קישורים מפת האתר

31 באוקטובר 2016: כנס חטיבה 421 – דברי גלעד שרון וביקורו במיצב ע"ש אריק שרון - ומיקום המפקד בשדה הקרב

במהלך הטקס השנתי של חטיבה 421 'חטיבת הצליחה', שנערך ביום ששי, 21 באוקטובר 2016, נשא דברים גם גלעד שרון בנו של אריק. לאחר הטקס הגיע גלעד לצפות במיצב ע"ש של אביו, מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים, אשר במסגרתה לחמה חטיבה 421. גלעד הביע את התפעלותו מסלע הגרניט המיוחד, מהמילים החקוקות והתרגשותו ניכרה על פניו.

 

סא"ל (במיל') מיכאל מס

 

גלעד שרון נושא דברים בטקס השנתי של חטיבת הצליחה 421

 

במהלך הטקס , נשא גלעד שרון דברים מרגשים אשר בהם שזור סיפור מעניין על המ"פ יוסי רגב והוויכוח שלו עם מפקד האוגדה אריק, על מיקומו של המפקד בשדה הקרב.

 

דברי גלעד שרון:

 

שלום לכם, תודה שהזמנתם אותי.

 

אתם בוודאי יודעים זאת כבר מזמן, אבל בכל זאת אני עומד לספר לכם מה חשב אריק עליכם, על חבריכם, ועל המלחמה הנוראה ההיא בכלל.

רק כדי שלא תהיו במתח, אגלה לכם שהוא חשב עליכם דברים ממש טובים..

את שנגלה לעיניו כשהאיר הבוקר לאחר הצליחה תיאר אריק כך: "ב-16 באוקטובר, עם אור ראשון, נגלה לפנינו מבעד לסוללה שנפרצה, מראה נפלא של חוף אפריקה, הצד המערבי של תעלת סואץ. באותו זמן החלה חטיבת הטנקים בפיקודו של חיים ארז, לצלוח על גבי ה'תמסחים', כשדני מט ממשיך ומרחיב את ראש הגשר צפונה. עד שעה 09:00 הצליח חיים ארז להשמיד חמישה בסיסי טילים ולהתקדם עד למרחק של 25 קילומטר מן התעלה לכיוון קהיר. 'הדרך לקהיר פתוחה', הודיע לי חיים במכשיר הקשר, כוח תגבור מצרי הושמד. מזרחית לתעלה שכך מעט הקרב. המראה שנגלה לעיני היה נורא. 'המדורות' של ליל אמש הפכו לגושי פלדה שחורים וחרוכים. כ-150 מטנקי האויב, כ-50 משלנו ומאות כלי רכב אחרים היו מוטלים שם, זה ליד זה, קנה מול קנה, לעיתים במרחק של מטרים ספורים בלבד. ליד הטנקים השרופים שכבו, לעיתים במעורב, הצוותים החרוכים שקפצו מן הטנקים הבוערים ומצאו את מותם. ישראלים ומצרים יחד, זה לצד זה. הבטתי במראה הנורא ואמרתי לעצמי בלחש, עמק הבכא, עמק הבכא."

ממערב לתעלה נראו הדברים אחרת. אתם בפיקודו של חיים, ביצעתם פשיטה משוריינת. השמדתם את בסיסי הטק"א, השמדתם טנקים וכוחות תגבור מצריים, ופתחתם את השמיים לחיל האוויר, בניגוד למקובל שחיל האוויר פותח את הדרך לחילות היבשה, אתם עשיתם היסטוריה – גם צלחתם וגם פתחתם את השמיים למטוסים.

צומת לכסיקון-טרטור בעורף חצר הצליחה, נכבש רק בבוקר. המחיר היה כבד מאוד, 300 הרוגים היו לאוגדה שלכם במהלך קרב הצליחה, אך המשימה בוצעה. נפתח פרוזדור לעבר התעלה – ציר עכביש. כוחות צנחנים ושריון – אתם, פעלתם ממערב לתעלה. דוברות וסירות גומי שטו הלוך ושוב. ציר טרטור עדיין לא נפתח. זה היה המצב ב-16 באוקטובר, אבל מאחור, במפקדת החזית חיו בתחושה אחרת "אתה מנותק, אתה מכותר, אתה מוקף" הגיעו לאריק קריאותיהם בקשר. זה מה שאמר על כך אריק: "אבל אני הייתי שם. לא הרגשתי מנותק. קיבלתי אספקה, דלק, אנשים וטנקים פנימה. פיניתי את הפצועים החוצה. עכביש לא היה בדיוק כביש מהיר, אבל הוא היה בהחלט פתוח."

לאנשי החפ"ק בנגמ"ש, ששמעו את הקריאות בקשר "אתה מכותר, אתה מכותר" הוא סיפר על תרגיל שנערך יותר מ-20 שנה קודם בפיקוד צפון. חטיבה אחת הייתה בהגנה, וחטיבה בפיקודו של אסף שמחוני תקפה. בצעד אגרסיבי ונועז מידי, שלח שמחוני מחלקה אל מאחורי החטיבה המגנה וחסם את הדרך אליה. כשהמח"ט הבחין שדרכו חסומה הוא קרא בקשר למטה התרגיל "אני מכותר, אני מכותר". אלוף הפיקוד משה דיין, ענה לו בקשר "אולי זה לא אתה שמכותר? אולי זו המחלקה של שמחוני שמכותרת?"

שמענו בבית את הסיפור הזה פעמים רבות. מכותר, מכתר, זה הרבה פעמים בראשם של אנשים ולאו דווקא מצב אובייקטיבי בשטח. כך בדיוק אריק ואתם חשתם שם – חשתם ביטחון, שהיוזמה בידיכם. אלו המצרים שממש באותם רגעים הפכו מנותקים ומכותרים, אפילו בלי לדעת זאת.

מיקום המפקד בשדה הקרב הוא נושא שהעסיק מאוד את אבא שלי. הוא האמין שהמפקד צריך להיות במקום הקריטי של המבצע, כך שתהיה לו תמונה ברורה ככל האפשר על המתרחש. המיקום שבחר אריק בקרב הצליחה לא מצא חן בעיני יוסי רגב, מ"פ בגדוד של גיורא לב: "הוטל עלי להוביל את כוח החלוץ באוגדתו של אריאל שרון לעבר אזור החצייה שנבחר, ולהוביל את קבוצת הטנקים הראשונה לצלוח את תעלת סואץ מערבה" סיפר יוסי "נאמר לי להגיע במהירות למפגש הצירים 'עכביש' ו'טרטור' ולחבור למפקדת האוגדה. המשכנו בתנועה מערבה כשמטה האוגדה של האלוף עם הנגמ"שים אחרי הטנק השלישי שלי. נסיעתו זו של מפקד האוגדה בכוח החלוץ שלי, נראתה לי כתעוזה מיוחדת במינה וגרמה לי גם ללחץ רב. זכור לי כי בעת ההגעה היה בכוונתי לרדת מהטנק, להגיע לנגמ"ש של מפקד האוגדה ולהתלונן בפניו מדוע הצטרף אלינו למבצע כה מסוכן בתוך כוח החוד." יוסי קצין אמיץ, למרות המלצתו של גיורא לב שירד מזה, בכל זאת ניגש לאריק להתלונן – צעד אמיץ לכל הדעות.. אבל זה נגמר טוב, יוסי הבין והשתכנע, ואף זכה לחיבוק ממפקד האוגדה.

"עוצמת האש היום היא כה מסיבית" אמר אריק "שהמצב בשדה הקרב יכול להשתנות ברגע. בתעלה ראיתי פלוגת טנקים נעלמת תוך פחות מדקה. גדוד שלם הושמד לפני שהיה להם זמן לדווח שהם נפגעים. עם אירועים כאלה, אין תחליף להימצאות קדימה... אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה בגללה הרגשתי שאני חייב להיות קדימה. הייתי מפקד אוגדה, קיבלתי החלטות ונתתי פקודות של חיים ומוות החיילים והקצינים... בגלל שחייהם היו תלויים בפקודותיי, הרגשתי תמיד שהם הרגישו בטוחים יותר כשהם ידעו שאני נמצא במקום, רואה במו עיני את בעיותיהם, שזה לא מישהו ששולח פקודות והנחיות ממרחק, בלי לדעת מה עובר עליהם. הם ידעו שאם נתתי להם אפילו את הפקודות הקשות ביותר, שכרוכות בסכנה גדולה, עשיתי זאת על בסיס ידיעה אישית בזמן אמת. וכתוצאה מזה הם היו מוכנים לעשות כל מה שנדרש, למרות הסכנות."

זה מעט שונה ממה שראינו במלחמת לבנון השנייה, כשמפקדים צפו במתרחש באמצעות מסכי פלזמה.

 

מתוך פקודת היום של האלוף שרון מיום 20 בינואר 1974:

"הייתה זו האוגדה שלנו שיזמה ולקחה על עצמה את ביצוע הקשה, המורכב והאכזרי שבמהלכי המלחמה – מבצע צליחת התעלה. צליחת התעלה היא שהביאה את השינוי ואת התפנית במלחמה. צליחת התעלה היא שהביאה את הניצחון.."

"..מאות מטובי לוחמינו נפלו בקרב ורבים יותר נפצעו במהלכי המלחמה – אך ניצחנו! אתם, למרות הכול, ניצחתם ועשיתם זאת במסירות, בהקרבה עצמית, בעקשנות ובגבורה."

"רצוני שתדעו שמעולם לא שרתתי במחיצת לוחמים כמוכם. אתם הייתם הגדולים שבכולם! מעולם לא חשתי באחוות לוחמים ויחסי רעות כפי שהיו באוגדה שלנו. היה זה בית חם שנתן לי תמיד את הביטחון בכוחנו וביכולתנו."

 

 

תודה, אני מצדיע לכם. חג שמח.

מימין אלוף (במיל') חיים ארז עם גלעד שרון

 

ביום 14 בפברואר 2014 , במלאת 30 לפטירתו של ראש הממשלה, אלוף אריק שרון, הציבה עמותת יד לשריון מיצב לזכרו בפארק העוצבות בלטרון, במרכזו של חורש חדש על שמו של אריק. הפארק והמיצב הוצגו במהלך נטיעות ט"ו בשבט שנערכו באותו יום. לאחר הכינוס עם לוחמי חטיבה 421, הזמין מנכ"ל עמותת יד לשריון תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין את גלעד שרון לצפות במיצב.

 

מצטלמים ליד המיצב, מימין, הגב' מרית דנון שהייתה מזכירתם של 5 ראשי ממשלה ובהם אריק שרון. אחריה שיוסי רגב, מפקד הפלוגה הראשונה שחצתה את התעלה במלחמת יום הכיפורים ומפקדו של הטנק הראשון שחצה ע"ג תמסח, אלוף (במיל') חיים ארז, מפקד חטיבה 421 במלחמה, הגב' רגב, גלעד שרון, ותא"ל (במיל') חנן ברנשטיין מנכ"ל עמותת יד לשריון.

 

על לוח הגרניט חקוקות המילים הבאות:

האלוף אריאל שרון ז"ל

מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים

וראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל

לחם כמפקד מחלקה בקרבות לטרון

במלחמת העצמאות בתש"ח ונפצע בקרב

הרבה לבקר ביד לשריון

ולהתייחד עם חבריו שנפלו באזור

-

חלקת חורש זו בפארק העוצבות

שניטעה בט"ו בשבט תשע"ד

על ידי מפקדים ולוחמי שריון

ומהנדסי טנק המרכבה

מוקדשת לזכרו

 

אבן הגרניט האדמדמה והמיוחדת הובאה לפני שנים רבות מסיני ע"י אביו של אל"ם (במיל') חן וינקלר אשר אף ביצע את המיצב בפארק העוצבות.

 

על הטקס שנערך ב-14 לפברואר 2014, ראו כאן:

http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp

 

דברים שנשא אלוף (במיל') ג'קי אבן, שהיה סגנו של אריק במלחמת יום הכיפורים, בטקס חשיפת המיצב ב-2014:

האלוף אריאל שרון ז"ל, מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים וראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל, לחם כמפקד מחלקה בקרבות לטרון במלחמת העצמאות בתש"ח ונפצע בקרב. כאן בלטרון מתחילה מורשתו של אריק שרון, מורשת של אחווה ורעות לוחמים, מורשת של הפקת לקחים וביצועם בקרב.

חייו של אריק כמצביא קרבי בדרג עליון, כפוליטיקאי בכיר ומדינאי-על, התאפיינו בהיותו הציר המרכזי בשורה ארוכה של אירועים ותהליכים שהטביעו חותם עמוק ובלתי-מחיק בתולדות עם ישראל. לא אחזור כאן על דברים מוכרים וידועים שמהווים עדיין מרכיב חיוני של האתוס של המדינה וצבאה, כגון: השפעתו המכרעת של אריק כקצין צעיר וזוטר יחסית (רב-סרן ואחר כך סגן אלוף) על המהפכה המורלית והמקצועית שחילצה את צה"ל מהניוון שפשה בו בשנים הראשונות לקיומו, היינו - חזרה לבסיסים מאי-ביצוע משימות קרביות. אציין רק שבעוד שמיקומו של אריק במדרג הצבאי הפורמלי היה אז נמוך למדי, הרי שבהיררכיה הצבאית הריאלית מעמדו היה של קצין בכיר מאוד.

פגישותיו עם בן-גוריון הקנו לו מעמד וסמכות. הקמת יחידה 101 וביצועיה קבעו סטנדרטים של מנהיגות קרבית שחלחלה לכול צה"ל והשפיעה עלינו, הקצינים הצעירים של שנות ה-50, בהמשך דרכנו למלחמות שבדרך. הנקודה בעלת החשיבות העליונה שחזרה ואפיינה את התנהלותו של אריק במלחמות השונות ממלחמת סיני ב-1956 ועד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הוכיחה את תפיסת המנהיגות הקרבית שקובעת שהמציאות שבשדה הקרב, המחייבת החלטות מצביאותיות בזמן אמת, לא יכולה להיראות על מפות המלחמה במפקדות המרוחקות, לא ב"בור" שבקריה ולא ב"בור" שבמפקדת החזית, אלא האיש המפקד בחפ"ק. אריק היה האיש שבחזית. הוא היה זה שהחליט על ביצוע הצליחה במלחמת יום הכיפורים בעיתוי שהחלה, כשכול מפקדיו במפקדת-העל מייחלים למוצא פיו.

סגנון מנהיגותו הצבאי של אריק המחיש לדורות שבצה"ל אין תחליף להימצאותו של המפקד בחזית, קרוב לחייליו, בין אם מדובר במ"פ, מג"ד, מח"ט, מפקד אוגדה או מפקד חזית. המלחמות שלאחר יום הכיפורים הראו בעליל שתפיסת הפיקוד הבכיר, של פיקוד מאחור באמצעים אלקטרוניים - שגויה ומכשילה ויש לחזור למורשת שנקבעה לפיקוד בכיר זה על ידי אריק, כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים פיקד אריק על אוגדה 143 - אוגדה שמנתה כ-20 אלף חיילים.

נוכחים פה היום מפקדים וחיילים שהיו בפיקודו במלחמה זו. "קרב הצליחה" במלחמת יום הכיפורים, שהיה המסובך, הגדול והמכריע ביותר בתולדות צה"ל - היה קרב שבו כול הפקודות המקדימות לגביו קרסו, היה זה קרב שהחל בנתוני אי-ודאות מוחלטת. אריק מעמדת החפ"ק נטל את האחריות לביצוע קרב היסטורי זה שחרץ את גורל המלחמה. ייחודו של אריק כמצביא "בקרב הצליחה" היו החלטותיו מהחפ"ק להמשכת הקרב, עד להשגת המשימה של הקמת "ראש הגשר" בגדה המערבית. למצביאותו של אריק והדחף הבלתי פוסק שהניעו לבצע את המשימה ולהכריע את האויב ויהי מה - הייתה משמעות אחת: צה"ל בדרכו להכריע את הצבא המצרי ודבר לא יעצרנו, וכך היה!

תוצאות מלחמה זו ידועות. צה"ל ניצח במלחמה והישגו הגדול ביותר הוא השלום עם מצרים ולאחר מכן עם ירדן וההרתעה לאורך זמן מול אויבינו.

רגישותו של אריק כמפקד קרבי באה לידי ביטוי בדברים שנשא בפני חייליו בסיום מלחמת יום הכיפורים, ואני מצטט: "צליחת התעלה היא שהביאה את השינוי ואת התפנית במלחמה. צליחת התעלה היא שהביאה את הניצחון במלחמה. עלינו לזכור שניצחוננו במלחמת יום הכיפורים הוא הגדול בניצחונות שהיו לנו. אנחנו נלחמנו, מאות טובי לוחמינו נפלו בקרב ורבים יותר נפצעו במהלכי המלחמה". ועוד הוא אומר: "רצוני שתדעו שמעולם לא שירתי במחיצת לוחמים כמוכם. אתם הייתם הגדולים שבכולם, מעולם לא חשתי באחוות לוחמים ויחסי רעות כפי שהיו באוגדה שלנו."

אריק היה המצביא והמפקד הקרבי הטוב ביותר שהיה לצה"ל בכל הזמנים ולמורשת שלו אין תחליף! יהיה זכרו ברוך!

 

חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל