חיל השריון: כתבות חטיבה 7 - 6 בינואר 2013: קור, אש ובוץ: כך נראה תרגיל של גדוד שריון ברמת הגולן
קישורים מפת האתר

6 בינואר 2013: קור, אש ובוץ: כך נראה תרגיל של גדוד שריון ברמת הגולן
כשהחורף כבר כאן, הקור חודר לעצמות ואדמת רמת הגולן נהיית בוצית, זה הזמן לכוחות שריון וארטילריה לתרגל מלחמה בשטח הסבוך של רמת הגולן. החיילים בשטח מספרים על השעות המתות ביום ועל רגעי האש והאדרנלין בלילה


ניבה גולדברג, "במחנה" (מאתר פז"ם, 1 בינואר 2013)


"האימון הזה מתבצע ברציפות גבוהה ובתנאים קשים, אבל אני מצפה מכולם להאיץ, לדחוף קדימה". צילום׃ ליאור עפרון

הרוח המקפיאה של רמת הגולן שורקת. השעה היא שעת לילה של יום שלישי בשבוע שעבר, והקור שמגיע עם השעה מתחיל לחדור אל העצמות של השריונאים מגדוד 77, דרך הפליזים שהם לובשים בשטח. אותם, למען האמת, זה בעיקר משעשע. "יש הווי בקור הזה של הלילה", מחייך בשלווה מפקד חטיבה 7, אל"ם עודד בסיוק, שמסתפק במספר צנוע למדי של שכבות. אחת הקצינות מהחפ"ק בו הוא יושב מסתכלת עליו מופתעת. "אין לך בגדים מחממים מתחת למדים?" היא נחרדת. "אנחנו קצינים", הוא צוחק. "אנחנו גם לא עייפים ולא רעבים. אנחנו ניזונים מערכים".
כמה שניות של שקט קפוא נמתחות עד שהאופק השחור שמולם מתחיל לבעור: אש ארטילרית מפלוגת תותחנים סמוכה מרעידה את האדמה. מיד אחריה, כמו ברק אחרי הרעם, מגיעים צרורות צהובים של ירי פגזים מהטנקים, שמותירים אחריהם שמים חרוכים ועננים שחורים. האקט הרטוב הראשון בתרגיל של גדוד 77 יוצא לדרך והטנקים מתחילים להסתער קדימה, תוך כדי אש. השריונרים מתאמנים על לחימה במתאר צפוני – כחלק מהאימון החטיבתי – כשמטרת התרגיל היא לכבוש מספר יעדים בדרך ליעד הגדודי הסופי. "התרגיל נועד להכין את הגדוד בצורה הטובה ביותר לאתגרים המתחדשים שצפויים בלחימה בצפון, ואני מצפה מהם לפעול מהר ומדויק", מרצין המח"ט כשהוא משקיף על קונצרט האש שמתנהל לא רחוק ממנו. "האימון הזה מתבצע ברציפות גבוהה ובתנאים קשים, אבל אני מצפה מכולם להאיץ, לדחוף קדימה, לכבוש את היעדים הכי מהר שאפשר".
מטח היריות ההוא נפסק. האופק של רמת הגולן חוזר להתנמנם לשעה קצרה - לפחות עד שיתחיל האקט הרטוב הבא, אחד משניים שכולל התרגיל הגדודי המתגלגל. "אנחנו מדמים לחימה מתמשכת", מסביר סגן אלון רוקח, קצין הבטיחות של החטיבה, "לחימה בציר הררי. זה תא שטח מאוד מאתגר כיוון שהוא סבוך ומלא בנחלים".


"לחימה בציר הררי. זה תא שטח מאוד מאתגר כיוון שהוא סבוך ומלא בנחלים". צילום׃ ליאור עפרון

האתגר של נהג הטנק - שהקולה לא תקפוץ
הצירים בהם נעים הטנקים בהחלט סבוכים - מלאים סלעים, צמחייה, עליות וירידות תלולות. הם גם לא הופכים פשוטים יותר אם לוקחים בחשבון את הבוץ הדביק והטובעני שממלא את כל רמת הגולן, הודות למזג האוויר החורפי. כך או כך, הנהגים - אלו שמשנעים את הטנקים - לא ממש נותנים לתנאי השטח לגרום להם לשקוע. "גיליתי שהטנק שלי חזק יותר ממה שחשבתי שהוא", מודה רב"ט לי אורן, נהג טנק. "ובכלל, אני ממש אוהב לנהוג בו כי הוא יכול לעבור כל מכשול", הוא מתאר בחיוך מרוצה. ולמרות מזג האוויר, נראה כי האתגר האמיתי של רב"ט אורן בתרגיל הוא שמירה על הצ'וקולוקים שהוא מסיע יחד עם שאר הצוות. "הצ'וקולוקים האלה הם הדברים הכי חשובים בתרגיל", הוא פוסק, "וכשאני נוסע אני משתדל, למשל, לא להרוס את הקולה. אנחנו שמים אותה בתחתית הטנק, אז אני מנסה לא לעלות על משהו שיהפוך לנו את הצורה".
הציר הסבוך ובקבוק הקולה שבטנק הם לא האתגרים היחידים שעומדים בפני גדוד 77 בתרגיל - ושיעמדו בפניו במקרה של לחימה במתאר צפוני, כפי שהם מתרגלים היום. "הסביבה המבצעית כוללת איומים מסוגים שונים", מסביר מפקד הגדוד, סא"ל יאיר אור. "עכשיו אנחנו מתאימים את הטכניקה שלנו ואת התרגולות, לאותם איומים. בתרגיל אנחנו בעצם מיישמים את הטכניקות האלה".


"עכשיו אנחנו מתאימים את הטכניקה שלנו ואת התרגולות, לאותם איומים. בתרגיל אנחנו בעצם מיישמים". צילום׃ בן אברהם

"הכול יכול להשתנות ברגע"
עד שיילחמו בגבול הצפוני ויידרשו לעמוד בפני אותם אתגרים - לגדוד 77 יש דאגות אחרות וקרובות יותר להתמקד בהן - בקו העתידי שהם צפויים לתפוס בגזרת עזה. "המציאות שם משתנה. למשל, יש הסדרה של הוראות הפתיחה באש", מסביר המג"ד. "למרות השקט שיש שם עכשיו, אני בטוח שכשיהיה צורך לפעול, לגדוד יש את היכולות – ואנחנו נעשה את זה על הצד הטוב ביותר. מבצע 'עמוד ענן' נתן ללוחמים הרבה ביטחון במובן הזה, כי הגענו מהר למוכנות. באזור שאנחנו נמצאים בו, הכול כל כך דינמי שנקודת ההנחה שלי היא שמה שיש עכשיו זה לא מה שיהיה בעוד שבוע", מבהיר המג"ד. "אני לא בונה על השקט בעזה, וזאת הבנה שנכונה גם לסוריה וללבנון. הכול יכול להשתנות ברגע".
הדרג הבכיר של הגדוד אינו היחיד שחושב על הדינמיות של הגזרה הדרומית. הלוחמים, אלה שירגישו את הגזרה ברגליים, חושבים על זה גם הם. "כרגע לא ברור לגמרי איך תיראה השהות שלנו בקו", מסביר סמל שלו וזאן, טען־קשר מפלוגה ח'. "אני יודע שלפני 'עמוד ענן' הטנקים בעזה היו יורים כל יום, והיום זה כבר מאוד שונה לעומת מה שהיה".


"אני יודע שלפני 'עמוד ענן' הטנקים בעזה היו יורים כל יום, והיום זה כבר מאוד שונה לעומת מה שהיה". צילום׃ בן אברהם

צ'ילי בשטח אש
האקט הרטוב השני בתרגיל עומד לצאת לדרך. עכשיו צהרי יום רביעי, שלל הכוחות שלוקחים חלק בתרג"ד הספיקו להתקדם צעד נוסף לכיוון היעד הסופי ועכשיו הם עומדים מתוחים, מחכים להזנקה: לוחמי חי"ר, שריון, הנדסה ותותחנים. "לוחמי ההנדסה מפלסים את הדרך, התותחנים נותנים ריכוך ארטילרי, ופלוגות השריון מאגפות את היעדים, נכנסות יחד עם החי"ר כדי לכבוש ולטהר את היעדים", מסביר את מהלך התרגיל סא"ל רומן גופמן - מפקד גדוד 75 ביומיום, שמשמש כבקר התרגיל. האקט מתחיל כשהטנקים שועטים קדימה: מהזחלים נושרות פיסות בוץ שיבשו, וכלי השריון פוצחים בקרב לכיבוש היעדים - פעולה שנמשכת כמה שעות, עד הערב. "פירקנו ליעד את הצורה", מסכם את הביצוע רב"ט לי אורן עם תום האקט, ומתפנה להסביר. "כל הגדוד עלה על עמדות, ובהנחיה של המג"ד התחלנו בירי פגזים ומקלעים ופשוט העמדנו מסך עשן".
כשיורדת החשכה הפלוגות מתפזרות לחניית לילה, כשכל אחת חונה באזור משלה. השריונרים הולכים לישון בכלים בדממה, עד האקט הבא והאחרון. יחד עם פלוגה ח' חונה גם הנגמ"ש של התאג"ד, מדיף ריח עגבניות חריף ומעורר תיאבון. מולו יושבת סמ"ר נטע טולדנו, פרמדיקית, מערבבת עם אולר עיסה אדומה במחבת שתוססת על גזייה, מנצחת בחגיגיות על גרסת השטח של מאסטר־שף. "אנחנו מכינים צ'ילי קון-קרנה, בשר ושעועית", היא מסבירה כשהיא מרוקנת למחבת קופסת שימורים שמתהדרת בתואר "מתכון משופר של לוף". "זה שבוע שלישי ברציפות שלנו בשטח, אז פיתחנו יכולות", היא מחייכת.


"כל הגדוד עלה על עמדות, ובהנחיה של המג"ד התחלנו בירי פגזים ומקלעים ופשוט העמדנו מסך עשן". צילום׃ ליאור עפרון

כשמבלים שבועות יחד בשטח - בטח אם צפופים באותו הטנק - אין ברירה אלא למצוא דרכים להנעים את השעות המתות עם הנאות קטנות. סמ"ר טולדנו עושה את זה עם צ'ילי קון־קרנה, והטנק של סמל מיכאל טולמסוב עושה את זה עם משחקי מילים. "אל"ף", קורא אחד מחיילי הטנק. "סטופ". "מ"ם". "מקלע, מדמה תותח, מדוכות עשן, מפנה גזים", מדגים טולמסוב, נהג הטנק. "אנחנו קוראים לזה אל"ף־בי"ת נגוע, וצריך למצוא חלקים בטנק לפי האות שיוצאת. קוראים לזה נגוע כי זה צהוב כזה", הוא צוחק.
"הטנק מאלץ אותך להיות חברותי, אז מדברים המון, מריצים צחוקים כדי לא להירדם, ומתחילים לשיר שירים טיפשיים", מוסיף סמל שחר טובת, תותחן בטנק, ולוחם נוסף, סמל נאור לוי, מסכים איתו. "זה מה שיפה בצוות טנק, ככה מכירים אחד את השני".


הלילה יורד, הקור חודר, האקשן מתחיל
אחרי שעות בודדות בלבד של מנוחה, לקראת חצות בלילה שבין רביעי לחמישי, הפלוגות יוצאות לאקט האחרון בתרגיל - אקט יבש אך מורכב. "בשלב הזה החטיבה השיגה שליטה על רוב השטחים שנדרשה לכבוש. לגדוד נותר לטהר את תא השטח שלו, ולהשאיר ציר פתוח למעבר כוחות בשביל המשך הלחימה", מתדרך המח"ט את מפקדיו. "אתם תטהרו את השטח בשלושה וקטורים שונים. זו משימה מאתגרת, כי קל יותר כשכל הגדוד פועל יחד. הכוחות שלכם צריכים להיות זריזים ולטפל במודיעין שעולה תוך כדי הלחימה", הוא ממשיך.
בינתיים, עד שירדו הפקודות, הלוחמים ממשיכים להתכונן ולהתאים את עצמם לטמפרטורות שהולכות ויורדות. סמ"ר יותם מנשרי, אחד ממפקדי הטנקים (מט"קים) בגדוד, לא לוקח סיכונים. "אני לובש תרמית, מעליה חומית, מעליה סרבל, מעליו שכפ"ץ, מעליו חרמונית, וגעטקס וכפפות וחם-צוואר וגרביים תרמיים. הכי חשוב זה גרביים תרמיים", מציין סמ"ר מנשרי כשהוא רוכס את הרוכסנים בזה אחר זה, מתעטף כמו בבושקה. "אני עומד בצריח אז לי הכי קר", הוא מסביר כשטפטופים ראשונים מתחילים. "עכשיו אני צריך לשים מעל כל זה חלפ"ס (חליפת סערה)", הוא נאנח.
התדריך נגמר, הפקודות יורדות והטנקים מתחילים בתנועה קדימה כדי לטהר את מעט השטחים שנותרו. טיפות גשם כבדות ניתכות על תקרת הכלים, ואל הברקים בשמים מצטרפים פלאי הפירוטכניקה של חברה אזרחית שמספקת אפקטים ויזואליים וקוליים שמדמים את מטעני החבלה והירי של האויב. "אנחנו מבצעים שהייה ממושכת במרחב ספציפי ומגנים עליו", מציין המג"ד. "זה אתגר מאוד משמעותי, וזאת הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה".


"זה אתגר מאוד משמעותי, וזאת הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה". צילום: ליאור עפרון

"ככה מסתיים תרג"ד"
עם עלות השחר האקט נגמר. כל הפלוגות כובשות את יעדיהן ומטהרות אותם – מביאות להשלמת המשימות הגדודיות והתרגיל כולו. את פני הלוחמים שחוזרים לבסיס עם שחר מקבלות פרות דשנות שהסתננו למחנה, יחד עם הגשם שמכה בהם, מקשה עליהם לטפל בטנקים. פריסת הזחל, למשל, הופכת למשימה קשה פי כמה בגשם. סמ"ר יותם מנשרי נשכב מתחת לטנק וקם כשהוא מכוסה בבוץ מכף רגל ועד ראש. "אני די בטוח שפעם החלפ"ס הזה היה ירוק", הוא מגחך.
"ככה מסתיים תרג"ד! בגשם!" מכריז קצין האג"ם של הגדוד, סרן אלכסי יוקובסקי. "בחיים לא הייתי בתרג"ד כל כך טוב. אני מאוד אוהב את הדברים האלה", הוא קובע. אף על פי שאת מספר השעות שישנו הקצינים בתרגיל אפשר לספור על יד אחת, אי־אפשר להבחין בגדוד בסימני עייפות. "אנחנו מרוצים ונמרצים", מסביר המג"ד בחיוך. "אני רואה את הנמרצות של כל החיילים ואת החיבור למשימה, וזה נותן המון ביטחון באמונה שלי ביחידה. יש תחושה טובה, של יכולת לבצע כל משימה".


צילומים נוספים של התרג"ד, של ליאור עפרוני, מאתר "פרש"


חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל