חיל השריון: כתבות חטיבה 7 - 2 בדצמבר 2014: בחשאי, לפני כולם: יום אימונים עם פלס"ר 7
קישורים מפת האתר

2 בדצמבר 2014: בחשאי, לפני כולם: יום אימונים עם פלס"ר 7

השטח הגלילי הפך ללבנון עבור התרגיל המסכם של לוחמי פלס"ר 7, ואליהם הצטרף שי לוי כדי לחוות מקרוב איך פועלת הסיירת של השריון. "אנחנו העיניים של החטיבה. הטנקים יודעים למצוא מטרה, להיכנס בין כוונות ולירות. הם לא יודעים, עם כל הכבוד להם, לתצפת כמונו"

 

שי לוי (מאתר פז"ם, 20 בנובמבר 2014)

 

מצאו גם זמן לחייך למצלמה שלנו. לוחמי פלס"ר 7. צילום׃ שי לוי

 

תושבי הכפר מר'ר, תושבי כרמיאל וכל מי שנסעו בכבישי האזור לא ידעו שהשבוע קבוצה מובחרת של לוחמים הפכה את הבית שלהם לכפר לבנוני עוין. בהרים מיוערים וסבוכים שחורצים את הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון, הסתתר צוות לוחמים של פלס"ר, שבדיוק זיהה חוליה של אנשי חיזבאללה מחוץ לכפר. האויב, המדומה הפעם, לא חשב אפילו שיש מי שהכניס אותו לכוונת ואם להגיד את האמת גם אם היה קרוב יותר, ספק אם היה מצליח לזהות את הלוחמים. תוך זמן קצר הגיעה אש טנקים ומסוקים אותה הכווין צוות הלוחמים וחיסלה את האיום. ההצלחה הייתה גדולה אבל אין זמן לחגיגות: במשך יממה שלמה הם סרקו את השטח בו אמורים לעבור כמאה טנקים של חטיבה 7. בזכות ההשגחה שלהם, ידע מפקד החטיבה איפה האויב, איפה המטענים ואיך נראה תוואי הדרך. הם העיניים והאוזניים שלו.

את התרגיל הזה ביצע הצוות הצעיר של פלס"ר 7, שדימה פלישה של צה"ל ללבנון. הצטרפתי אליהם בזמן האימון המסכם - תקופה בה הם עוברים מתרגיל אחד לשני, כל אחד קשה יותר מקודמו וכולל הרבה מאוד הליכה ומשקל, ובמקרה הספציפי הזה גם לא מעט בוץ וגשם. ללוחמים, אגב, זה לא הזיז יותר מדי.

 

הרואים ואינם נראים

את המסכם הם התחילו ביום ראשון, אחרי שהעמיסו על הגב עשרות ק"ג של ציוד כמו מערכות תצפית, קשר וכמובן נשק ותחמושת. בחושך מצרים, הם צעדו תחת גשם כבד ובוץ, טיפסו על הרים, ירדו בגיא ואז התגנבו לנקודה הראשונה שלהם, כביכול על גבול ישראל לבנון. שם הם נטמעו בשיחים וכפי שראיתי הם עשו זאת בצורה מושלמת. למרות שעמדתי כחמישה, שישה מטרים מהם, לא מצאתי אותם עד שסגן שאול ברר, מפקד הצוות, יצא לקבל את פני.

יחד צעדנו לעמדה שלו, שם הופתעתי לגלות שצוות שלם, על הציוד שלו, עבד מבלי שהרגשתי בו. "כרגע הצוות מדמה שהוא עוד בצד שלנו. ברגע שנעבור את הגבול, הצורה תשתנה והצוות יתחלק בין מספר עמדות", מציין סגן ברר.

"אנחנו צוות ההכשרות הוותיק. עוד שבועיים מסיימים מסלול", הוא מסביר. "אנחנו בהתחלה של מסכם לבנון. החבר'ה פה מתצפתים וכרגע אנחנו בשלב שלפני חציית הגבול ללבנון. מתצפתים קדימה כדי שכל החטיבה תוכל להיכנס לשטח בשקט. מאתרים ודואגים שכל מה שמאיים על הכוח בנתיב הנבחר, יושמד".

 

מומחים בהסתוות. צילום׃ שי לוי

 

הטנקים לא מסתדרים בלעדיהם. פלס"ר 7. צילום׃ דובר צה"ל

 

הצוות בעמדה מחולק לתצפיתן ולעוזר שלו, כוח אבטחה ולשאר הצוות, שנמצא בהתרעננות ומנוחה. הכול מאוד מסודר ומחושב. התצפיתן פועל לאתר איומים ובנוסף מעביר מידע לחטיבת השריון על הטופוגרפיה כפי שהוא רואה אותה. הוא נותן להם את כל המידע שיסייע להם בהתקדמות. בשטח יש חוליות שנועדו לדמות את האויב ואני רואה איך התצפיתן, יחד עם בן הזוג שלו, מאתרים את האיום ורושמים כל מה שנכנס לעדשה שלהם.

"הרשם-קשר (הפרטנר של התצפיתן) רושם את כל מה שהתצפיתן מזהה והוא גם זה שיודע לתקשר בצורה ישירה עם מסוק של חיל האוויר או עם סוללת תותחנים, כדי להסיר את האיום מהדרך", מסביר סגן ברר. הוא ציין שעוד לפני שהגעתי, הם הצליחו להשמיד חוליות אויב סמוך למרר והעבירו למח"ט מידע חיוני לקבלת החלטות. במהלך התרגיל, הם שוחחו בקשר עם מי שדימה מסוק או סוללת תותחנים. דקה לאחר מכן נזרק רימון עשן, מה שמסמן לצוות הנסתר פגיעה ונטרול של המטרה. "אנחנו העיניים של החטיבה. הטנקים יודעים למצוא מטרה, להיכנס בין כוונות ולירות. הם לא יודעים, עם כל הכבוד להם, לתצפת כמונו על המרחב ולמפות בו את כל המטרות".

הלוחמים ארזו את הפקלאות ויצאו בחשאי, לפני כל הכוחות, לקווי האויב. סגן ברר מספר שלמחרת בלילה הם יתגלגלו כ-10, 15 ק"מ להרים ממול, שלי לפחות נראו ממש גבוהים. הם יצעדו עם ציוד כבד ויעשו זאת כשהם מתחמקים מחוליות אויב שינסו להתקיל אותם. לאחר מכן הם יסתתרו שוב סמוך לאויב, יאתרו מטרות, יעבירו מודיעין וכשהטנקים יתקדמו, הם ישמידו משגרים וחוליות של האויב.

"המסלול היום שונה מהמסלול שאני עברתי. זה אימון מסכם שנכנס ליחידה לפני כשנתיים וכולל הרבה מאוד עומס ואקטים של לחימה. גם אני מתורגל פה ובעצם מה שקורה פה זה שאנחנו תמיד נתגלגל לפני החטיבה. הראשונים שנגיע לכל מקום", מציין מפקד הצוות בגאווה ומוסיף "והיום בלילה ניכנס ללבנון", בתרגיל כמובן.

סגן יאיר זנד, מ"פ הכשרות מספר שמהרגע שהלוחמים התגייסו, הם עברו הרבה מאוד שבועות של ניווטים והסוואה. "התרגיל הזה מדמה להם שבוע מלחמה מתגלגל. הם עוברים כמה מסכמים שכל אחד מדמה מתאר וזירה אחרים. צוות לוחם צריך לדעת להסתדר לבד בשטח. בסוף יזרקו אותם לאיזו משימה ואף אחד לא יפגוש אותם 48 שעות ויותר. הם צריכים גם לדעת איך להשיג אוכל ושתיה".

 

ובתצפית. צילום׃ שי לוי

 

הקומנדו של הגזרה

כשיסיימו את המסלול, יצטרפו הלוחמים ליחידה עם מורשת ארוכה שהחלה עוד עם קום המדינה. פלס"ר 7 השתתפו בכל מלחמות ישראל, כשבמלחמת ששת הימים, הם זכו לכמות הצל"שים הגדולה ביותר שניתנה לפלוגה אחת. הרגעים הקשים ביותר עברו עליהם במלחמת יום כיפור - "24 לוחמים נהרגו", מציין סגן ברר, "האירוע הזה פירק את היחידה".

באמצע שנות ה-80, קמה היחידה מחדש בתור יחידה מטכ"לית מובחרת ובתחילת שנות ה-90 פוצלה לשתיים והפכה למה שהיא כיום. אני שואל את סגן זנד, מ"פ ההכשרות, מדוע צריך אותם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת, מל"טים ולוויינים. התשובה שלו נחרצת: "אנחנו העיניים של המח"ט. ביחידה יש צוותים שתצפית זו המומחיות שלהם, בכל המתארים. אין תחליף לבן אדם שדרך שם, מודיעין זה לא רק דו"ח ותמונה. אין תחליף לבן אדם שאומר למח"ט מה הוא רואה במקום שהוא נמצא בו".

זה המקום לציין שהטנקים של צה"ל אחראי לחיסול של מאות מחבלים, רובם אותרו בזכות צוותי הפלס"ר. הנה דוגמה טובה לנחיצותם בעידן הטכנולוגיה: כוח של חמאס התמקם במקום שלא ניתן היה לזהות באמצעי התצפית וגם לא ממטוסי הסיור והמל"טים. הפתרון שלהם היה די פשוט, הם הקימו עמדה בסמוך לבית ומתחת לסככה. למרבה המזל צוות של פלס"ר 7 זיהה אותם והפליל אותם, מה שהביא לחיסולם.

 

"אין תחליף לבן אדם שאומר למח"ט מה הוא רואה". צילום׃ שי לוי

 

המ"פ בתדריך. ביקש לתת בראש, וקיבל. צילום׃ שי לוי

 

הלוחמים שעברו את צוק איתן לפני סיום המסלול שלה, וחזרו להיות סוג של "חניכים" בהכשרה, מציינים שהחזרה הייתה קשה, אבל גיבשה אותם כצוות. "אתה נחשף שם ליעוד של הפלס"ר ושל החטיבה בכלל. רואה את העוצמה של כל צה"ל בפעולה", מציין רב"ט סער וייס. רב"ט עומר שלזינגר מוסיף "החזרה לא פשוטה אבל עברנו אותה. אתה יודע שאתה נכנס ראשון, לפני כל הכוחות ונותן להם את המידע. יש בזה ריגוש".

לא רק במלחמות ומבצעים הכישורים הייחודים של הלוחמים האלה באים לידי ביטוי. הקצינים סיפרו לי על לילה אחד, שלא ניתן לפרט עליו יותר מדי, אז הם קיבלו משימת מעצר בלב מחנה פליטים בלטה, כשלא היה ברור איך הם יכנסו לשם בחשאי, מבלי להעיר את המחנה ולהיחשף. הם כמובן גם תכננו דרך להימלטות מהיעד, שהוגדר כפצצה מתקתקת.

מה שהגדיל את מורכבות המשימה, היה שהיא יצאה לפועל ברמדאן, אז כולם ערים בלילה. הלוחמים החליטו ללכת על פעולות מהירות: הם נכנסו למחנה הפליטים במהירות שיא וקטפו את היעד עוד לפני שמישהו קלט שהם שם בכלל. לאור ההצלחה, הגדיר אותם מח"ט הגזרה - "הקומנדו של הגזרה".

הלוחמים מספרים שהתרגיל "בסדר", אבל הם כבר מחכים לעלייה ליחידה. כששאלתי את סגן ברר מה יקרה אחרי המסכם הוא ענה בחיוך: "מסכם נוסף שבו הם מתרגלים כצוות, את כל מה שהם עברו במסלול. אחרי זה יקבלו סיכה, יעלו ליחידה ויתחילו לעבוד כמו לוחמים אמתיים".

עד שזה יקרה, בזמן שהם צועדים בהרים ובגאיות, אתם מוזמנים להתרשם מהסרטון הבא שמספק הצצה למה שהם יודעים לעשות:

http://mobile.mako.co.il/pzm-units/armored-corps/Article-bdb7f1d779dc941006.htm

 

 

חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל