיבה היו: חיים הרצוג - קצין מודיעין, תֶּד אריסון - קצין קשר, אהרן חוטר ישי - קצין המנהלה. החטיבה השתתפה בכל מלחמות ישראל והיא אחת משתי החטיבות הסדירות הקיימות בצה"ל החל ממלחמת העצמאות ועד ימינו. לצפייה בפקודת ההקמה לחץ כאן.

15 במאי 1948

עם סיום המנדט הבריטי פולשים לארץ ישראל צבאות מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק.

24 במאי 1948

ניסיון של חטיבה 7 לכיבוש משטרת לטרון מבצע "בן-נון א'" נכשל.

24 במאי 2000

צה"ל משלים את הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון.

25 במאי 1948

הקמת חטיבה 8 (חטיבת "הזקן") בפיקוד יצחק שדה. במסגרתה הוקם הגדוד השני של החטיבה, גדוד 82, שהיה גדוד הטנקים היחיד של צה"ל וכלל טנקי קרומוול, טנקי הוצ'קיס וטנק שרמן.

26 במאי 1948

ממשלת ישראל הזמנית מחליטה על הקמת צבא הגנה לישראל ודוד בן-גוריון חותם על הפקודה להקמתו.

26 - 28 במאי 1948

חטיבה 7 כובשת את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין. כיבוש הכפרים יצר מסדרון קרקעי בשליטת צה"ל, שעקף את חסימת הלגיון בלטרון, ואפשר מאוחר יותר את סלילת דרך עוקפת לפריצת המצור על ירושלים ("דרך בורמה").

30 במאי 1948

ניסיון שני של חטיבה 7 לכיבוש משטרת לטרון מבצע "בן-נון ב'" נכשל.

31 במאי 1948

מוקם צה"ל.

31 במאי 1974

ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת כוחות לאחר מלחמת יום הכיפורים.


חיל השריון הישראלי החל את דרכו לאחר מלחמת העצמאות, אולם שורשיו נעוצים בשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם במהלך מלחמת העצמאות, עוד לפני הקמת צה"ל. שמ"ש בפיקודו של יצחק שדה עסק בבניין הכוח המשוריין הראשון שממנו ינקו הדורות הבאים. עם הקמתן של חטיבה 7 בפיקודו של שלמה שמיר וחטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה ("הזקן") פורק שמ"ש וחטיבות אלה היו לממשיכות דרכו עד סוף מלחמת העצמאות. חייליהן גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי ה"הגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. השריון במלחמה זו כלל בעיקר שריוניות וזחל"מים וכן 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, מספר טנקי שרמן מתקופת מלחמת העולם השנייה (שגילם עד 5 שנים) וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה כחטיבה רזרבית ניידת, לפי פקודת ההקמה מיום 14 במאי 1948, בהרכב שני גדודי חיל רגלים וגדוד משוריין, עוד צוין בפקודת ההקמה כי יש להעביר לחטיבה הרזרבית מפקדים מכל הדרגות, בהתאם לתקן של 2 גדודי חיל רגלים.
בתחילת שנות החמישים הוחלט להקים את חיל השריון והחטיבה הסדירה 7 הפכה גרעין לבניין הכוח השריונאי. הרכבה היה: גדוד טנקים 82 ושני גדודי חרמ"ש - גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב.
חשיבותו של חיל השריון להכרעה במלחמה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הפך לגורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים אף מיתרון באיכות הרק"ם. במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובוצעו חדירות עמוקות לשטח האויב ע"י כוחות שריון שקעקעו את הגנת האויב והיכוהו מכה ניצחת - "מלחמת בזק" במיטבה. לאחר מלחמת סיני הקים השריון את האוגדה המשוריינת כעוצבת יסוד כלל-חילית שהוא אמון על בניינה ובכלל זה הארטילריה המתנייעת, חיל הרגלים המשוריין ההנדסה המשוריינת ואף כלל בתוכה את גדודי הנ"מ המתנייעים. בתפקידה זה הפכה מפקדת גייסות השריון למתכננת הלחימה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים לגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על ניהול המערכות בזירות סיני ורמת הגולן.
לקחי קרבות השריון במלחמת יום הכיפורים יושמו בין השאר בפיתוח טנק המרכבה שהחל שנים אחדות קודם לכן. בניגוד לטנקים אחרים בעולם הושם בתכנון המרכבה דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף כלקח מהמלחמה היה השריון הריאקטיבי שהגביר את המיגון כלפי טילים ומטולים נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן הוכנסו אמצעי ראיית לילה לשימוש צוותי טנקים, כדי להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.
במלחמת שלום הגליל כבר באו לידי ביטוי החידושים הללו כאשר השריון מוכיח כושר התקדמות מפליא בשטח הררי קשה ביותר הרצוף שטחים בנויים ועירוניים ומכשולי מים שיש לצלוח. כל זאת אל מול כ-20 חטיבות סוריות סדירות וקרוב לעשרים אלף מחבלים החמושים במיטב הנשק והציוד.
חלקו של השריון היה רב גם כנגד המחבלים במבצעים השונים ובזירות השונות. הפעילות המבצעית של השריון בשיטות הסיור והמארב, השתלבותו במבצעי סגר וכתר שבהם שימשו הטנקים לא פעם כעמדות תצפית ומחסום ניידות - היו תמיד לבסיס איתן שעליו נשענו כוחות צה"ל בכול הזירות.
השריון ממשיך להתעצם גם בהתאמה לשינויים שנגרמו עם הזמן בשטחים העירוניים ובתכסית השטח, וכן תוך התחשבות בהתחמשות האויב באמצעי נ"ט מתקדמים. השריון כיום מוביל במהפכה הדיגיטלית של שדה הקרב המודרני.

נכתב ע"י אל"ם (מיל') בני מיכלסון
בסיוע סא"ל (במיל') ד"ר עמיעד ברזנר


:שם
:דוא"ל