קישורים מפת האתר
3 בפברואר 1954

הקמת מפקדת גייסות שריון (גי"ש). המפקדה אחראית לתורת הלחימה, אמל"ח, כ"א והדרכה של החיל. ביום הקמתה היו בצה"ל כ-90 טנקי 'שרמן' וכ-160 זחל"מים. רק בשנת 1955 רכש צה"ל טנקים חדשים מדגם "אי-אם-אקס-13" שהובאו מצרפת.

3 בפברואר 1974

תחילת מלחמת ההתשה במובלעת בגולן ובחרמון, לאחר כמה חודשים של רגיעה עם תום מלחמת יום הכיפורים. הלחימה נמשכת עד 31 במאי 1974, עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות.

4 בפברואר 1997

אסון המסוקים. 73 חיילי צה"ל נהרגים בדרכם לדרום לבנון כאשר שני מסוקי יסעור מתנגשים באוויר, ביניהם קצינים, מפקדים ואנשי צוות של חטיבה 7, חטיבה 188 וחטיבה 460.

20 בפברואר 1979

טנק המרכבה מוצג לראשונה בפומבי על ידי שר הביטחון עזר וייצמן.

27 בפברואר 1991

מסתיימת מלחמת המפרץ שבה משחררים כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב את כווית מידי עיראק.

28 בפברואר 2008

תחילת מבצע "חורף חם" במרחב סג'עיה וג'בליה שבעזה, בעקבות ירי רקטות על שדרות ואשקלון והריגת אזרח במכללת ספיר. במבצע השתתפו חטיבת גבעתי וגדודי שריון של חטיבה 188. שני לוחמי צה"ל נפלו במבצע, וכן נהרגו כ-110 מחבלים. בסיום המבצע הוכרזה הפסקת אש ("הודנא").


חיל השריון הישראלי החל את דרכו לאחר מלחמת העצמאות, אולם שורשיו נעוצים בשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם במהלך מלחמת העצמאות, עוד לפני הקמת צה"ל. שמ"ש בפיקודו של יצחק שדה עסק בבניין הכוח המשוריין הראשון שממנו ינקו הדורות הבאים. עם הקמתן של חטיבה 7 בפיקודו של שלמה שמיר וחטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה ("הזקן") פורק שמ"ש וחטיבות אלה היו לממשיכות דרכו עד סוף מלחמת העצמאות. חייליהן גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי ה"הגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. השריון במלחמה זו כלל בעיקר שריוניות וזחל"מים וכן 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, מספר טנקי שרמן מתקופת מלחמת העולם השנייה (שגילם עד 5 שנים) וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה כחטיבה רזרבית ניידת, לפי פקודת ההקמה מיום 14 במאי 1948, בהרכב שני גדודי חיל רגלים וגדוד משוריין, עוד צוין בפקודת ההקמה כי יש להעביר לחטיבה הרזרבית מפקדים מכל הדרגות, בהתאם לתקן של 2 גדודי חיל רגלים.
בתחילת שנות החמישים הוחלט להקים את חיל השריון והחטיבה הסדירה 7 הפכה גרעין לבניין הכוח השריונאי. הרכבה היה: גדוד טנקים 82 ושני גדודי חרמ"ש - גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב.
חשיבותו של חיל השריון להכרעה במלחמה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הפך לגורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים אף מיתרון באיכות הרק"ם. במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובוצעו חדירות עמוקות לשטח האויב ע"י כוחות שריון שקעקעו את הגנת האויב והיכוהו מכה ניצחת - "מלחמת בזק" במיטבה. לאחר מלחמת סיני הקים השריון את האוגדה המשוריינת כעוצבת יסוד כלל-חילית שהוא אמון על בניינה ובכלל זה הארטילריה המתנייעת, חיל הרגלים המשוריין ההנדסה המשוריינת ואף כלל בתוכה את גדודי הנ"מ המתנייעים. בתפקידה זה הפכה מפקדת גייסות השריון למתכננת הלחימה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים לגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על ניהול המערכות בזירות סיני ורמת הגולן.
לקחי קרבות השריון במלחמת יום הכיפורים יושמו בין השאר בפיתוח טנק המרכבה שהחל שנים אחדות קודם לכן. בניגוד לטנקים אחרים בעולם הושם בתכנון המרכבה דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף כלקח מהמלחמה היה השריון הריאקטיבי שהגביר את המיגון כלפי טילים ומטולים נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן הוכנסו אמצעי ראיית לילה לשימוש צוותי טנקים, כדי להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.
במלחמת שלום הגליל כבר באו לידי ביטוי החידושים הללו כאשר השריון מוכיח כושר התקדמות מפליא בשטח הררי קשה ביותר הרצוף שטחים בנויים ועירוניים ומכשולי מים שיש לצלוח. כל זאת אל מול כ-20 חטיבות סוריות סדירות וקרוב לעשרים אלף מחבלים החמושים במיטב הנשק והציוד.
חלקו של השריון היה רב גם כנגד המחבלים במבצעים השונים ובזירות השונות. הפעילות המבצעית של השריון בשיטות הסיור והמארב, השתלבותו במבצעי סגר וכתר שבהם שימשו הטנקים לא פעם כעמדות תצפית ומחסום ניידות - היו תמיד לבסיס איתן שעליו נשענו כוחות צה"ל בכול הזירות.
השריון ממשיך להתעצם גם בהתאמה לשינויים שנגרמו עם הזמן בשטחים העירוניים ובתכסית השטח, וכן תוך התחשבות בהתחמשות האויב באמצעי נ"ט מתקדמים. השריון כיום מוביל במהפכה הדיגיטלית של שדה הקרב המודרני.

נכתב ע"י אל"ם (מיל') בני מיכלסון
בסיוע סא"ל (במיל') ד"ר עמיעד ברזנר


:שם
:דוא"ל