קישורים מפת האתר

15 במאי 2016: הסיפור של גשר הגלילים – תגובת סא"ל (במיל') עודד מגידו

בהמשך לסרט של אל"ם (במיל') פרדו רז, שעסק בסיפור הפיתוח של גשר הגלילים, מגיב על סיפור השימוש בגשר הגלילים, סא"ל (במיל') עודד מגידו.

 

עריכה : סא"ל (במיל') מיכאל מס

 

קישור לסרט בהמשך הכתבה

 

על הסרט, ראה כתבה באתר האינטרנט של 'יד לשריון', כאן:

http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=8450&itemType=0 

תגובתו של סא"ל (במיל') עודד מגידו*

הסרט של פרדו רז הוא שיר הלל לגשר הגלילים ולממציאיו, והוא נעים לצפייה מבחינה חזותית, אבל רז מציג עובדות רבות שחלקן אינן מדויקות וחלקן לקוח מעולם הדמיון . מי שלא מכיר את פרשת גשר הגלילים עלול להתרשם כי הגשר היה גולת הכותרת של מבצע צליחת התעלה, וכידוע, לא זה היה המצב.

הגשר אכן היה המצאה והברקה של תא"ל דוד לסקוב ואלוף ישראל טל 'טליק', אבל הרעיון המבצעי של הפעלתו המבצעית היה, כפי שלסקוב אומר בתחילת הסרט : בונים אותו 200 מ' מהמכשול דוחפים למים ועוברים.

בפועל המצב היה שהגשר הורכב 19 ק"מ מהתעלה, במתחם "יוקון". הגשר לא תוכנן מעולם להיגרר בשלמותו בתוואי שאורכו כ-19 ק"מ, דרך דיונות חדות, ותוך חציות מכשולים קרקעיים אחרים. אורכו של הגשר השלם היה כ-200 מ' (כרוחב תעלת סואץ) ומשקלו כ-400 טון. לגשר הנגרר בשלמותו לא הייתה יכולת סיבוב וצריך היה לגרור אותו בקו ישר. כפי שמתאר ג'קי אבן (סגן מפקד אוגדה 143 שהיה אחראי על פרויקט הצליחה) בספרו, לאחר הניסויים המוקדמים במהלך פיתוח הגשר (שלמעשה לא הושלמו עד לפרוץ המלחמה) "הובהר שגרירתו למרחק רב תחייב את פירוקו לארבעה קטעים בני כ-50 מ' כל אחד ; רק לכשתובאנה ארבע חלקות הגשר למרחק של כארבעה קילומטרים מהמים, לכל היותר, יהיה מקום לחברן מחדש...ומשם לגרור את הגשר כיחידה אחת עד המים". לפי עמירם אזוב, כששמע אבי הגשר, אלוף ישראל טל, בבוקר ה-16.10, על התקלות בגשר, התרעם : "למה לא גררו את הגשר בשלושה חלקים לפי התורה ?". 

הגרירה בליל הצליחה התבצעה בציר שחלקו חצה גבעות חול בשיפוע לא מתון לכיוון מזרח, כשלכיוון מערב התאפיינו בסכין או במדרון תלול יחסית. הגרירה החלה עם 10 טנקים גוררים, וכבר בדיונה השנייה היה צורך לתגבר את הכוח הגורר בצמד טנקים נוסף. בהמשך הלילה נוספו לגרירה טנקים נוספים, כך שלקראת בוקר כבר היו רתומים לגשר 16 טנקים, ועדין היה צורך להסתייע בכוח דחיפה נוסף של טנקי דחפור כדי לטפס ולעבור את הדיונות החדות יותר.

בכל פעם שהגשר הנגרר עבר שיא של דיונה והחל מדרון מערבי, הגשר התחיל לתפוס תאוצה כזו במורד, שהטנק האחורי, שתפקידו היה להוות טנק בולם בירידות, לא הצליח לבלום את הגשר והטנק נגרר ע"י המאסה המתגלגלת של הגשר, עם בלמים תפוסים, כאילו היה צעצוע.

לכן התזה שהגשר נקרע בגלל שהטנק הבולם בלם והטנקים הגוררים משכו, שפרדו רז וחבריו מחיל ההנדסה כבר חוזרים עליה 42 שנים, היא חסרת שחר. הגשר נקרע באחד מיצולי הגרירה שאליהם נקשרו הטנקים, בצד ימין, וזה לאחר שעמד לילה שלם בעומס של גרירה קשה (למעשה 2 לילות, אם מצרפים את ליל האימון שקדם לליל הצליחה), שתלאותיה תוארו לעיל רק בקצרה, מקוצר היריעה.

פרדו רז מתאר תיאור דרמטי כיצד הגדוד הגורר (בליל הצליחה) של בן שושן, לאחר שהתנתק מהגשר, יצא לקרב ו"רוב הטנקים שלו הושמדו". לא היו דברים מעולם. אכן, בתנועת הגדוד לצלוח את התעלה נפגעו 3 טנקים, נהרג מט"ק ונפצעו 4 אנשי צוות, בהם המג"ד, אבל אף טנק לא הושמד, קל וחומר לא "רוב הטנקים של הגדוד".

גם התיאור של גדוד 410, שגרר בהמשך את הגשר והביאו למים ב-18.10, לפיו כביכול הגרירה נעשתה כמסלול היתקלויות עם אויב, הוא חסר שחר. מה שנכון הוא שבשלבים שבהם לא ניתן היה לגרור את הגשר בגלל שתוואי הגרירה שלו, ציר "טרטור", היה חסום, נשלח גדוד 410 למשימות קרביות אחרות, אבל התיאור של טנקים גוררים, נתקלים באויב, מתנתקים מהגשר ויוצאים להילחם באויב, ומי ששרד מהקרב חוזר לגרור את הגשר, הוא תיאור דמיוני.

לא ברור מנין מביא רז את הסיפורים האלה.

רז מתאר את השיירה הגוררת נכנסת להפגזה הארטילרית בציר "טרטור" וכיצד הוא, כבעל הכשרה מהטכניון הציל את חיי כולם כשהורה להם להיכנס לשוחות ו"אף אחד לא נפגע". מצער מאד שרז לא זכר, או לא ידע לציין, כי במהלך ההפגזה הזאת נהרג הקולגה שלו - קצין הגישור של אוגדה 143 סא"ל ג'וני טנא, האיש שבאמת ניהל את פרויקט הגרירה בשלביו הסופיים. ג'וני טנא ז"ל נתקל בחולייה מצרית בשעה שניסה לתפוס מחסה במעביר מים על ציר "טרטור", וחבל מאד שרז לא מצא לנכון להזכירו.

גם הסיפור שמספר רז, כי הוכנס למי התעלה רק שליש מהגשר בשל חשש שהמצרים יעלו מהצד השני שייך למדור הבדיות. חטיבה 247 ממערב לתעלה כבר עברה את נקודת הקילומטר ה-95.5 שבה הושק הגשר, כאשר הגשר הגיע לשם ב-18.10.

והעיקר - הגשר לא ביצע את משימתו. אכן צלחו על גבו כמה יחידות, בהן חטיבה 14 ב-19.10, אבל זה לאחר ש-3 אוגדות של צה"ל כבר עברו לצד השני על גבי "תמסחים" וגשר הדוברות, כך שלמעשה הגשר, שהיה אמור להיות ה"קלף המנצח" של מערך הצליחה של חיל ההנדסה, פספס את מבצע הצליחה העיקרי.

 

v     עודד מגידו היה במלחמת יום הכיפורים מפקד פלוגה מ' בגדוד 257 מחטיבה 421, חטיבת הצליחה באוגדה 143, אוגדת אריק שרון, אשר צלחה ראשונה את תעלת סואץ. פלוגה מ' היתה הפלוגה שגררה את גשר הגלילים בליל הצליחה.

 

 

מוסיף תת אלוף (במיל') צביקה קן תור:

אין ספק שהרעיון של לסקוב, בגיבויו של טליק - יצרו את האמונה בגשר הגלילים, ודחפו לאופציית הצליחה. 

מן הראוי שיתקן מספר אמירות, שהוצגו כעובדות:

·         הגדוד של שמעון לא התנתק בגלל "התקפת טנקים מצריים"  אלא פשוט - הגשר נקרע!!!

·         לאחר התנתקותו של שמעון מהגשר, אכן נפגעו לגדוד 3 טנקים, אך לא "רוב הטנקים שלו הושמדו בקרבות" .

·         עיקר הצולחים, שהכריעו את המערכה בגזרה הדרומית, צלחו את התעלה על התמסחים והדוברות במסגרת חטיבה 421 בפיקודו של אל"ם חיים ארז (שצביקה קן תור היה קצין האג"ם שלה. ממ). על גבי אותם תמסחים ודוברות, הועברו בימים 16 עד 19 באוקטובר, עד להשקת גשר הגלילים, כוחות מאוגדות 143, 162 ו-252. אלו הכוחות שהכריעו את המערכה בחזית הדרום.

·         מה שתוכנן להיות האמצעי של הצליחה, הפך למטרד, שולי, שהמשימה – צליחת התעלה, בשלביה הקריטיים (16-18.10.1973) בוצעה בלעדיו.

·         הבעיה של גרירת הגשר לא הייתה "ניסיון הגוררים", אלא מגבלתו הטכנית ונתיב הובלתו  (ולמען הגילוי הנאות - היו 2 פלוגות שהתאמנו טרם המלחמה על גרירתו באגמון סכר הרואייפה  - פלוגת "שוט" - בפיקודו של אלי גבע, ופלוגת "מגח" - בפיקודי) .

 

לצפייה בסרט, 17.5 דקות, ראו כאן:

https://vimeo.com/162244770/7b693b35c4

 

טנקים מסוג מגח 3 גוררים את גשר הגלילים. הטנק של עודד מגידו עם זרקאור קסנון, בחזית משמאל בצילום זה, צילום: אוסף עודד מגידו

 

זווית נוספת על הגרירה. הטנק של עודד משמאל. צילום: אוסף עודד מגידו

 

פלוגה מ' נרתמת לגשר. צילום: אוסף עודד מגידו

 

גשר הגלילים בעת הגרירה ע"י גדוד 410. צילום: אוסף מיכאל מס

 

 

חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל