15 במאי 2016: טקס הזיכרון השנתי לזיכרם של הפרטיזנים, לוחמי הגטאות והמחתרות נערך בלטרון

כבכול שנה, נערך הטקס לזכר גבורת הפרטיזנים, ביום הניצחון על הנאצים, 8 במאי 2016, במלאת 71 שנים לניצחון.

 

יחידת ההסברה ביד לשריון. טוראי אביב בלטר. צילומים : רב"ט אפרת אלישע

 

אתר ההנצחה ביד לשריון הפועל להנצחתם של חללי השריון כמו גם את הגבורה והמורשת של החיל, טומן בחובו גם את ההנצחה וסיפור גבורתם של הלוחמים היהודיים במלחמת העולם השנייה, ואת סיפורם וזכרם של הפרטיזנים, לוחמי הגטאות והמחתרות.  

הטקס השנתי נערך בהתאם למסורת רבת השנים ביום הניצחון על הנאצים. השנה נערך הטקס ביום 8 למאי כפי שמצויין ע"י המדינות שחברו לצבאות הברית. התאריך הנחשב ליום הניצחון ע"י רוסיה והחברות בברית המועצות, הינו 9 במאי. אף כי לא הייתה נוכחות גדולה בטקס – התקבצו כמה עשרות למסורת ליד אנדרטת הפרטיזנים שבאתר 'יד לשריון'. נושאי המדליות הווטראנים השאירו רושם רב על הקהל, כאשר למרות גילם ומצבם לא ויתרו על הגעתם על מנת להזכיר את חבריהם ולציין את חשיבות פועלם. הטקס החל בשעה 12:00 ונוהל ע"י יוסי שוב, בנו של ברוך שוב הפרטיזן. בטקס נכח יו"ר עמותת יד לשריון האלוף (במיל') אודי שני ומנכ"ל העמותה תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין וכן יו"ר העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי, האלוף (במיל') חיים ארז.

 

ברוך שוב, כיושב ראש ארגון הפרטיזנים, נשא דברים ראשון ופתח את הטקס. מילותיו היו קשות. ממרום 92 שנותיו הסביר לקהל במונולוג ארוך, כמה ניסה להנציח את זכר חבריו והיכן כשל. שוב סיפר על כמות החברים ההולכת וקטנה, ועל חבריו התשושים והעייפים ועל חוסר היכולת לארגן פעילויות נוספות להנצחת פועלם החשוב. מנגד, התנחם בכך שזכה בבן ממשיך – שמנהל כ'דור ההמשך' את מאבקו להנצחה וזיכרון וכן על שזכה להכניס, ממש לאחרונה, את פועלם של הפרטיזנים תחת עמותת 'דורות ההמשך'. מעט לאחר מכן ניסה לעודד אותו האלוף (במיל') חיים ארז -  יו"ר העמותה להקמת המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. חיים ארז סיפר על מקומם של הפרטיזנים במוזיאון העתידי וחשיבותם. כלוחם אל לוחם, העריך ארז את פועלם של הפרטיזנים וכפי שציין – "אני רואה במעשיהם דוגמא לכל הלוחמים כיום ומורשתם תישאר אתנו לעד" בהמשך הטקס הוקרא יזכור מפי זאב פורטנוי שהיה פרטיזן בן 10 בזמן המלחמה ונישאו דברים מפי נציג יד ושם שנכח בטקס.

 

לוחמות העבר וטכנולוגית העתיד. וטראניות בטקס ליד אנדרטת הפרטיזנים

 

מימין, אל"ם (במיל') מרדכי 'מכסי' אביגד, עם תא"ל (במיל') ירמי אולמרט

 

מימין, אל"ם (במיל') מרדכי 'מכסי' אביגד, מנכ"ל יד לשריון תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין, יו"ר יד לשריון אלוף (במיל') אודי שני , ויו"ר העמותה להקמת מוזאון הלוחם היהודי אלוף (במיל') חיים ארז

 

מדברי ברוך שוב במהלך הטקס:

אורחים נכבדים, לוחמות ולוחמים, קהל נכבד,

אנו חוגגים היום את הניצחון על גרמניה הנאצית וגמר המלחמה הנוראית של ההיטלריזם והפשיזם.

היינו אז בני 16 בערך. היום אנו בני תשעים ויותר. התנדבנו למחתרות, לפרטיזנים ולמרד. היינו ללא נשק מתאים, ללא אימונים ללחימה וללא תנאים אנושיים להכות בחיה הנאצית.

נשבענו לנקום ולהחזיר את כבוד עמנו שנרמס.

לא היו לנו בתי חולים ולא רופאים ורפואות. לפצוע הקשה היה דינו המוות.

לא היו לנו טנקים, מטוסים או כלי לחימה משוכללים. את המזון היינו משיגים בכפרים השכנים. זה הביא לא פעם לעימותים עם הכפריים.

הפרטיזנים היו הזרוע הצבאית בעורף האויב, ומלחמתנו הביאה לאבדות קשות לצבא הגרמני. השפענו על תוצאות המלחמה, ואכן הצלחנו.

אביא רישום פעילויות הפרטיזנים בחזית הביילורוסית בשנים 1944-1941:

§                11,128 רכבות הורדו מהפסים, ובהן 24 רכבות משוריינות,

§                29 תחנות רכבת נהרסו,

§                18,700 רכבות האויב הושמדו,

§                819 גשרי רכבות הושמדו,

§                4,720 גשרים אחרים הושמדו,

§                30,000 פסי רכבת עוקמו והוצאו מכלל שימוש.

זהו ההרס לצבא הגרמני שגרמו הפרטיזנים בחזית הביילורוסית של האויב.

לפרטיזנים לא חילקו ביער מדליות. גם אותות הוקרה לא קיבלו על גבורתם והתנדבותם.

המחפורות ביער שימשו רק למנוחה ולמסתור.

קברי הפרטיזנים מפוזרים בכל שטחי פעילותם. לקברים אין מצבה וגם לא אבן זיכרון. פרטיזנים נכים כמעט שלא קיימים. הנכה ביער לא קיבל טיפול נכון ולא נשאר בחיים. לפי הערכות נלחמו כמאה אלף פרטיזנים, מורדים ואנשי מחתרות יהודים. כמחצית מהם נפלו. המדינות ראו את היהודים כאזרחיהם וככה רשמו אותם בהיסטוריה.

למדינות יש מוזאונים ללוחמים, והיהודים הגיבורים מוצגים כבני עמם.

מדינתנו החליטה גם היא להקים מוזאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. המדינה הקציבה סכום והחלה הבנייה. לדאבוננו נפסקה הבנייה ורק שלד המוזאון קיים. חוסר רצון להקצות אמצעים נוספים מנע לסיים את הקמתו.

לפני שנה בטקס ה-70 לניצחון על גרמניה הנאצית נאמו נשיא המדינה מר ריבלין וראש הממשלה מר נתניהו. שניהם הבטיחו מעל במה זו, לקיים את ההבטחה וההחלטה להקמת המוזאון. ראש הממשלה התחייב לדאוג להקצות ולזרז הזרמת הסכומים הנדרשים, אך עד עתה לא קיבלנו את המימון. אני מקווה שבשנת 2016 נוכל לכבד את הלוחמים והגיבורים היהודים במוזאון העם היהודי, במלחמת העולם השנייה.

 

 

שירת שיר הפרטיזן, מר ברוך שוב מימין עם הפרטיזנית אסיה

 

לאחר שלב הנאומים, נערך טקס הנחת זרים באנדרטה, אותם הניחו נציגים מארגונים שהעניקו תמיכה לפועלו החשוב של ארגון הפרטיזנים: "עמותת יד לשריון", "עמותת הלוחם היהודי", "יד ושם", "מרכז הארגונים", "עמותת דורות ההמשך", "ארגון גמלאי צה"ל", "ארגון יוצאי בולגריה" ו"החברים מעולם התעופה". הטקס נחתם בשירת שיר הפרטיזן בניצוחה של הפרטיזנית אסיה, שהקפידה לשיר את השיר גם ברוסית לאחר מכן.

 

ברוך שוב באתר הפרטיזנים:

http://www.thepartisan.org/document/68555,0,616.aspx

 

לשמיעת שיר הפרטיזנים :

https://www.youtube.com/watch?v=C2aliyK5lgc

 

לאלבום הצילומים המלא מהאירוע, ראו כאן :

https://goo.gl/photos/8gZZpGi3FAtToeH19