6 במארס 2016: נופש חיל השריון לאלמנות החיל
גם השנה , כבכול שנה, קיים חיל השריון נופש לאלמנות החיל בסימן "יום האישה". הנופש בוצע השנה בהשתתפות עמותת "יד לשריון" שנטלה את המשימה מעמותת "רעות השריונאים" אשר סיימה את פעילותה זו. במסגרת הנופש התקיים ערב הוקרה לעמותת רעות השריונאים על פעילותה רבת השנים.
מערכת אתר השריון
כמידי שנה בשנה, גם השנה קיים חיל השריון נופש לאלמנות החיל בשבוע האחרון לחודש פברואר. אולם, השנה בשונה מהפעמים הקודמות, נערך הנופש במלון השרון שבהרצליה וכלל פעילויות מגוונות ומעשירות שעמדו בסימן "יום האישה". בין היתר נערכו הרצאות על תזונה ואורח חיים בריא, הרצאה על התפתחות מעמד האישה "מחוברות", ערב שירה וגיבוש, סיור לימודי באתר שרונה ועוד. הנופש הסתיים ביום כיף ופינוק במרחצאות "געש".
הרעות נשאנוך בלי מילים
אהבה ואחווה ושלום ורעות
לחיצת יד אמיצה
מימין לשמאל, יו"ר עמותת "רעות שריונאים" מר יענקל'ה גרינוולד ורעייתו, קצין השריון הראשי תא"ל שמוליק אולנסקי, מנכ"ל עמותת "יד לשריון" תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין וסמנכ"ל "יד לשריון" סא"ל (במיל') שלומי דרור
את הנופש ליוו כול העת סגל ענף הנפגעים של חיל השריון ושיאו היה בערב מרגש של תודה והוקרה ל"עמותת רעות שריונאים" שליוותה את הנופש עד שנת העבודה 2015. עם סיום פעילותה רבת השנים של עמותת "רעות שריונאים", נרתמה להוביל את הפעילות עמותת "יד לשריון", אשר הפיקה את הנופש ואת הערב המרגש, ותמשיך לסייע בקיום פעילויות הנופש בשנים הקרובות מתוך מחויבות והבנה כי הקשר עם אלמנות החייל הינו חלק בלתי ניפרד משימור ההנצחה לזכרם של הנופלים .
יושב ראש עמותת "רעות שריונאים" מר יענקל'ה גרינוולד
חיבוק ושי מקצין השריון הראשי ליושב ראש עמותת "רעות שריונאים" מר יענקל'ה גרינוולד
לצילומים נוספים מהערב המיוחד, ראו קישור בסוף הכתבה.
בערב הנעילה, נשאו דברים יושב ראש עמותת "רעות שריונאים" מר יענקל'ה גרינוולד, הגברת דבורה צ'יקו נציגת הנשים, וקצין השריון הראשי, תת אלוף שמוליק אולנסקי. את הערב כיבדו בנוכחותם גם מנכ"ל עמותת יד לשריון תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין, וסמנכ"ל העמותה סא"ל (במיל) שלומי דרור.
דברי קצין השריון הראשי, תת אלוף שמוליק אולנסקי בנופש אלמנות חיל השריון:
שלום לכל המכובדים,
אני שמח ונרגש להיות כאן היום יחד עם מפקדים מחיל השריון שנמצא כיום בכל גבולות הארץ- מאילת שבדרום ועד גבול הלבנון, מתאמן ומבצע את כל משימות הביטחון השוטף.
אנחנו מאוד מאוד שמחים להיות חלק מהמשפחה המדהימה הזאת ואני רוצה להגיד לכם שמורשת השריון והסיפור של כל אחד ואחד מהאנשים שעשו את ההיסטוריה והמורשת מלווים אותנו עד היום.
המורשת נלמדת מתוך הרצון שלנו ללמוד ולהתחזק, אנחנו חושבים שזה מה שנותן לנו את היכולת והכוח לעשות את מה שאנחנו עושים.
לא סתם אנחנו אומרים שרעות שריונאים זו לא סיסמה אלא זה משהו אמתי ועמוק שזר לא יבין זאת- זו אחווה מיוחד שמתחילה מתוך הטנק ומקרינה אנרגיה של חום ואהבה הרבה מעבר, ובערב הזה אפשר להרגיש אותה.
קצין השריון הראשי, תת אלוף שמוליק אולנסקי
אני שמח שאנחנו מתחילים משהו חדש פה ושמעתי מהנשים שהיה סה"כ מאוד טוב במהלך הנופש- הדבר היחיד שאני "כועס עליו" זה שמישהו הגדיר את הערב הזה כפרידה - לא אישרתי פרידה! אנחנו לא נפרדים מאף אחד אלא אנחנו בסה"כ עושים תהליך של מעבר דורות ואיגוד כוחות.
34 שנות הפעילות שהובלה ע"י עמותת "רעות שריונאים" תמשיך ברעות שריונאים ע"י עמותת "יד לשריון" וע"י משפחת השריון ואני ללא ספק לא נפרד מאף אחד. המסורת הזו של הנופש היא מסורת חשובה ומקסימה ואני שמח לבשר לכם שהעמותה שלנו, עמותת "יד לשריון" ,המשיכה באופן הכי טבעי את המסורת הנפלאה הזו והיא קיבלה על עצמה בשמחה את האירוע לתוך הפעילות השוטפת שלה, דבר שמתחבר מאוד למטרות העמותה ויעדיה כי זו משפחת השריון והעמותה היא משפחת השריון והיא מהווה בית חם ללוחמי השריון בעבר ובהווה, ואתם חלק מהלוחמים לכל דבר ועניין, וברגע שידענו שצריך להמשיך קדימה זה היה ברור שהמסורת תימשך ואנחנו נמשיך לכבוש את הרצליה ומקומות נוספים.
ולמרות ש"כעסתי", זו אמנם לא פרידה ולא סיום אבל כן חשוב לי להגיד שהנופש הוא פרויקט מקסים שמביא לידי ביטוי רעות אמתית של רצון להסתכל קדימה על החיים, ועל הטוב וזה באמת לקחת את הנופש ממקום שהוא בראשיתו מקום מאוד קשה, כואב ועצוב למקום שהוא מלא ב"ביחד" וחברות ואהבה ושמחה ואני חושב שהמסורת שעשיתם היא דבר מדהים ואני שמח על הזכות להיות חלק ממנו.
עמותת "רעות שריונאים" - אני מבקש בשם החיל להודות לכם תודה זמנית ולהעניק שי קטן בשם החיל כולו ובשם הנשים בפרט.
תודה לכולם!
סא"ל צמרת ספורטה, ראש ענף נפגעים של חיל השריון
דברי הגברת דבורה צ'יקו,
כשהצטרפנו למשפחת השכול – פגשנו בחברי "רעות השריונאים", פגשנו באיתיק, יענקלה, דליה , אתי ולושה – פגשנו משפחה. אומרים שמשפחה לא בוחרים – אבל למזלינו הרב הם שבחרו בנו ואימצו אותנו אל ליבם.
הם הביאו איתם את הנתינה כחול אשר על שפת הים, וכמספר הכוכבים בשמיים נתנו מעצמם עם הנשמה ועם הלב – הביאו אבנים מהירח ואוצרות מלב ים.
הם הביאו מתנות, קטנות כגדולות – ועלינו היה להושיט את היד ולקחת, וכול אחת כראות עיניה – וככול מה שיכלה .. או חפצה.
יותר מארבעים שנה אנחנו איתם במסע הארוך אל החיים – הם הוציאו אותנו מהמצריים האפל שלנו והתחילו איתנו מסע – אל הלא נודע שלנו – מסע במדבר וכשהמטרה שעמדה לנגד עיניהם היא להגיע לארץ ישראל שלנו...כמו בשיר "פתאום קם אדם בבוקר, הוא מרגיש כי הוא עם, ומתחיל ללכת".
אז מה הם נתנו לנו: הרבה חום ואהבה. כשבאנו היה לנו מאד קר והאהבה עזבה מזמן, .. נתנו לנו מרפא מהכאב שדקר שם בלב – והשאיר פצע פתוח ומדמם. הם חבשו אותנו בהמון תחבושות, ודאגו שנחלום לאט אבל בטוח.
גברת דבורה צ'יקו נושאת דברי תודה
הקשיבו לנו באוזן קשבת, בשיחות ארוכות אל תוך הלילה עם הרבה בכי, ולא שכחו לנגב לנו את הדמעות. אנחנו.. למדנו מהם לאהוב, לחבור יד ביד ולהיות ביחד, להשלים עם האובדן ולצחוק ביחד. למדנו מהם לקבל את האחר ולדעת שהוא שונה, לא כי הוא רוצה בזה, פשוט - דרכו במסע הייתה שונה ואחרת. למדנו לעזור אחת לשנייה ולשאול מה נשמע ואיך עבר היום. שאלנו, שאלנו – יצאנו לאוויר העולם – נולדנו מחדש – כול אחת בדרכה שלה. קיבלנו את ההווה בידיעה שמחר יום חדש והשמש שוב תזרח. למדנו מהם להיות סובלניים עם הרבה סבלנות האחת כלפי השנייה וכלפי הסובבים בכלל. בינינו היינו קרציות לא קטנות ו"קוטריות" גדולות, אבל הצלחנו עם השנים במסע הארוך, להפנים ולהבין שהדרך הטובה היא לזרום ולהמשיך.
למדנו מהם ומהדרך שהם נתנו לנו, שהכול אפשרי אם הולכים עקב בצד אגודל וצועדים צעד אחר צעד ולאט לאט...
הם הפכו אותנו ל-ביחד אחד גדול – למשפחה – ולרצון להיות ביחד גם לאחר שהנופשונים הסתיימו. למדנו מהם להיות בקשר ולא להתנתק.. לא להיות בדד.
הרגישות האין סופית של יענקלה, למרות הפנים הקשוחות והרציניות , העיניים של איציק עם החמימות הצוחקת והתבונה הניבטת מהן, העליזות והצחוקים המתגלגלים של אפי, שאין להם סוף, הרחמים והעזרה לזולת של דליה, הסדר וההיגיון של אתי, העצות וה"הכניסיני תחת כנפך" של לושה, - הביאו לצוות מנצח, למנהיגות למופת. למורים ומדריכים שאין עליהם, והם שהביאו אותנו עד הלום !
והיום, חיבוק אחד גדול, מכול הלב עם כול האהבה מכולנו, והמון תודה.
וזה המעט שאנחנו יכולים לתת...
לצפייה בצילומים נוספים מתוך הערב, ראו כאן:
https://photos.google.com/share/AF1QipN_dVRX4dz5mMaqsGr24Cli8WmDUKC__a3HIfi8EVTc6p0_oqJcpTbNoukSuQ184A?key=Zloya1ptTkF3V0g4Sk9JY2tRNURZcnNfbEhIaC1R
