קישורים מפת האתר
סיפור עיטורי הגבורה
עידן מורג, ואביו עמי מורג, עמנואל קהלני ז"ל ואחיו אביגדור, יואל גורודיש ואחיו שמואל ז"ל, נועם דביר ז"ל ואחיו עירא, הינם רק חלק מבעלי העיטורים שהינם בני משפחה. שושלת הצל"שים: סקירתו של עופר דרורי על המקרים הנדירים בהם שני קרובי משפחה (אב ובן, אם ובת, בני דודים, אחים, גיסים) קיבלו צל"שים. לפרטים ראו כאן
ביום 6 ביוני 1967, בקרב על רכסי ג'נין נפצע מפקד הפלוגה. סגן גד רפן נטל את הפיקוד על הפלוגה, המשיך בהסתערות וכבש את היעד. לאחר הכיבוש גילה בטווח קרוב טנקי אויב ונכנס עמם לקרב. הטנק שלו נפגע מספר פעמים והתפוצץ. בהתפוצצות נקטעה ידו והוא נכווה קשות בחלקים שונים בגופו. למרות כאביו, ריכז את צוותי הטנקים שניצלו מטנקים אחרים שנפגעו, ארגנם ווידא את פינויים לבית סמוך למקום הקרב. גם בבית לא איבד את עשתונותיו, ארגן את האנשים להגנה, חילק תפקידים, הורה להשמיד מסמכים והרגיע את הפצועים.
סא"ל אביגדור קהלני פיקד על גדוד טנקים בקרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. במשך ארבעת ימי הבלימה, עד 9 באוקטובר 1973, פעל בגזרת "קוניטרה" והר "חרמונית". ב-9 באוקטובר 1973 גדל מספר המפקדים והטנקים שנפגעו ברמת הגולן, וחלק מהעמדות נכבשו על ידי האויב הסורי, שהגיע למרחק של עשרות מטרים בלבד מכוחותינו. סא"ל אביגדור קהלני נשלח מאזור אחר של הגזרה עם קומץ טנקים, להחליף יחידה אשר נלחמה כל הלילה ונאלצה למלא תחמושת ולהתארגן מחדש. הוא מונה למפקד הגזרה והוטל עליו לפקד על שארית הטנקים שנותרו באזור.
ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סמ"ר שלמה ערמן ז"ל כסמל מחלקת טנקים במעוז "אורקל". עם פרוץ המלחמה נפגע מפקד המחלקה שלו ונפל. סמ"ר שלמה ערמן ז"ל נטל לידיו את הפיקוד על המחלקה והפעיל אותה במשך יומיים במעוז ומחוץ למעוז כשהוא פועל עם הטנק שלו בטווחים קצרים, נגד אויב שהחזיק בחלק מהמעוז.
ביום 5 ביוני 1967 בקרב על מוצבי רפיח, תפס סמל בני ענבר ז"ל עמדה עם טנק, בכוונה למשוך את אש האויב ועל-ידי כך לאפשר לפלוגתו לאגף את האויב. תוך כדי פעולתו זו השמיד 5 טנקים ונפצע בעורפו. למרות שנפצע, לא עזב את תפקידו והמשיך בלחימה. בקרב במבואות אל-עריש, לאחר שפגע ב-3 טנקים ובמספר תותחי נ"ט, נפגע הטנק שלו. הוא וצוותו קפצו מהטנק. הוא נהרג מאש אויב שהיה מחופר בשולי הכביש.
ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סגן יובל נריה כסגן מפקד פלוגת טנקים שלחמה באזור "קנטרה". בקרב זה נפגעו מרבית הטנקים של פלוגתו, וסגן יובל נריה המשיך להילחם וגם עסק בחילוץ לוחמים וטנקים. ב-7 באוקטובר 1973 ארגן טנק, שאויש על-ידי 4 קצינים, שנותרו מפלוגתו ללא טנקים, כשהוא המט"ק. ב-8 באוקטובר הצטרף לטנק זה קצין המבצעים של הגדוד כאיש צוות חמישי, אשר קיבל לידיו את הפיקוד על טנק זה.
בשעת הפעולה במצרים, במסגרת מבצע "קדש", נפתחה אש חזקה על הזחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג הזחל"ם נהרג מייד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה הזחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מזחל"ם שנסע לפניו, העלה את הפצועים לזחל"ם וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב ושיתק אותן. על-ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים וחיי חיילי יחידתו.
ביום 5 ביוני 1967, בכפר שן, נפגע הטנק שבו לחם סמל לַפֶּר. הוא קפץ מהטנק והמשיך להילחם ולטהר עמדות אויב עם צוותו. למחרת ניתן לו טנק אחר. טנק זה עלה על שדה מוקשים בחאן-יונס ונשאר יחידי בשטח. סמל יוסף לפר המשיך להילחם יחידי מתוך הטנק. במשך 8 שעות רצופות, הפעיל את כלי הנשק והשמיד כל מי שניסה לפגוע בו, כשהוא מנותק מיחידתו. תוך כדי קרב נפצע בידו ובבטנו ולחם כשהוא פצוע עד אשר חולץ.
ביום 15 באוקטובר 1973, השתתף רב"ט משה לוי, בקרב עם מארב מצרי על ציר הים למוצב הצפוני, בגזרת "פורט-פואד - בודפשט". בעת הקרב נפגע הזחל"ם שפיקד עליו, ופצצת נ"ט נוספת שנורתה פגעה בידו הימנית וקטעה אותה באזור המרפק. רב"ט משה לוי הבין את חומרת המצב ופקד על אנשי צוותו לרדת מהזחל"ם. תוך כדי ירידה מהזחל"ם נפגעו רוב החיילים. רב"ט משה לוי, קטוע-יד ימין וזב דם, ירד בעצמו מהזחל"ם ונע לעבר עמדת האויב הסמוכה, בידו השמאלית החזיק רימון, ובשיניו שלף את הנצרה ממנו. הוא הטיל את הרימון וכוח האויב בעמדה חוסל.
ביום 9 ביוני 1967, בעת קרב ההבקעה ברמת הגולן, שירת סמל שאול ורדי כמפקד טנק בגדוד שריון. בלחימה על מערך סיר-א-דיב נפצע בפניו ואיבד את כושר ראייתו, אך לא נטש את הטנק כדי להיפנות. כעבור זמן מה חזר אליו חלקית כושר הראייה והוא הצטרף להסתערות על קלעה. בשלבים האחרונים של הקרב נפגע הטנק שלו פעם נוספת, נדלק, והצוות נפצע. על אף היותו פצוע בעצמו, חילץ את צוותו והעבירו למחסה.
ביום 5 ביוני 1967, בקרב על מוצבי רפיח, שירת סגן אורי וַיסְלֶר ז"ל כמפקד מחלקה בפלוגת סיור חטיבתית. בעת ההסתערות על אחד המוצבים נפגע הזחל"ם שלו ממוקש. חלק מהאנשים ובהם הוא עצמו, נפצעו. על אף זאת, חזר מיד לזחל"ם, הפעיל את המקלע הבינוני וירה לעבר עמדות בטווח קצר ביותר ופקד על פינוי הפצועים. בגמר קרב זה סירב להישלח לטיפול והמשיך בביצוע המשימות שהוטלו על יחידתו. בהמשך הלחימה נפגע ונהרג.
ביום 6 באוקטובר 1973 שהה סרן צביקה גרינגולד בקיבוצו, לאחר שסיים את תפקידו הקודם, זמן קצר לפני המלחמה, והוא טרם משובץ בתפקיד אחר. כשנודע לו על פרוץ הקרבות, חזר ליחידתו הקודמת ברמת הגולן, ארגן לעצמו כוח של 3 טנקים ויצא לבלום את התקדמות שריוני האויב לעבר צומת "נפח".
ביום 9 בנובמבר 1948, בקרב על הכפר עיראק אל-סואידן, נפגע טור' סימן-טוב גָנָה ז"ל קשה בשתי רגליו, על-ידי פגז שפגע בזחל"ם שהוא נהג. כן נפגעו ברגליהם שלושת אנשי הצוות האחרים. הזחל"ם הוצא מכלל פעולה ונעצר בשדה הקרב. לאחר שגם זחל"ם שני נפגע בפגז של תותח, החלה היחידה לסגת. על אף מצבו הקשה פתח טור' סימן-טוב גָנָה בחיפוי על הנסוגים בעזרת המקלע בזחל"ם ועל-ידי כך אִפשר ליחידה על פצועיה, להגיע עד הזחל"מים.
סרן גדעון גלעדי ז"ל עבר מחיל הצנחנים לחיל השריון, ובכך הגשים את שאיפתו למלא את מקומו של אחיו אמנון ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים כמ"פ טנקים. בליל 15 באוקטובר 1973, במסגרת המשימה לפריצת הציר לתנועת כוחותינו אל מעבר לתעלה, הוביל את פלוגתו לפתיחת ציר "טרטור" ממערב.
ביום ה-9 ביוני 1967, תקף גדוד הטנקים בו שירת סגן נתנאל הורוביץ כמפקד פלוגה, את היעדים המבוצרים ברמת הגולן באזור קלעה. בעת הקרב נפצע מפקד הגדוד. מחליפו נהרג וכך הועבר הפיקוד לידי סגן נתנאל הורוביץ. הוא פקד על הגדוד בהמשך ההסתערות וכבש את כל היעדים שהוקצו לו. במשך הקרב נפצע בפניו, בגבו ובזרועו. שלושה טנקים שמתוכם ניהל את פעולתו, נפגעו והוא נאלץ להחליפם בזה אחר זה, ועל אף זאת המשיך להוביל את יחידתו עד השלמת המשימה.
במבצע "קדש" נשלח רב"ט עוזי בר-צור לגדוד, כנהג מתנדב. בפרוץ הקרבות דרש למלא תפקיד מבצעי, ונתמנה לנהג ג'יפ המ"פ. כשהקשר האלחוטי עם הפלוגה השתבש, התרוצץ עוזי בשטח תחת מטר כדורים ופצצות, העביר את הוראות המ"פ ופינה פצועים. לאחר שהג'יפ נפגע מכדורים ויצא מכלל שימוש, לקח ג'יפ אחר, חזר לשדה הקרב והמשיך בהעברת הוראות ופינוי פצועים, תוך חירוף נפש. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה לפי חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל.