חיל השריון: כתבות חטיבה 7 - 6 בינואר 2012: שלושים לתא"ל (במיל') אריה שחר ז"ל
קישורים מפת האתר

6 בינואר 2012: שלושים לתא"ל (במיל') אריה שחר ז"ל
אזכרה לתא"ל (במיל') אריה שחר ז"ל, שהיה מח"ט 7 וראש מטה פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים, התקיימה ביום 28 בדצמבר האחרון בהשתתפות בני המשפחה, וחבריו לרבות השריונאים.


אל"ם (במיל') שאול נגר


תא"ל (במיל') אריה שחר ז"ל

בבית העלמין שבצומת מורשה התקבצו בני המשפח וחבריו הרבים של אריה שחר ז"ל ביום 28 בדצמבר 2012, במלאות שלושים לפטירתו. ספדו לו בני המשפחה וחברים. הבאנו את דבריו של אלוף (במיל') ג'קי אבן.


המצבה של אריה שחר ז"ל

דברי אלוף (במיל') ג'קי אבן
זהבה וכל שבט שחר, חברות וחברים,
לצערי לא הייתי בארץ ביום פטירתו של אריה – מפקד וחבר שהערכתי מאד, שהיה ידיד אמת שפיו ולבו שווים, ובעל זכויות היסטוריות רבות. אריה היה ממקימי השריון וממייסדיו בצה"ל. ב-1956 השאירו במערכה זו אורי בן ארי מפקד חטיבה 7 בקדש ואריה שחר סגנו, את חותמם על השריון, ותרמו להתפתחותו בצה"ל במשך שנים רבות.
את אריה הכרתי כבר כסמל בשריון בתמרון של שנת 1952 כאשר היה מפקד גדוד 9, ואני הייתי מ"מ טנקים בתמרון זה. בשנת 1958 כשאריה היה מפקד בית ספר לשריון הייתי אני סרן ומפקד קורס מפקדי טנקים. בתקופה זו ועל בסיס הפקת לקחים ממערכת קדש, שונו תכניות הלימודים של השריון בכל הרמות, ממפקד טנק, מ"מ, מ"פ ומג"ד. אריה היה מופקד על תכניות אלה, ביצוען והטמעתן. הייתה זו משימה לא פשוטה אינטלקטואלית וביצועית.
בעת ביצוע התרגילים השונים היה אריה בשטח, אבל החשוב ביותר היה סגנון הפיקוד האישי שלו. אריה היה מדריך, מנחה, מקשיב, חושב ומחליט, ולאחר מכן נותן גיבוי מלא למה שקורה בשטח. באימונים יש גם לעתים תקלות ויש מי שלוקח אחריות, ואריה היה מפקד שלקח אחריות ונתן גיבוי. מבחינתו – התוצאה של איכות מפקדי הטנקים הייתה הכי חשובה. לי הוא נתן דוגמה אישית שליוותה לימים גם את סגנון הפיקוד שלי.
המפגש הבא שלי עם אריה כמפקדי היה כשמוניתי לקצין האג"ם שלו בחטיבה 7. כמח"ט 7 סגנון הפיקוד שלו לא השתנה, אך מטרת האימונים השתנתה. בתקופה ההיא, בשנות השישים, היה ברור שצריך להתכונן למלחמה הבאה. היו תכנונים אופרטיביים שונים כיצד לתקוף בסיני במערכה הבאה. היו תכנונים נועזים, מעניינים, חיצים על המפות, רעיונות שהיה צריך לבדוק.
הפעם הדיונים בין המח"ט וקצין האג"ם שלו היו כיצד עושים זאת באימונים בשטח עם גדודי חטיבה 7 (הגדודים 82, 52 ו-9). אריה כדרכו הציג את סדרת התרגילים המיוחדת למפקד גייסות השריון – חיים בר-לב, ותרגילים אלה הפכו למעשה להשתלמות לדרגי הפיקוד הבכיר של צה"ל. אחד המשתתפים היה, אגב, אריק שרון. לקחי תרגילים אלה באו לידי ביטוי במלחמת ששת הימים, בפרט באוגדות יפה ושרון, שצלחו את הדיונות מאזור ניצנה – הר קרן.
במלחמת ששת הימים היה אריה שחר ראש המטה בפיקוד הדרום, והסיפור ידוע. מה שלא ידוע – היכן נבחנה צליחת הדיונות לסיני – זה היה בתקופתו של אריה כמח"ט 7, מספר שנים לפני המלחמה. הייתה לי זכות גדולה להיות קצין האג"ם שלו בחטיבה 7 ולמדתי ממנו רבות.
כאשר אריה השתחרר ולא עלה לדרגת אלוף (לא הייתה אז דרגת תת-אלוף) אחרי ביצוע של שני תפקידים עיקרים בגייסות השריון – למדתי פרק חשוב, שלא הטובים ביותר מקודמים. אריה השאיר עלי את חותמו: סגנון פיקודי של מפקד חושב, של עבודת צוות, ובעיקר של מפקד תכליתי שיודע להגדיר את מטרות ולבצע אותן.
אריה סיים את שירותו הפעיל ומאז המשיך שנים רבות לשרת כקצין מילואים פעיל. בתקופה זו נפגשנו לעתים מזומנות. חוויה מיוחדת הייתה לי כשהתמניתי למח"ט 7, וקיבלתי את ברכתו של אריה חברי. פגשתי אותו בסיני במלחמת ההתשה, מתעניין, חוקר ושואל לתפיסת הביטחון וההגנה בסיני, אומר את דעתו, ותמיד היה מה לשמוע.
יכול אני להמשיך ולספר על המפגשים הרבים שהיו לנו בצה"ל. המיוחד בכל המפגשים האלה היה שאריה אף פעם לא נראה לי כקצין מילואים, הוא תמיד היה עבורי קצין סדיר בשירות פעיל, אוטוריטה של מפקד וחבר. אריה שירת שירות צבאי ארוך כמפקד בכיר במערכות ישראל ותרם רבות לצה"ל, במקביל להישגיו המרשימים בשירות הציבורי של מדינת ישראל.
אריה שחר עבורי היה במשך שנים רבות חבר שאיתו התייעצתי בהזדמנויות שונות. באחת ההזדמנויות כשרציתי להשתחרר מצה"ל הוא הציע לי תפקיד בכיר במפעלי ים המלח, הייתי אומר "מפעלי אריה שחר" בים המלח... אבל אריה אמר לי אני אשמח מאד אם תמשיך לשרת בצה"ל, זה יותר חשוב. המשכתי לשרת אבל ידעתי שקבלתי הצעה חברית שנתנה לי ביטחון.
שיחה טלפונית אחרונה: בנושא הספר "נקודת הכובד", ספר העוסק במצביאות ורלוונטי לחינוך הקצונה הבכירה בצה"ל. אריה ביקש לקבל את הספר, קרא אותו בעיון רב וכהרגלו, בשיחתנו הארוכה שאל שאלות ענייניות וסיכם: זהו ספר לימוד מצוין.
שמחתי על כך מאד, הערכתו הייתה חשובה לי ביותר.
אריה – מפקד חושב, ביצועיסט, שתרם רבות למדינת ישראל, ציוני ופטריוט אמיתי שעבד כל חייו.
כך אזכור אותך חברי ומפקדי הטוב.
יהי זכרך ברוך.


לכתבה על פטירתו של אריה שחר ז"ל ראו כאן.



חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל