קישורים מפת האתר

27 ביוני 2010: אורי בן ארי הונצח באנדרטת חטיבת הראל בהר אדר

אורי בן ארי, מגדולי המפקדים בשריון הישראלי, שהעלה את השריון הישראלי על מפת צה"ל, מפקד חטיבת השריון הראל במלחמת ששת הימים שנטלה חלק מכריע בקרב לשחרור ירושלים, הונצח באנדרטת חטיבת פלמ"ח הראל בהר אדר, בטקס מרשים ביום 4 ביוני 2010.


הכין וערך אל"ם (במיל') שאול נגר

האיורים הם של דני לבני, אמן לוחם שהשתתף בפלס"ר בקרבות

צילומים: אבנר גאגין (מתנדב ביד לשריון) ושאול נגר


תא"ל אורי בן ארי ז"ל היה מפקדה של חטיבת שריון הראל (10) במלחמת ששת הימים (אז אל"ם במילואים). החטיבה בפיקודו של אורי בן ארי נטלה חלק חיוני בשחרור ירושלים, יחד עם חטיבת הצנחנים, החטיבה הירושלמית וחיל האוויר, בסדרת קרבות שעברה דרך גבעת הרדאר. על גבעה זו, הצמודה ליישוב הר אדר, הוקמה לפני שנים האנדרטה לחטיבת פלמ"ח הראל שהיא כיום חטיבת שריון במילואים.

במלאות 43 שנה לקרבות חטיבת הראל במלחמת ששת הימים ובטקס מרשים שהתקיים ביום 4 ביוני 2010, הוסר הלוט מעל לוח הזיכרון שנקבע על האנדרטה, על שמו של תא"ל אורי בן-ארי שפיקד על החטיבה. היוזמה ללוח זיכרון זה, ניסוחו והצבתו הייתה של אל"ם (במיל') צביקה דהב בתיאום עם משפחתו של תא"ל אורי בן ארי ז"ל ועם עמותת החטיבה בראשות סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי.

הטקס המכובד והמרשים היה פרי יוזמתו של אל"ם (במיל') צביקה דהב, שהיה מפקד גדוד הטנקים 95 של החטיבה במלחמת ששת הימים, ובבִרכת מילכה בן ארי, רעייתו תבדל"א של אורי בן ארי ז"ל .

בטקס השתתפו ותיקי החטיבה ויוצאי הפלמ"ח ובהם האלופים (במיל') עמוס חורב, צבי זמיר ויצחק (חקה) חופי; וכן האלופים (במיל') ישראל טל (טליק) וג'קי אבן (שנמנו על מפקדי החטיבה בעבר), חיים ארז, אביעזר יערי; מילכה רעייתו של אורי בן ארי; קצין השריון הראשי תא"ל יגאל סלוביק, מפקד חטיבת הראל 10 כיום אל"ם איציק רונן, סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי יו"ר עמותת חטיבת הראל, אל"ם (במיל') אבירם כהן (ראש מועצת הר אדר), אורחים רבים ותושבים מהיישוב הר אדר. ליוותה את האירוע, בשירי פלמ"ח ואחרים, מקהלת תלמידי בית הספר של הר אדר מכיתות א-ה, בהכנה ובניצוח אלישבע נעמי ספיר, ותזמורת כלי נשיפה של בית הספר. עוד השתתף החצוצרן הראל חזון רווה שהוא מבוגרי תזמורת צה"ל. הטקס הסתיים בשירת המנון הפלמ"ח ו"התקווה".



מראה כללי של אנדרטת חטיבת פלמ"ח-הראל בהר אדר



הסרת הלוט מעל לוח הזיכרון בידי מילכה בן ארי, רעייתו של אורי בן ארי ובידי אלוף (במיל') ואיש הפלמ"ח צבי זמיר.



מילכה בן ארי ואלוף (במיל') צבי זמיר מיד לאחר הסרט הלוט מעל לוח הזיכרון לזכרו של אורי בן ארי ז"ל



לוח הזיכרון על שם תא"ל אורי בן-ארי באנדרטת חטיבת פלמ"ח-הראל בהר אדר, ליד לוחית לזכר יצחק רבין ז"ל מפקדה הראשון של החטיבה בתש"ח, ולזכר יוסף (יוספלה) טבנקין ז"ל מפקדה השני של החטיבה בתש"ח


תוכן הכתבה

§ ההיסטוריה של חטיבת פלמ"ח-הראל - סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי

§ קטע מדברי אורי בן ארי בהקדמה לאלבום ציורים של דן לבני

§ מדברי נשיא המדינה מר שמעון פרס

§ מדברי אל"ם (במיל') צביקה דהב, מפקד גדוד הטנקים 95 בחטיבה במלחמת ששת הימים

§ מדברי ראש מועצת הר אדר - אל"ם (במיל') אבירם כהן

§ מדברי מח"ט 10 כיום, אל"ם איציק רונן

§ מדברי קצין השריון הראשי תא"ל יגאל סלוביק

§ מדברי אלוף (במיל') עמוס חורב - לוחם פלמ"ח בעבר

§ מדברי אלוף (במיל') ג'קי אבן - מפקד החטיבה בעבר

§ צילומי האנדרטה ומרכיביה

§ איורים של דני לבני, אמן לוחם שהשתתף בפלס"ר בקרבות

§ שיפוץ האנדרטה לקראת הטקס

§ שירי פלמ"ח ואחרים



אל"ם (במיל') צביקה דהב, מפקד גדוד הטנקים 95 בחטיבת הראל במלחמת ששת הימים


היסטוריה של חטיבת פלמ"ח-הראל

חטיבת פלמ"ח הראל הוקמה בסערת מלחמת העצמאות בשנת תש"ח 1948, והייתה זו שנשאה בנטל העיקרי של המערכה על ירושלים ועל הדרך אליה, לצד כוחות ההגנה האחרים. לאחר מלחמת העצמאות הפכה הראל, כמו רוב חטיבות צה"ל, לחטיבת חי"ר מילואים 10, ובמבצע 'קדש' פעלה בגזרה המרכזית בסיני.


סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי *

במסגרת מדיניות צה"ל לשריין את כל יחידות השדה, הוסבה חטיבת הראל, בשנת 1960, לחטיבה ממוכנת (בהרכב שני גדודי חרמ"ש וגדוד טנקים), ובמלחמת ששת הימים לחמה במרחב פיקוד המרכז. ביום 5 ביוני 1967 עלתה החטיבה משטחי הכינוס בשפלה אל גב ההר, ונטלה חלק בכיבוש ירושלים, תוך קרבות מרים בהם הבקיעה את המערך הירדני המבוצר בצפון 'הפרוזדור', חסמה את ציר רמאללה, וחברה להר הצופים. לאחר מכן התפצלה החטיבה למשימות נפרדות: צפונה לאורך ציר גב ההר עד חוורה ושכם, ומזרחה ליריחו ולגשרי הירדן. בסוף המלחמה עלתה כל חטיבת הראל לצפון ונטלה חלק בכיבוש רמת הגולן.

בשנת 1971 הוסבה חטיבת השריון הראל לחטיבת טנקים (סנטוריון) ובמלחמת יום הכיפורים השתתפה בבלימת הצבא המצרי בסיני, צלחה את תעלת סואץ והתקדמה אל תוך מצרים, תוך לחימה רצופה, עד הק"מ ה-101 מקהיר, שם נערכה עד הפרדת הכוחות. במלחמת של"ג נפרסה החטיבה ברמת הגולן בכוננות לבלימת הסורים, אך לא נדרשה לפעולה.

לאתר מלחמת ששת הימים, הקימו מפקדי החטיבה את 'עמותת לוחמי הראל', כדי להנציח ולהוריש את מורשת החטיבה לדורות הבאים. העמותה החליטה להתמקד בהנצחת מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, ולהשאיר את מורשת מלחמת העצמאות לטיפולה המסור של עמותת הפלמ"ח.

מפעלה הראשון של העמותה, היה הקמת אתר ההנצחה החטיבתי המרכזי בגבעת הרדאר, שעליה נלחמה בשתי מלחמות - העצמאות וששת המים - בהן נפלו עשרות חללים. כעשרים שנה אחרי מלחמת ששת הימים, הוקם על מורדות גבעת הרדאר היישוב 'הר אדר' המנציח את שם המקום.



* סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי, היה מפקד פלוגת חרמ"ש במלחמת ששת הימים, ונטל חלק פעיל בקרבות. התואר האקדמי הוענק לו על מחקריו בנושא התיישבות וביטחון. באפריל 2010 יצא לאור ספרו "חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים" (הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 198 עמודים), המביא תחקירי מפקדים שהתקיימו בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים. הספר ערוך לפי שלבי המלחמה החל מגיוס חיילי החטיבה ועד לשחרורם. הספר מכוון לכול המתעניינים בתולדות הארץ ובמורשת היחידות, ובעיקר למדריכים, תלמידים ואנשי צבא, שיימצאו שהעקרונות והלקחים של אז, תקפים גם בימינו.

בספר משובצים ציורים מרהיבים של דני לבני, אמן לוחם שהשתתף בפלס"ר בקרבות החטיבה במלחמת ששת הימים.




סא"ל (במיל') ד"ר נחום ברוכי


קטע מדברי אורי בן ארי בהקדמה לאלבום ציורים של דן לבני

מה לאלבום ציורים ולהקדמה רשומה בידי מפקד חטיבה בצה"ל?

מה לאקוורלים של ירושלים ולרישומי קרב של שריון?

מה למכחולו ועטו של צייר ולסייר לוחם במלחמת ששת הימים?

שאלות ותגובות נכונות בעולמנו הגדול ויחסי גומלין הזרים לעמים אחרים. אך נדמה כי דווקא יחסי גומלין אלה הם המייחדים את עם ישראל מעמים אחרים, ואולי יותר מכול ובנוסף לכל המייחדים את הדור החדש אשר צמח במדינת ישראל, לעומת דור המדבר של מלחמת השחרור.

כי אין אנו עם השואף מלחמה - אין אנו נהנים מהרס והרג ואין אנו מתענגים מסבלותיהם של אחרים. הלכנו במלחמת ששת הימים לעשות את ההכרחי - להגן על נפשנו וחיינו העירומים, על אותה פינה יחידה ואחרונה בתבל אשר מותר לנו לקרוא לה בית ומולדת. עשינו זאת במלוא התוקף והתושייה היהודית אשר עמדה לנו לדורות, אך תוך רעם התותחים, יללת האש והפגזים וגניחת פצועינו וחללינו, ולא שכחנו כי אנו נלחמים למען השלום, השקט, הבניין והיופי.

וכך אכן דן לבני, הלוחם ללא חת וסייר ביחידת סיור של חטיבה משוריינת אשר שחררה את ירושלים, ראה תוך כדי המולת הקרב חזיון כפול דרך כוונת נשקו - מצד אחד את טנק האויב אשר הכרח להשמידו, אך יחד עם זאת את היופי ואת הגבורה של לוחמינו, ומעל לכל את יופייה הנצחי של ירושלים. ועדות לכך - האקוורלים והרישומים הכלולים באלבום זה.

נתברך בכך כי העם אשר בנים כאלה לו, הספוגים בחזון הכפול של לחימה ללא חת יחד עם שלום ויצירה - לא ייכחד לעולם.


אל"ם אורי בן ארי

מפקד חטיבת הראל



אורי בן ארי (אל"ם) מפקד חטיבת שריון הראל במלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967



אורי בן ארי (תא"ל) סגנו של אלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים 1973



הג'יפ של הסיירת בצד הטנקים בעמדת ירי בגבעות הטרשיות מעל בית איכסא. איור של דן לבני


מדברי נשיא המדינה מר שמעון פרס

נשיא המדינה מר שמעון פרס היה אמור להשתתף בטקס. את דבריו קרא בטקס אל"ם (במיל') צביקה דהב



היו בו באורי בן-ארי מרכיבים כה רבים בחייו. אורי לוחם הפלמ"ח; אורי "מלך הפורצים" של חטיבת הראל במערכה לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות; אורי מפקד חטיבה 7 - מבשרת הניצחון במבצע קדש; אורי מפקד גייסות השריון; אורי מפקד חטיבת הראל בקרבות על ירושלים במלחמת ששת הימים; אורי סגן מפקד פיקוד הדרום במלחמת יום כיפור; אורי קונסול ישראל בניו-יורק; אורי סולל ובונה הארץ ועתידה; אורי איש המשפחה, החבר והרֵע.

לוחם עטור תהילה ועתיר ניצחונות, מפקד כריזמטי ונערץ, אסטרטג צבאי מבריק שהוביל את המהפכה הצה"לית מחי"ר לשריון. אידיאליסט ואיש חזון בכל רמ"ח אבריו. גיבור ישראל, פשוטו כמשמעו.

כנער שעלה ארצה בגפו מגרמניה הנאצית חודשים ספורים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ושאיבד את כל משפחתו בשואה - גייס אורי מן האובדן הגדול תעצומות-נפש ותעוזות-לוחם ותיעל אותן החל מאותו הרגע ולכל אורך חייו למען תקומתה, קיומה, ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל, אשר הייתה לאהבת חייו.

באישיותו נתמזגו בהרמוניה מושלמת תכונות של איש רוח, הגות וספר, בעל נפש רומנטית ותמה, לצד איש מעש וביצוע רב-תושייה ופורץ דרך - ספרא וסיפא.

במעשיו, הטביע טביעת יד בל תימחה בכמה מן הדפים החשובים ביותר בספר דברי הימים של מדינת ישראל; חותם שהוטבע בתעוזה, בקור רוח, בתבונה ובמנהיגות.

אורי היה היקה הכי ישראלי שהכרתי.

זכיתי ממנו בחברות נפלאה של אדם ישר-דרך, איש-אמת, מופתי ונאמן. הוא היה מסור בלב ובנפש למדינה ולצה"ל ופעל למענם בענווה ובכישרון. כך ננצור זכרו.


יהי זכרו של אורי ברוך.





מראה כללי מהטקס


מדברי אל"ם (במיל') צביקה דהב, חברו ופקודו של אורי בן ארי


על חטיבת שריון הראל (10) במלחמת ששת הימים

מחר 5 ביוני ימלאו 43 שנה לכיבוש ושחרור ירושלים והגדה המערבית. חטיבת השריון הראל (10) בפיקודו של אל"ם (אז) אורי בן ארי, פרצה בקרב הַבְקָעָה אכזרי בארבעה צירים הרריים קשים, את מערכי האויב בגזרת מעלה החמישה ומבשרת ירושלים והכניעה את שריון האויב בקרב שריון בשריון בתל-אל-פול, והשתלטה על השטח החיוני מצפון לירושלים והגדה המערבית. בזה הכריעה את הקרב על ירושלים ואת הצבא הירדני.

בקרבות מלאי הוד ותהילה כבשה החטיבה בשלושה ימי לחימה עקובים מדם את מערכי האויב: "הרדאר", "שייך עבדול עזיז", "בית איכסא", נבי סמואל, "תל זהרה", "תל-אל-פול", "שועפת", "המבתר", "הגבעה הצרפתית", ובפריצת שריון אדירה כבשה את רמאללה, יריחו ופוצצה את הגשרים על הירדן.

החטיבה על חייליה ומפקדיה השלימה, במקום שבו הפסיקה חטיבת הראל תש"ח את מלאכתה במלחמת השחרור, שבה נפלו מטובי בניה.

החטיבה בפיקודו של תא"ל אורי בן ארי השיגה במלחמה זו ניצחון כפול. עבור מלחמת השחרור בה לחם אורי

כמ"פ בחטיבת הראל פלמ"ח, ובמלחמת ששת הימים.


על אנדרטת הראל

לאחר מלחמת ששת הימים יזם ופעל רבות מפקד החטיבה תא"ל אורי בן ארי במשך 33 שנה, להקמת אתר ההנצחה בנבעת הראדאר. האתר נבנה בשלבים ומגבעה חשופה, מוכת רוחות ובעלת צמחיה דלה של קוצים, הפכה במשך השנים לאתר זיכרון הנוצר בכבוד את שמות חללינו - לוחמי חטיבת פלמ"ח הראל ולוחמי חטיבת שריון הראל במלחמת ששת הימים. אלפי תלמידים, חיילים ותיירים מבקרים באתר ולומדים את חלקה של החטיבה בקרב על ירושלים בשתי המלחמות.

הבונקרים ותעלות הקשר שהוקמו על ידי הצבא הירדני נשמרו עד היום וכן כלי השריון שנטלו חלק במלחמת השחרור ובקרבות החטיבה במלחמת ששת הימים.

האנדרטה מתנשאת לגובה 16 מטרים וממנה רואים את ירושלים במזרח ואת רצועת החוף במערב. האתר תוכנן על ידיי האדריכלים אריה ואלדר שרון. האתר הוקם בעזרתו של יצחק רבין ז"ל ובסיוע הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) בראשות היו"ר יחיאל לקט ובסיוע תרומות רבות נוספות. האתר מתוחזק על ידי מועצת הר-אדר.



שלט על חטיבת השריון הראל באתר האנדרטה בהר אדר


מדברי ראש מועצת הר אדר - אל"ם (במיל') אבירם כהן

אנחנו מעלים כאן היום על נס את זכרו ודמותו של תת-אלוף אורי בן ארי ז"ל - אחד מגדולי הלוחמים על תקומתה של מדינת ישראל, הגנתה וביטחונה; מפקד מזהיר ורב השראה; הוגה דעות צבאי מבריק ופורץ דרך; האיש שחולל בתעוזתו מפנה דרמטי בתורת הלחימה של זרוע היבשה, והציב את חיל השריון במקומו הראוי כאגרוף המחץ וראש החץ של הדרג המסתער בצבא הגנה לישראל; מפקד אשר הגיע כנער לבדו מברלין, ערב מרחץ הדמים הנורא של מלחמת העולם השנייה, מלחמה שבה איבד אורי את כל משפחתו.

אורי בן ארי בלט מיד באומץ ליבו. בתבונתו וקסמו האישי הרב, הפך למפקד נערץ בגדוד הפורצים של "הראל", הוביל לוחמים בקשים שבקרבות תש"ח, בהם "סן סימון" ו-"נבי סמואל", וגם כאן ב"גבעת הרדאר" אשר עברה כמה פעמים מיד ליד, וסופה שנותרה בידי האויב עד מלחמת ששת הימים.

משפחת בן ארי, גבירותיי ורבותיי,

מעלינו מתנשאת האנדרטה לזכרם של חללי "הראל", הסמל וסימן ההיכר של היישוב הקהילתי הנהדר שלנו "הר אדר". אתם, ותיקי הלוחמים באתר הזה, מדור תש"ח ומדור תשכ"ז, מתבוננים סביב סביב ומיתר בנשמתכם מנגן את שירו הידוע של הפלמחניק חיים חפר: "עכשיו דבר אין להכיר, על המשלט יושבת עיר - אולי בזכות אותם זמנים".

אנחנו, תושבי הר אדר, גאים לשאת את מורשת "הראל", להיות נושאי דגלה של החטיבה שלחמה על גבעה זו, על גבעת הטרשים שהייתה עמדת אויב קדומנית מאיימת, חרוצה בתעלות ועמדות ירי וזרועה בשדות מוקשים.

על גבעה זו בנינו את בתינו, זרענו זרעי חיים, העמקנו שורש, נטענו עצים, שתלנו גינות, הקמנו באהבה יישוב איכותי ויפהפה, ובכך נתנו משמעות ערכית למאמץ, לגבורה ולמסירות הנפש של לוחמי "הראל".

והיום פה, גאים אנו להיות חלק, להרכין ראש יחד לזכרו של תת אלוף "אורי בן ארי", לוחם, מפקד, מנהיג.



מימין: אל"ם (במיל') אבירם כהן, ראש מועצת היישוב הר אדר והמח"ט הנוכחי אל"ם איציק רונן


מדברי מפקד חטיבת השריון הראל (10) כיום, אל"ם איציק רונן

לפני מעט יותר משנה שהתה החטיבה בנופש מפקדים במסגרת אירוע אוגדתי בדרום הארץ. במהלך נסיעתי לאירוע זה האזנתי לגלי צה"ל בעת ששודר בשידור חי טקס יום ירושלים בגבעת התחמושת. תוך שניות הבנתי כי משהו אינו כשורה, מעצם העובדה כי לחטיבת הראל חלק נכבד ביום חשוב זה.

במרוצת השנים פורקה חטיבת הראל המקורית, ואילו השם והסמל הועברו לחטיבת טנקי מרכבה בפיקוד הצפון - חטיבה עליה אני מפקד כיום. מסיבות שונות, לאורך השנים ניתק הקשר עם החטיבה ההיסטורית. באותו נופש, לפני כשנה הבנו אנו המפקדים כי יש לעשות מעשה וליצור קשר מידי עם לוחמי החטיבה בעבר. התמזל מזלנו, ובסמוך לאירוע זה, במהלך תעסוקה מבצעית ברמת הגולן הצטלבה דרכו של חפ"ק המג"ד עם נחום ברוכי - מפקד פלוגה בחטיבה זו במלחמת ששת הימים.

נחום ביקש מהמג"ד להעביר למח"ט הראל, אנוכי, את מספר הטלפון שלו, לצד בקשה ליצירת קשר. כאשר המג"ד עדכן אותי, תפסתי את הזדמנות בשתי ידיים והסתערתי על נחום תוך מספר ימים. בסיום פגישתנו הסתכמה בקשתו של נחום בכך שהקשר לא יסתיים באותו מעמד בו שתינו קפה ביחד, אלא שתהיה תוחלת, ושתהיה הנצחה וחיבור למפקדים היום.

רבותיי, נוכחים כאן היום המג"דים בחטיבה, סגן מפקד החטיבה, ראש המטה וקציני המטה, המ"פים בחטיבה ואנשי הקבע, ואף ילדינו. בששת החודשים האחרונים סיירנו כולנו בעקבות לוחמים, הכרנו את מפקדי החטיבה בעבר, את מהלכי הקרבות, ובשיאם של האירועים השתתפנו בטקס גבעת התחמושת - מסורת שתמשך לעד בחטיבה. בטקס זה הוטלה עליי המשימה להדליק את משואת החטיבה.

משפחת בן-ארי, צביקה, נחום, ושאר המפקדים בחטיבה במלחמת ששת הימים, הנחישות שלכם מהווה בעינינו דוגמה, לצד ציווי ברור: אם נקרא לדגל במשמרת שלנו - נפעל ברוח ובדרך שאתם סימנתם.

רבותיי, זו זכות גדולה בעיניי להחזיק את לפיד חטיבת "הראל" ולהוביל אותה, לבטח בתקופה הזו. אדאג כי מסורת זו תימשך לעד!



אל"ם איציק רונן מפקד חטיבת שריון הראל כיום, נושא דבריו בטקס



תג יחידה של חטיבת שריון הראל


מדברי קצין השריון הראשי תא"ל יגאל סלוביק

בפברואר 1925 ברובע שנברג בברלין שבגרמניה נולד הילד היינץ בָּנֶר.

ב-1939 והוא בן 14 בלבד עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער.

ב-1946 התגייס אורי בן ארי, הוא היינץ בנר, לפלמ"ח ומאז במשך שנים רבות שירת בצה"ל והגיע לדגת תת-אלוף.

ביוני 1967 ערב מלחמת ששת הימים אורי בן ארי הוא מפקד חטיבת שריון "הראל". החטיבה הכילה אז שני גדודי חרמ"ש, גדוד טנקי שרמן ופלוגת סיור.

החטיבה החלה את הלחימה ב-5 ביוני בעת הבקיעה את הדרך לירושלים והשתלטה על תל זהרה. ב-6 ביוני עם שקיעה כבשה החטיבה את רמאללה וב-8 בחודש סיימה החטיבה את כיבוש יריחו לאחר שפוצצה את הגשרים על הירדן.

אני נפגש ומתחבר פעמיים עם עלילות הקרב של חטיבת "הראל" תחת פיקודו של אורי בן ארי. האחת לפני 4 שנים בעת שהתמניתי למח"ט הבִּקְעָה אשר בין השאר אמון על העיר יריחו וגשרי הירדן, ובפעם אחרת נפגשתי עם החטיבה לפני 16 שנים לערך, במפגש לוחמים של הסיירת ואני אז סמג"ד צעיר בחיל השריון.

במפגש זה סיפרו לי על בחור צעיר, נהג אגד מדימונה שהיה נהג הזחל"ם של מ"פ הסיירת רס"ן אמנון אשכול (במלחמת ששת הימים), וציינו בפניי כי בחור זה היה ברובם של הקרבות בדרך לירושלים "החייל המוביל", מתוקף היותו הנהג של הזחל"ם המוביל בחטיבה. בחור זה זכה בתום הקרבות לצל"ש על הצטיינותו במלחמה ושמו סלוביק אלכסנדר. שנה לאחר המלחמה נולד לאלכסנדר וחנה סלוביק בנם בכורם אשר עומד כאן לפניכם, היום תת אלוף בחיל השריון והוא קצין השריון הראשי.

תת אלוף אורי בן ארי היה מחלוצי התפיסה כי טנקים במהותם הינם כלים ניידים שיש להפעילם כבסיס אש המחפה לחי"ר, וכי הפעלה שכזו של טנקים הינה שגיאה מיסודה.

בספרו נוע נוע סוף! כותב אורי: "...הבעתי את דעתי כי התכנית שלפיה כוח משוריין ובראשו יחידת טנקים המסוגל להסתער, לכבוש ולהשמיד בעצמו אויב מכל סוג שהוא היא התכנית שיש להציגה..."

זאת אומר אורי בן ארי לפני תרגיל "ברק" ביולי 1951. כיום, 59 שנים מאוחר יותר חיל השריון הישראלי הינו בדיוק מה שכתב אורי בן ארי. החיל הוא חַיִל גדול, חזק ואדיר בעוצמתו, בעל טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, שעיקרו בנוי ממערך טנקי המרכבה, שמייסדו האלוף טל מכבד אותנו היום בנוכחותו.

לוחמי החַיִל של שנת 2010 הינם לוחמים הפועלים על פי רוחו של אורי, הרוח בה פעל כמפקד וכלוחם ואותה הנחיל לפקודיו - מקצועיות ללא רבב, נחישות והתמדה ודבקות במשימה.

החַיִל הינו חיל מתמרן, מסתער, כובש ומשמיד. חַיִל שהביא ומביא את עוצמתו ויכולותיו לאורך כל מלחמות ישראל ובשמירה על גבולות המדינה הפעילות הביטחון השוטף.

מכובדיי, אני מעט נרגש ויותר מכך גאה, לעמוד כאן בפניכם היום הן כקצין השריון הראשי והן כבנו של פקוד של אורי בן ארי. ארשה לעצמי לומר לכן רעיי כי אני חש כאן בין חברים, וכי הרוח המנשבת באירוע זה, בגבעה זו - היא רוח רֵעוּת השריונאים.



קצין השריון הראשי תא"ל יגאל סלוביק


מדברי אלוף (במיל') עמוס חורב - לוחם פלמ"ח בעבר

אלוף (במיל') הכין דברים בכתב ובתורו החליט לשאת דברים בעל פה. הצלחנו לרשום רק מעט ממה שאמר:

ההכשרה של דור המפקדים בתש"ח הייתה לרוב קורס מ"כים וקורס מ"מים, אך תוך זמן קצר במהלך המלחמה הם הפכו למפקדי יחידות גדולות כמו פלוגה, גדוד וחטיבה. בין השאר כי ניתחו נכון את עקרונות המלחמה של כיתה ומחלקה ויישמו במסגרות הגדולות יותר, וכן כי צמחו וגדלו תוך כדי עשייה.

אורי בן ארי היה מנהיג מלידה שידע לקבל את החלטה נכונה בשנייה הנכונה, והיה זקוף פיזית ואידיאולוגית.



אלוף (במיל') עמוס חורב


מדברי אלוף (במיל') ג'קי אבן

מילכה וכל משפחת בן ארי היקרה, מכובדיי, חברות וחברים,

התכנסנו כאן היום בהר אדר אתר ואנדרטת זיכרון ללוחמי חטיבת פלמ"ח הראל, חטיבת שריון הראל 10 מילואים.

אנדרטה זו משקיפה על ירושלים ועל נופי ההרים סביב לה. אנדרטה זו מנציחה את מלחמות קיומנו על הארץ הזו בכלל ועל ירושלים בפרט. אנדרטה שמרומי גובהה רואים את יפי הארץ הזאת, את המשך החיים התוססים של הישובים סביב לה, וגם את קבריהם של חללי חטיבת פלמ"ח-הראל בקרית ענבים הסמוכה לאתר זה. לאנדרטה זו מצטרף היום שמו של אורי בן ארי ז"ל. שמו מצטרף לשמותיהם של מפקדי חטיבת הראל שקדמו לו, החקוקים בלוח.

§ יצחק רבין ז"ל,

§ יוסף (יוסלה) טבנקין ז"ל,

זוהי בהחלט זכות גדולה, הזכות הגדולה כתובה במלים פשוטות, חקוקה במרקע הנחושת על האנדרטה.

אורי בן ארי ז"ל - מפקד פלוגה בחטיבת הראל בתש"ח, מפקד חטיבת הראל שריון (חטיבה 10) במלחמת ששת הימים; במילים אחרות - מנהיגות בשתי רמות - מנהיגות קרבית של מ"פ נועז בקרבות הפריצה בדרך לירושלים והמאבק על קיומה, ומנהיגות של מח"ט ברמה של מצביא, שהשאיר אחריו מורשת שאותה אזכיר כאן היום.

זכות גדולה היא לי לדבר אודות אורי במעמד חשוב זה. אני שייך לדור שהכיר את אורי ומעשיו למען מדינת ישראל, צה"ל והשריון בפרט. המורשת שלו עוסקת בכבודו הלאומי של העם היהודי, במנהיגות הקרבית בכל הרמות, ובעיקר בתפיסתו המהפכנית כמנהיג שריון שנאבק על דרך השריון בצה"ל עד להגשמתו. הגשמת תפיסה זו באה לידי ביטוי בשלוש מערכות גורליות שבהן השתתף:

§ כמפקד חטיבה 7 בקדש (1956),

§ כמפקד חטיבה 10 הראל בששת הימים (1967),

§ וכסגן מפקד פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים (1973).

אורי סיים את שירותו הצבאי הסדיר כמפקד גייסות השריון ביולי 1957. הוא היה בעינינו, הקצינים הצעירים, המ"פים של אז - הרמטכ"ל שבדרך. היו לנו נקודות מפגש רבות במהלך השנים. היכרותי עם אורי החלה בתמרון תמ"ג 1952, שבו הצטייר כדמות מרשימה וכריזמטית של מפקד שריון. בתמרון זה ובקודמו החל אורי במאבק על דרך השריון. מאז נפגשנו פעמים רבות. אחרי מבצע קדש אורי היה מפקד גייסות השריון.

שמעתי את משנת המנהיגות שלו בקשב רב, ואת תפיסת הפעלת הכוח המשוריין. הייתה לו השפעה ובעיקר הוכיח את תפיסתו בהפעלת כוח שריון עוצבתי. לביצועי השריון בקדש ובחטיבה 7 הייתה חשיבות רבה לעתיד השריון בצה"ל. המאבק על דרך השריון במטה הכללי של צה"ל הסתיים סופית. תרמו לכך גם חבריו בשריון. אורי השאיר עלינו, מפקדי הפלוגות, את חותמו; הוא היה בעינינו גיבור מערכת קדש, הוא הוכיח לנו מנהיגות שריון מקצועית מהי. לפקודה "נוע, נוע סוף" היה כיסוי ביצועי, הן בהשגת מטרות המבצע והן בשמירה על חיי הלוחמים - שלומם של הלוחמים שתמיד עמדו לנגד עיניו ולהם גם הקדיש את ספריו.

הגענו למאי 1967, ערב מלחמת ששת הימים. אלוף ישראל טל הוא מפקד גייסות השריון טליק, שהיה כעשור קודם לכן סגנו ותלמידו של אורי (כפי שטליק מדגיש זאת תמיד), וכן אלוף פיקוד המרכז דאז אלוף עוזי נרקיס ז"ל קראו את אורי לדגל פעם נוספת, וזאת באישור הרמטכ"ל דאז יצחק רבין ז"ל, וכך נזקפה לאורי וללוחמיו זכות היסטורית נוספת ומיוחדת. חטיבתו, חטיבת שריון 10 הראל בפיקודו השתתפה בכיבוש ירושלים - אותה ירושלים שכמ"פ נלחם על קיומה בגבורה במלחמת תש"ח. אנחנו ראינו במינוי זה בתקופה הקשה של ערב מלחמת ששת הימים משב רוח רענן המעלה את המורל בגייסות השריון. למרות שחלפו עשר שנים מאז עזיבתו את גייסות השריון ידענו את כישוריו והערכנו אותו כמנהיג שריון מנוסה ומקצועי, ואורי עשה זאת שוב ובגדול. לחטיבת שריון 10 הראל זכויות היסטוריות בכיבוש ירושלים.

היכרותי היותר אישית וחברית עם אורי לאחר מלחמת ששת הימים הייתה במסגרת דיונים מקצועיים בפורום מח"טים בהיותי מח"ט 7. גם אז הייתה לי הזכות לשמוע ולהקשיב לו. נפגשנו במלחמת יום הכיפורים, אורי כסגן מפקד פיקוד הדרום ואני כסגן מפקד אוגדת השריון 143. בתקופה זו היינו סגנים של מפקדים בעימות. שנינו, שמרנו על עיקרון חשוב ביותר במנהיגות הצבאית (כפי שאורי עצמו אמר לי לאחר המלחמה) - שמרנו על לויאליות ולא היינו מעורבים במלחמת הגנרלים. גם את זה אני זוקף לזכותו של אורי. לויאליות זו אִפשרה לו ניהול מבצעים בזמן המלחמה כתוצאה מהיכרותו עם מפקדים שהיו בעבר פיקודיו. במפקדת הפיקוד הייתה חשיבות מיוחדת לניסיון של אורי ולשיקול דעתו. תקופה זו הייתה קשה במיוחד עבורו, כפי שלמדתי משיחות איתו שנים לאחר מכן.

השנים האחרונות

בשנים האחרונות נפגשנו באירועים חברתיים שונים הקשורים בהוצאת ספריו, בפגישת חברים בהגיעו לגבורות וכן בפגישות חברים מצומצמות עם טליק, צביקה דהב, ישכה ועוד - כי הרי בנוסף לכל ידע אורי חברות מהי. השנים האחרונות שלו היו קשות במיוחד מבחינה פיזית, אך פוריות מאד מבחינה יצירתית, ולמרות היותו כבר אדם חולה ובעל מגבלות פיזיות - הוכיח כי מי שיש לו אופי של שריונר - לעולם לא ייכנע! אורי לא נכנע עד לרגעיו האחרונים. בשבוע האחרון לפני מותו עוד דיברנו על הכבוד הלאומי שהוחזר לעם לאחר מלחמת לבנון השנייה עם מבצע " עופרת יצוקה". אורי נשמע מרוצה למרות שידע כי ימיו ספורים.

אורי הצליח להשאיר מורשת כתובה. בתקופה קצרה יחסית הוציא לאור שלשה ספרי מורשת חשובים וידו עוד הייתה נטויה להמשיך ולכתוב. מאז 1994 ועד שנת 2006 יצאו לאור שלושת ספריו: הספר הראשון "אחרי", אחריו "נוע נוע סוף", וספרו האחרון "בטבעת החנק". בספרו זה "בטבעת החנק" תיאר אורי את ילדותו ונערותו בגרמניה הנאצית וכיצד הפכה משפחתו המתבוללת ליהודית ציונית ולאומית שאח"כ נספתה בשואה. בכל ספריו חזר תמיד למקורות.

אורי חברי היקר, אזכור אותו כמפקד כריזמטי, זקוף קומה, יהודי וישראלי גאה, ממעצבי שרביט המנהיגות הקרבית של צה"ל, מראשוני מגשימי חזון השריון, פטריוט, שמדינת ישראל, הכבוד הלאומי וצה"ל היו בראש מעייניו ולמענם נלחם.

ולסיום

בזכות אישיותו, מנהיגותו המיוחדת של אורי ברמות השונות, כמנהיג מוביל שנתן משמעות ותוקף לפקודה "אחרי" בכל מערכות ישראל הקיומיות שבהן השתתף - ראוי אורי ששמו יונצח לדורות הבאים באתר מיוחד ומכובד זה.



אלוף (במיל') ג'קי אבן


צילומי האנדרטה ומרכיביה



שלט הסבר על גבעת הרדאר



שרידי הביצורים הירדניים בגבעת הרדאר ערב מלחמת ששת הימים



שלט על חטיבת הראל - פלמ"ח



טנק סנטוריון מהסוג ששימש בחטיבה, באוסף הרק"ם סביב האנדרטה



טנק פטון אם-47 ירדני מהסוג שלחם נגד החטיבה בתל אל-פול במלחמת ששת הימים,

באוסף הרק"ם סביב האנדרטה



זחל"ם באוסף הרק"ם סביב האנדרטה


איורים של דן לבני

סגן דן לבני, מפקד בפלוגת הסיור של חטיבת השריון הראל במלחמת ששת הימים, חזר עם תום הקרבות לנתיב החטיבה בצפון ירושלים, ושחזר את המראות והמאורעות של לחימת החטיבה ברישומי טוש, מכחול וציפורן.



מעבר הגבול ליד בית חנינא



פינוי נפגעים בתום הקרב



הדרך לנבי סמואל



לוחם מזוקן חוצה גדר


שיפוץ האנדרטה לקראת הטקס

בבוקרו של יום 15 באפריל 2010 הסתערו חיילי חטיבת הראל 10 על האנדרטה שבהר אדר ושיפצו אותה, בהובלת סרן ארז - קצין הלוגיסטיקה החטיבתי, ובשיתוף מועצת הר אדר ותלמידי בית הספר המקומי. "אירוע זה הוא בעיניי ערכי מן המעלה הראשונה," ציין המח"ט הנוכחי אל"ם איציק רונן, והוסיף: בכך אנו מוכיחים במעשים שפרט להווה יש גם עבר, ולא רק שאנו נהנים מלשמוע את "זקני השבט", אנו גם תורמים את תרומתנו הצנועה להנצחת מורשת החטיבה לדורות קדימה.



חיילי החטיבה כיום מנקים ומשפצים את האתר לקראת הטקס



צובעים ומכינים את הרק"ם שסביב האנדרטה



גם הג'יפ המיתולוגי מתש"ח זוכה לטיפול


שירי פלמ"ח ועוד

המנון הפלמ"ח


מילים: זרובבל גלעד
לחן: דוד זהבי
שנת הלחנה: 1942


מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח

מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב,
מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר -
כָּל בָּחוּר וְטוֹב - לַנֶּשֶׁק
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְׁמָר!

נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים,
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל,
בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים

רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
לְאוֹר הַיּוֹם וּבַמַּחְשָׁךְ
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח.‏



הָיוּ זְמַנִּים


מילים: חיים חפר (פיינר)

לחן: משה וילנסקי


יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח

וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת

וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח

וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת


וּמִסָּבִיב, וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף

וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים

תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף

וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים...


הָיוּ זְמַנִּים,

אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ,

הָיוּ זְמַנִּים,

לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ,

עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר -

עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר,

אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים...


וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב

וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ:

וּבְכֵן, זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב -

מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה, בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת, יֵשׁ נַחַת...

וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה

וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים

וּתְחַיֵּךְ - אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה,

נוּ, וּמֵאָז - הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים...

הָיוּ זְמַנִּים...



הוֹי, אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי


מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: יואל ולבה


הוֹי, אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי
הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ
עֵדֶר עֻלְפֶּה, שֶׂה וּגְדִי
זְהַב הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל, מַצֵּבָה
כִּפּוֹת טִיט עַל בַּיִת
מוֹשָׁבָה לֹא נוֹשָׁבָה
זַיִת אֵצֶל זַיִת.

אֶרֶץ, אֶרֶץ מוֹרָשָׁה
דֶּקֶל רַב כַּפַּיִם
גֶּדֶר, קַו צַבָּר רָשָׁע
נַחַל כְּמַהּ-הַמַּיִם.
רֵיחַ פַּרְדֵּסִי אָבִיב
שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת
חֵיל חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.

אֶרֶץ נַחֲלַת מִדְבַּר סִין
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת
הֶבֶל זַעַם הַחַמְסִין
מְלוּנָה בַּשַּׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם גֶּפֶן,נִים-לֹא-נִים
תֵּל, חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת
תְּכוֹל לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.

הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת לֵב
הַשָּׁמִיר, הַשַּׁיִת
בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב
בַּשָּׁמַיִם עַיִט.
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל
וְעַל פְּנֵי כֹּל הַתְּכֵלֶת.



חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל