קישורים מפת האתר

22 באוקטובר 2013: ה"קרומוול" נשאר במשפחה

ביוני 1948 נהג החייל הבריטי מייק פלנגן באחד מתוך 2 טנקי הקרומוול, שנגנבו ממחנה הצבא הבריטי ליד חיפה, לעבר קיבוץ יגור, לפני שצבא הוד מלכותו עזב את ארץ ישראל. 42 שנים לאחר מכן, מתגייס ליאור הרץ, נכדו של פלנגן, לחיל השריון של צה"ל, וכיום הוא רס"ן (במיל') המייצר בירה משובחת, להנצחת סיפור הקמת המדינה והקמת חיל השריון ולכבודו של טנק הקרומוול.

 

אל"ם (במיל') שאול נגר

 

דומה שרק בארץ ישראל ובמדינת ישראל אפשר למצוא סיפורים שמעבר לדמיון. חיל השריון הישראלי שהוקם יש מאין בתש"ח במהלך מלחמת העצמאות, על בסיס משורייני הסנדוויץ' שהתפרסמו בשיירות שהובילו אספקה לירושלים הנצורה, זכה לראשונה לטנקים של ממש רק ביוני 1948 עם הצטרפם של שני טנקי קרומוול בריטים ששירתו בצבא הוד מלכותו בתקופת המנדט הבריטי בארץ. סיפור הגעתם של שני טנקי הקרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, לקראת סיום עזיבתם את ארץ ישראל, הוא עלילה מרתקת המפורטת בהמשך.

פגשנו לאחרונה את רס"ן (במיל') ליאור הרץ, נכדו של מייק פלנגן (ממוצא אירי) שהוביל את אחד משני הקרומוולים שנגנבו ממחנה הצבא הבריטי והועברו לידי כוחות ה"הגנה", וערכנו לו ביום 14 באוקטובר 2013 ביקור מפורט באתר יד לשריון, שאותו הכיר משירות החובה שלו בשריון. (בטנק הקרומוול השני נהג חברו של מייק פלנגן - הסקוטי הארי מקדונלד). כיום ליאור הרץ ושותפיו אמיר פוגלמן ושי הם יצרנים של בירה מיוחדת המשווקת בארץ, הנקראת "48", המוקדשת להנצחת הקמתה של מדינת ישראל, להקמת חיל השריון ולכבודו של טנק הקרומוול המיתולוגי שהביא סבו מייק פלנגן לצה"ל במלחמת העצמאות, וכהוקרה לאנשים אמיצים ויוצאי הדופן, שבכוחות עצמם ותוך סיכון עצמי עצום הוציאו טנקים אלה (עם שותפיהם מארגון ההגנה) ממחנה הצבא הבריטי. על כן מצוין על בקבוק הבירה באנגלית Beer of the brave (הבירה של האמיצים).

מייק פלנגן עצמו, נישא לפלמחניקית בשם רות (שמשפחתה הגיעה לארץ לאחר עליית הנאצים לשלטון), הקים משפחה, התגייר לאחר נישואיו ונולדו לו בן ובת (קארין, אימו של ליאור הרץ). מייק פלנגן שירת ביחידה של מח"ל (מתנדבי חו"ל) במלחמת העצמאות וחי עשרות שנים עם משפחתו בקיבוץ שער העמקים, שם עבד מרבית הזמן בגידולי שדה, והתמחה בגידולי כותנה. בין לבין גם הקים חוות באפריקה ושהה שם עם רעייתו ובנו. לאחר שרעייתו נפטרה הוא יצא לטיול בעולם, הגיע לקנדה ושם התחתן עם קנדית, שהייתה אלמנתו של חברו שלחם עימו בפלוגות מח"ל במלחמת העצמאות. קשרי הידידות בין המשפחות של מייק פלנגן ושל חברו מהמח"ל נשמרו לאורך השנים.

ליאור הרץ, נכדו של מייק פלנגן, התגייס לחיל שריון ב-1990, עשה מסלול ישיר לקצונה, ומשם המשיך למסלול עם חיילים מטירונות עד סיום צמ"פ, ולאחר מכן לפלוגה מבצעית - פלוגה ל' בגדוד 9, בחטיבה 401. סיים את שירות הקבע שלו כמ"פ בבה"ד 1. במהלך שירותו שהה רבות בחברון, בלבנון, וברמת הגולן.

 

וכיאה למעמד נתחיל בבירה קרומוול...

בקבוק הבירה הנקראת 48 בירת אייל הישראלית Israeli fresh ale, נושא שלוש תוויות. המספר 48 הוא לסימון שנת 1948 שבה הובאו טנקי הקרומוול לצה"ל. התווית הראשונה, על צוואר הבקבוק המכיל 330 מיליליטר, היא ציור צללית של טנק הקרומוול והכיתוב באנגלית: בירה של האמיצים.

 

התווית הראשונה על צוואר בקבוק הבירה

 

התווית השנייה, מצדו הקדמי של הבקבוק, מכילה את שם הבירה 48 (כלומר 1948) להנצחת האירוע ההיסטורי של הקמתה של מדינת ישראל, הקמת חיל השריון ולכבודו של טנק הקרומוול המיתולוגי

 

הבירה 48 המוקדשת להנצחת הקמתה של מדינת ישראל, להקמת חיל השריון ולכבודו של טנק הקרומוול המיתולוגי

 

 

התווית הקדמית

 

התווית השלישית, מצדו השני של הבקבוק, מספרת את סיפורו של מייק פלנגן וסיפור טנק הקרומוול, ראו להלן, ובחלקה התחתון של תווית זו (שלא בתמונה) פרטים על הבירה עצמה.

 

כשהסתיים המנדט הבריטי ומייק פלנגן, חייל אירי חובב בירה בצבא הוד מלכותו, נדרש להתקפל הביתה, הוא נכנס לטנק הקרומוול שלו ונסע הישר למחנה של ארגון "ההגנה". לצדו על טנק נוסף, רכב מקדונלד, חברו הסקוטי. כך הקימו אירי וסקוטי בלילה חמים של קיץ 1948 את חיל השריון הישראלי.

היום ממשיכים נכדו של פלנגן וחבריו את השושלת המשפחתית עם בירת לתת המיוצרת בשיטה מסורתית בטעם עמוק ומיוחד.

הבירה הזאת מוקדשת לפלנגן ולגיבורים מסוגו.

 

טנק הקרומוול במוזאון הרק"ם ביד לשריון בלטרון (גם טנק הקרומוול השני נמצא במוזאון בלטרון, כחלק מהאנדרטה לכבוד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה)

 

מייק פלנגן ורעייתו הקנדית שירלי, ליד טנק הקרומוול בביקור לפני שנים ביד לשריון. על חזית הטנק שלט עם סיפור המעשה. צילום: מיכאל מס

 

הנכד רס"ן (במיל') ליאור הרץ, ליד "הטנק של סבא", הקרומוול המיתולוגי. צילום: עדן זק"ש

 

מייק פלנגן ליד "הקרומוול שלו" בתקופת מלחמת העצמאות. מאוסף הצילומים של מיכאל מס.

 

מייק פלנגן (במרכז) ובתו קארין (אימו של רס"ן לאור הרץ) ליד כותל השמות, בביקור לפני שנים ביד לשריון, עם מנכ"ל העמותה תא"ל (במיל') מנשה ענבר. צילום: מיכאל מס

 

הנכד ליאור הרץ ליד כותל השמות בעת הביקור. צילום: עדן זק"ש

 

מימין: אל"ם (במיל') איצ'ו לוי, ליאור הרץ, שי ידידו ושותפו של ליאור בייצור הבירה, והמחבר - ליד כותל השמות. צילום: עדן זק"ש

 

הגעת 2 טנקי קרומוול לצה"ל

הכרזת סיום המנדט הבריטי הגיעה לישוב בהפתעה. הוא היה צריך להתבצע באוגוסט 1948, אלא שהחלטת ממשלת הוד מלכותו הקדימה את כול המהלכים, כולל מהלך הוצאת הציוד הכבד מפלשתינה. הנציב העליון הסתלק ביום ו' 14 במאי ואיתו פמליית היועצים והנכבדים, אך ציוד רב נשאר במחסנים, שאותו פינו בהדרגה. המהלך הזה היה כמו אות משמיים ללוחמים שלנו, שראו בכך הזדמנות "להשיג" ציוד לחימה באופן חוקי ושאינו חוקי.

יצחק שדה (מפקד הפלמ"ח) "שם עינו" על מצבור הטנקים והציע סכומים על מנת לקנות חלק מהציוד, אך הבריטים בשלהם: "לא למכור ולא להתערב" בסכסוך הערבי-יהודי. לכן נשארה רק הברירה השנייה - "לסחוב" טנקי קרומוול.

 

טנק הקרומוול בחיל השריון הישראלי הצעיר בתקופת מלחמת העצמאות

 

טנק הקרומוול

(כתבה של סא"ל במיל' מיכאל מס, לפני שנים אחדות)

 

הקרומוול הוא טנק בריטי שהוחל בייצורו בשנת 1943. כוונת המתכננים הייתה לייצר טנק מהיר המותאם לתפקידי רדיפה וניצול הצלחה. אי לכך, הטנקים הראשונים היו חמושים בתותחי 6 ליטראות, ונועדו לפעול נגד שריון אויב. מאוחר יותר, בעקבות הניסיון שהצטבר בקרבות המדבר המערבי, התברר שהטנקים חייבים להתמודד כנגד מטרות מגוונות והועלה הצורך בהוספת תחמושת נפיצה לטנק. הבריטים פיתחו תותח 75 מ"מ (על בסיס שינוי תותח ה-6 ליטראות), המותאם לירי כדורי נפיץ של תותח טנק השרמן. עם תותח זה יכולים היו טנקי הקרומוול לפעול נגד חי"ר ותותחי נ"ט ולא רק כנגד טנקי אויב. בצבא הבריטי שירתו טנקים אלה בעיקר ביחידות סיור.

בסוף חודש יוני 1948, בלילה האחרון שלפני הפינוי הסופי של הצבא הבריטי מארץ ישראל, הצליחו אנשי שני חיילי הצבא הבריטי (בסיוע אנשי ההגנה) לגנוב ממחנה של הצבא הבריטי שליד חיפה שני טנקי קרומוול. באותו לילה נסעו שני הטנקים על שרשראות מחיפה לקיבוץ יגור, ומשלא המתינו שם המשאיות להובלתם, המשיכו בנסיעה על השרשרות לתל אביב והוחבאו במגרשי התערוכה מחשש לגילוים על ידי הבריטים, שהפעילו מטוסים כדי לאתרם. הטנקים נמסרו בהמשך לגדוד 82, גדוד הטנקים הראשון מחטיבה 8. יחד עם טנק שרמן יחיד הם הרכיבו את פלוגה ב' של הגדוד. אנשי הצוות היו מתנדבים יהודיים מחו"ל (מח"ל), אשר במלחמת העולם השנייה, שירתו ביחידות שריון של ארצות המערב.

שני טנקי הקרומוול נחשבו לטנקים המתקדמים ביותר שעמדו לרשות צה"ל ואיכותם אף עלתה על הטנקים שהיו בידי הצבאות הערביים. אלא שהפעלתם הייתה כרוכה בקשיים טכניים מרובים:

§           לטנקים לא הייתה תחמושת. נעשה מאמץ לשלות כדורי טנקים שהבריטים הטביעו במפרץ חיפה. כמו כן אותרו 260 תרמילים ריקים של כדורי 75 מ"מ. התרמילים מולאו מחדש כאשר הקליעים עבורם נלקחו מכדורים של תותחי נ"מ 75 מ"מ. התוצאה הייתה ליקויים בירי, דיוק לקוי בפגיעה ומעצורים רבים.

§           היה מחסור בחלקי חילוף וכל תיקון היה כרוך במאמץ של אלתור חלקים וחיפושם במגרשי גרוטאות.

טנקי הקרומוול לקחו חלק בכל המבצעים של מלחמת העצמאות בהם נטל השריון חלק. במבצע "דני" הם תקפו וכבשו את החלק המזרחי של שדה התעופה, פעלו נגד שריוניות הלגיון הערבי שפרצו באזור קולה (כיום גבעת כ"ח) והובילו את ההתקפה המשוריינת על לטרון, אשר לא יצאה אל הפועל עקב תקלה בירי באחד הטנקים. במבצע "יואב" השתתפו בהתקפה על עיראק אל-מנשיה, שנכשלה, אך היו הכוח היחיד שהצליח לעלות על המוצב ולמרות פגיעות וקלקולים חזרו אל קווי כוחותינו. במבצע "חורב" הסתערו עם גדוד 82 על מוצבי עוג'ה אל-חפיר והתקדמו עד סמוך לאל-עריש.

בתום קרבות מלחמת העצמאות והתבססות השריון על טנקי שרמן, הוצאו טנקי הקרומוול מהשימוש.

דגם של טנק הקרומוול נמצא במוזיאון ביד לשריון בלטרון.


מדליית טנק הקרומוול

בשנת 2004 הפיקה עמותת יד לשריון, באמצעות החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, סדרה בת 12 מדליות הנקראת "השריון עשה היסטוריה", שעיצב האמן אליעזר וייסהוף, המוקדשת לכלי הרק"ם השונים של חיל השריון, ואחת מהן הוקדשה לטנק הקרומוול. בצדה האחד טנק הקרומוול ובצדה השני מרכבה עתיקה. להלן ההסבר שנלווה לאריזת המדליה:

 

טנק קרומוול, מדליות ממלכתיות, התשס"ד 2004, המדליה השמינית בסדרת 12 מדליות "השריון עשה היסטוריה".

אם מטוסי חיל האוויר שולטים בשמי ארצנו ושומרים עלינו מלמעלה, הרי שהשריון הוא השולט ביבשה. סדרת מדליות זאת מוקדשת לחיל השריון, ומצדיעה, באמצעותה, ל"אדם שבטנק" - לעשרות אלפי חיילי השריון שפעלו ולחמו בחיל לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל.

בלילה האחרון שלפני הפינוי הסופי של הצבא הבריטי מארץ ישראל, בסוף יוני 1948, הצליחו אנשי ארגון ה"הגנה" לחדור למחנה בריטי ולגנוב שני טנקי קרומוול חמושים בתותח 75 מ"מ. באותו לילה נסעו שני הטנקים על שרשראות מחיפה לתל-אביב והוחבאו במגרשי התערוכה. עם טנק שרמן יחיד הם הרכיבו פלוגה של גדוד הטנקים הראשון מחטיבה 8.

טנקי קרומוול נטלו חלק בכל המבצעים של מלחמת העצמאות שבהם השתתף השריון. צלליתו של הטנק שימשה השראה לעיצוב הסמל של חיל השריון.

 

פני המדליה: טנק הקרומוול בתנועה על שטח הררי. בהיקף המדליה (על העובי) מוטבע סמל המדינה, מימין "מדינת ישראל", משמאל "STATE OF ISRAEL", מספר ההנפקה וסוג המתכת (הופק בארד, כסף וזהב)

 

בגב המדליה: מרכבת קרב מתקופת המלכים, ומתחתיה הפסוק "מרכבותיך ישועה" (חבקוק ג' 8). בחלק התחתון סמל חיל השריון ומימין הפסוק "CHARIOTS OF SALVATION" ומתחתיו המקור "חבקוק HABAKKUK".

חזרהשלחו לחברהדפיסו


:שם
:דוא"ל