חיל השריון: כתבות חטיבה 7 - 22 באפריל 2014: מותו של לוחם ומפקד, איש עמל ויצירה - לזכרו של אל"ם (במיל') יוחנן פלץ ז"ל
קישורים מפת האתר

22 באפריל 2014: מותו של לוחם ומפקד, איש עמל ויצירה - לזכרו של סא"ל (במיל') יוחנן פלץ ז"ל

סא"ל  (במיל') יוחנן פלץ היה פרש מנעוריו וחבר "ההגנה". במלחמת העולם השנייה לחם במסגרת הבריגדה היהודית בחזית איטליה, ליד נהר הסניו בקרב לה ז'ורז'טה, ובמלחמת העצמאות בשנים 1949-1948. נפטר ביום 4 באפריל 2014. ספד לו האלוף גרשון הכהן. יהי זכרו ברוך.

 

ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר

 

סמל יוחנן פלץ במשטרה הבריטית בארץ ישראל, 1938

 

סא"ל (במיל') יוחנן פלץ היה מתנדב היישוב העברי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושירת בצבא בריטניה. נפטר ביום 4 באפריל 2014 והובא למנוחת עולמים ב-7 באפריל 2014 בבית העלמין בסביון. כמעט בן 97 במותו.

לחם במלחמת העולם השנייה בחזית איטליה ליד נהר הסניו בקרב לה ז'ורז'טה, ובמלחמת העצמאות בשנים 1949-1948.

יוחנן פלץ היה פרש מנעוריו וחבר "ההגנה". בתוך כך נשלח לפקד על המשטרה בסדום, בדרגת סמל - סרג'נט. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי. שירת בפלוגת הרובאים 2 (באפס). בקרבות סביב הנהר סניו בצפון איטליה, היה מ"פ ב' בגדוד 3 של הבריגדה היהודית והוא שהוביל את הקרב לכיבוש לה ז'ורז'טה. במלחמת העצמאות היה סגנו של משה דיין, מפקד גדוד 89, והשתתף במבצע "דני" בכיבוש הכפרים קולה וטירה, ובפשיטה על לוד.

כעבור שנים היה יו"ר עמותת חטיבה 7, ובהמשך גם יו"ר איגוד החיילים המשוחררים בישראל (הארגון המייצג את החיילים הארץ-ישראליים שהתגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה).

לכתבה מפרי עטו של יוחנן פלץ על קרב "לה ג'ורג'טה" במלחמת העולם השנייה ראו כאן:

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/108803.pdf

 

על יוחנן פלץ במלחמת העולם השנייה

ב-11 במארס 1945 החליף את הגדוד השני בקו הקדמי. הפעילות הייתה אופיינית לשגרת קו: סיורים, מארבים והיתקלויות בשטח ההפקר שבין הקווים, טפטופי אש מרגמות ולעתים הפגזות ארטילריה.

ב-19 במארס השתלטו שני סיורים של הגדוד השלישי, האחד בפיקוד הקצין היהודי - בריטי טוני ון-גלדר (שנהרג כעבור שבועות אחדים) והשני בפיקוד הקצין משה ריננהולד (רינות), על שלוש עמדות שתפסו הגרמנים בשטח ההפקר, ושבו לראשונה - 12 חיילים גרמנים, שאחד מהם, נהרג מאש אויב, במהלך התנועה אל עמדות הגדוד.

למחרת, ב-20 במארס 1945, נטל הגדוד השלישי חלק מרכזי ביום קרב יזום, שבו שיפרו החי"ל (החטיבה היהודית הלוחמת - כינוי לבריגדה היהודית) ובריגדה הודית שהחזיקה בקטע חזית סמוך, את עמדותיהן, בסיוע מטוסים, טנקים וארטילריה. הייתה זו הפעולה הצבאית המורכבת ביותר שביצעה הבריגדה עד אז. משימת הגדוד השלישי הייתה להתקדם עד לכפר קטן בשטח ההפקר בשם לה ג'ורג'טה, לטהר אותו מאויב ולהקים מוצב לידו, במקום בו נשבו הגרמנים ביום הקודם.

כיבוש לה ג'ורג'טה הוטל על פלוגתו של יוחנן פלץ, וההכנות החלו לילות אחדים קודם לכן, כאשר סיורי הפלוגה פינו את נתיב ההתקדמות המתוכנן ממוקשים. ביום הקרב התקדמה הפלוגה בליווי הטנקים ובחיפוי אווירי וארטילרי, הסתערה על המוצב הגרמני שבכפר וכבשה אותו. הפלוגה התחפרה במוצב הכבוש ובלילה ספגה הפגזה והדפה התקפת נגד גרמנית.

ב-24 במארס סיימה החי"ל את חלקה בהחזקת הקו 21 בגזרת אלפונסינה ועברה תחת פיקוד הקורפוס ה-10 בגזרת הנהר סניו, לגזרה בעלת אופי הררי ומבותר, מול אויב של דיוויזיית הצנחנים הגרמנית ה-4. ב-11 באפריל 1945 כונס הגדוד השלישי מעמדותיו והתארגן במהירות לקראת התקפה אל מעבר לנהר. בשעות הצהריים החלה הפלוגה הראשונה שלו לחצות את הסניו, בעוברה דרך ראש הגשר שכבש הגדוד השני. משימתו של הגדוד השלישי הייתה לכבוש את הכפר מונטה-גביו במעלה הרכס שמצפון לסניו. הצנחנים הגרמנים אמנם נסוגו, אולם ההתקדמות במעלה ההר לנוכח ההתנגדות הנחושה שגילה המשמר העורפי הגרמני הייתה איטית ונתקלה בקשיים. הגדוד נעצר עם חשיכה והתחפר בכפר קטן אוסאנו לאחר שחיסל במשך היום כמה קיני התנגדות. סיורים שנשלחו באותו לילה איתרו חוליות גרמניות בכמה בתים והשמידו אותם. אבדות הגדוד באותו יום היו שלושה חיילים וכעשרים פצועים. למחרת, ה-12.

באפריל, התחדשה התקדמות הגדוד תוך הסתייעות בארטילריה, במשחיתי טנקים של סוללה בריטית, ובפלסים שפינו את ציר ההתקדמות ממוקשים. עד לשעות הצהריים השתלט הגדוד על כל רכס מונטה-גביו. הגדוד המשיך להתקדם בעקבות הגרמנים הנסוגים, ובשעות אחר הצהריים השתלט על כפר בשם מונטה קואזולה שני קילומטר צפונה יותר. סיור שנשלח מתוך הפלוגה המובילה יצר מגע עם יחידות הדיביזיה הפולנית שהתקדמה באגפה הימני של החי"ל לעבר קסטלבולונזה, אימולה ובולוניה. הכוחות הגרמנים הנסוגים הצליחו לנתק מגע, וב-14 באפריל רוכז הגדוד ביחד עם הגדוד השני והוחזר לאחור למנוחה, אל מדרום לסניו באזור בריזיגלה.

 

סגן משנה (Second Lieutenant) יוחנן פלץ בצבא הבריטי, 1941

 

דברי האלוף גרשון הכהן בהלווייתו של יוחנן פלץ ז"ל

יוחנן! לוחם ומפקד, איש עמל ויצירה - כשהייתי מפקד חטיבה 7 היית לי מקור השראה. באותם ימים עמדת בראש עמותת החטיבה ועסקת במרץ, שכה אפיין את דמותך, בבניית אתר החטיבה ברמת הגולן. לכול פגישה, הגעת תמיד לפני הזמן בנוכחות רעננה ומלאת חדוה. למדתי ממך שחייל אמיתי ממשיך להיות חייל כול ימי חייו, גם שנים רבות אחר שפשט את מדיו. בתא המטען שברכב היית מצויד בנעלי הליכה, שמא תידרש להליכה ארוכה, וחבילת ביסקוויטים אנגלים שתאפשר, על כול צרה שלא תבוא, לשרוד כמה יממות. למדנו ממך על ימים ראשונים בחטיבה 7, שבימים אלה מלאו 66 שנים להקמתה ולפעולתה בקרב לטרון - במערכה לפריצת הדרך לירושלים. בהתמסרות נעלה למשימה שקבעה "בכול מחיר לירושלים" - אתה שימשת אז סגנו של שלמה שמיר, שגם שנים אחרי המלחמה המשכת לעמוד לימינו. למדתי ממך על לוחמי הבריגדה והלחימה באיטליה, בעמק הפו - איך המלחמה מסתיימת לך, בהסתערות פלוגת חי"ר שאתה מוביל ועומד בראשה - ומכריעה את הגרמנים הארורים בקרב כידונים, פנים אל פנים. בימים שאחרי המלחמה זכית להיות בין הנוקמים בנאצים. גם על כך עמדנו מולך מוקסמים ומלאי הערצה. כך בוודאי התייחסו כלפיך גם לוחמיך במלחמת העצמאות, שאותם הובלת בבִטחה, בשבילי הקרבות לאורכה ולרוחבה של הארץ. בהקשבה לסיפוריך למדתי שיעור בלתי נשכח על יחסי מפקדים, במיוחד יחסי מפקד וסגנו, בימים שבהם היית סגנו של משה דיין בגדוד הפשיטה, בקרבות מבצע דני ובלחימה בגבעות מודיעין - ראש העין.

על חבריך שזכו להילחם בימים ההרואיים ההם אמר בן גוריון: "רצה הגורל שמדינת ישראל תקום מתוך סערת המלחמה, ועם ישראל המשוחרר יתגלה לעולם קודם כול לא בכושר היצירה והרוח אלא בכושר מלחמתו, ובכוחו הצבאי. גם זו לטובה. טוב שנדע ותדע ההיסטוריה, וידע העולם שלא קיבלנו עצמאותנו במתנה מידי אחרים, אלא שילמנו בעדה מחיר עליון, מחיר דם בנינו היקרים ביותר והקימונו מדינתנו בידינו אנו ממש" (כוכבים ועפר עמוד 32). בידיך האיתנות קבעת לך מקום של כבוד בשורה הראשונה של הלוחמים המייסדים. לאחר המלחמה הפכת לחלוץ, במרחבי הנגב, בהקמת מפעלי הפוספטים. בכול עמלך במשך שנותיך הרבות אפינו אותך להט של עשייה, דיוק, כישרון מעשי ומרץ בלתי נלאה. בסיפור חייך רב העלילות הדגמת לנו את מהות קיומו של אדם ובמיוחד האדם היהודי, הבאה לידי ביטוי בדרך רצופת מאבקים. במעשיך לימדת כיצד פועלים לאור אִמרתו הידועה של ר' נחמן מברסלב: "כול העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל". הגשר שעליו צעדת בגבורה, הוא הגשר שגם זכית להשתתף בהקמתו, יחד עם חבריך לדור התקומה. זה הגשר הצר המעביר את עם ישראל במאה השנים האחרונות, מימי גלותו אל ימים חדשים בארץ מולדת. אשרינו שזכינו בכוח מסירותך, יחד עמך ובני דורך, ללכת קוממיות בארצנו. "האילנות כול כך כבדים, כופף הפרי את הבדים" (לאה גולדברג). האילנות שאתה נטעת וטיפחת בגנך רחב הידיים, מקור גאותך, ימשיכו לתת פריים, ויספרו על האדם שנטע אותם: לוחם נאמן שאהב את אדמתו ועבד אותה בהתמדה, בזיעת אפיו.

לכבוד לי לעמוד ברגע משמעותי זה ולספר על דמותך ומפעלך אשר ראוי להציבם כסמל ומופת לאומי לדורות, כביטוי לנס הגדול שחווה עמנו בשנים שבהן פעלת, במעבר המופלא משואה לתקומה, מחדלון לעצמאות מדלות שפלותינו אל המקום המשגשג שבו אנו מתהלכים כיום.

אני מצדיע לך ולפועלך!

תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

 

בבריגדה היהודית

 

בבית הספר למג"דים, צה"ל, 1949. יוחנן פלץ הוא חמישי מימין (והגבוה) בשורה השנייה מלמטה. הראשון מימין באותה שורה הוא מיודענו ישראל טל (לימים אלוף, מפקד גייסות השריון ואבי המרכבה

 

 

חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל