7 במאי 2015: כנס היבשה הבין-לאומי ביד לשריון: התמרון הוא תנאי ללוחמת היבשה - עדכון

התמרון הוא תנאי ללוחמת היבשה! זהו אחד המסרים העיקריים העולה מכנס היבשה הבין-לאומי שהתקיים ביד לשריון בימים 6-5 במאי 2015, בשיתוף פעולה של ישראל-דיפנס והמרכז לחקר לוחמת היבשה של יד לשריון.

 

 

ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר. צילומים: רב"ט עדן זק"ש, רב"ט שני פרץ, אבנר גאגין, מיכאל מס

 

הגעת משלחות מחו"ל לכנס היבשה

 

ביד לשריון בלטרון התקיים כנס היבשה הבין-לאומי בימים 6-5 במאי 2015, בהשתתפות מאות קצינים בכירים מצבאות בחו"ל, ובהם רא"ל ואסיליוס טלידיס, מפקד צבא היבשה היווני, קצינים בכירים של צה"ל בסדיר ובמילואים, אנשי התעשיות הביטחוניות בארץ ואורחים. לצד הכנס התקיימה תערוכת אמצעי לחימה מתקדמים רבים של התעשיות הביטחוניות בארץ ואף של חברה מחו"ל. בין הדוברים בכנס היו האלוף (במיל') יאיר נוה, לשעבר סגן הרמטכ"ל; האלוף (במיל') אודי שני, לשעבר ראש אגף התקשוב בצה"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, ששימש נשיא הכנס; האלוף גיא צור, מפקד זרוע היבשה; האלוף גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני; האלוף (במיל') איל בן ראובן, לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות וכיום חבר כנסת; הגנרל האמריקאי MG William (Bill) Gayler, סגן מפקד כוחות ארצות הברית באירופה; ועוד רבים - ראו בהמשך.

במהלך הכנס ניתנו הרצאות על האתגרים, ההזדמנויות והכיוונים של שדה הקרב המודרני, לרבות סקירה נרחבת של לקחי "צוק איתן".

הכנס התקיים בשיתוף פעולה הדוק ופורה בין המרכז ללוחמת היבשה של יד לשריון בראשות תא"ל (במיל') יום-טוב תמיר ששימש יו"ר הכנס, וישראל דיפנס בראשות עמיר רפפורט.

בתערוכת הענק שהתקיימה באתר יד לשריון הוצגו מערכות הנשק החדישות ביותר, טכנולוגיות חימוש, חי"ר, הנדסה קרבית, מודיעין קרבי ותותחנים, וכן ניתנה במה מיוחדת להצגת חברות הזנק (סטארט-אפ) וחברות קטנות, כחלק ממדיניות אגף סיב"ט במשרד הביטחון לקידום החברות הקטנות.

בערב שלפני הכנס ביום 4 במאי 2015 התקיימה במלון קרטון בתל אביב קבלת פנים לאורחים מחו"ל ולמוזמנים הבכירים ולאנשי התעשיות שהציגו בכנס. בתום קבלת הפנים התקיימה הרצאתו של האלוף (במיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, בנושא השינויים בעולם הערבי סביבנו וההשלכות האפשריות על ישראל.

 

האלוף (במיל') יעקב עמידרור. צילום ארכיון: ראובן קסטרו

 

אורחים מגיעים לכנס

 

דגם של טנק המרכבה עם מערכת "מעיל רוח" בביתן רפאל

 

נותני החסות והחברות שהשתתפו בתערוכה

§                התעשייה האווירית

§                רפאל

§                התעשייה הצבאית

§                אלביט מערכות

§                RADA Electronics Industries

§                BAGIRA - Integrating Simulation for Mission Rediness

§                Ametrine Technologies

§                Shimshon - Small.Smart.Strong

§                DEGEL.US-Defense Technology Solutions

§                Carimor - Integrated Vehicle Solutions

§                אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ

§                EDCO TECHNOLOGIES

§                Epsilor

§                סי. טי. אי. ישראל - CTI

§                Astronautics

§                Omnisys

§                Oshkosh Defense

§                Aitech

§                המכון הישראלי לטכנולוגיות מידע (TRIPLEIT)

§                קטרפילר - ציוד וטרקטורים

 

התעשיות ונותני החסות בכנס היבשה - מאי 2015

 

ההרצאות בכנס היבשה - מאי 2015

יום ג', 5 במאי 2015

§                דבר נשיא הכנס האלוף (במיל') אודי שני, יו"ר עמותת יד לשריון: השתנות הסביבה והתפרקות המדינות, חובת המימוש של תמרון קרקעי, אילוצי תקציב למימוש היכולות הרצויות, חשיבות התעשיות הביטחוניות כחלק מפיתוח היתרון היחסי והחדשנות.

 

האלוף (במיל') אודי שני, יו"ר עמותת יד לשריון

 

מושב הבוקר - מאפייני שדה הקרב המורכב. מנחה: תא"ל (במיל') יום טוב תמיר, יו"ר הכנס

§                האלוף גיא צור, מפקד זרוע היבשה בצה"ל - לוחמה יבשתית ומשמעותה

§                רם בן ברק, מנכ"ל המשרד למודיעין ובעבר המשנה לראש המוסד: מאפיינים ואתגרים ולחימה בסביבה מורכבת - בהקשר לקחי מדיניות "אירופה חזקה"

§                ח"כ האלוף (במיל') אייל בן ראובן (לשעבר ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית): רובוטיקה ופתרונות מתקדמים נוספים במרחב האורבני

§                MG. William (Bill) Gayler (סגן מפקד צבא היבשה האמריקאי באירופה): מורכבות שדה הקרב ההולכת ומחריפה גם מול הצבא באירופה.

§                MG. John M. Urias (נשיא אושקוש דיפנס): שינוי שדה הקרב שהביא לשינוי בדרישות המבצעיות. התנועה היא חלק מהמיגון. מצגת רק"ם גלגלי ורובוטי.

§                קבוצת דיון בנושא פלטפורמות לשדה הקרב המורכב. משתתפים Ltc. Scott DeBolt (צבא ארה"ב) ותא"ל (במיל') דידי בן יואש (ראש פרויקט רק"ם עתידי במפא"ת). מנחה אל"ם (במיל') שאול נגר

מושב הצהרים - העימות עם ארגונים היברידיים, טרור, גרילה וצבא.

§                האלוף גרשון הכהן (מפקד אוגדה 36 ומפקד גיס לשעבר): השינוי בעולם המלחמה והבהרת המושגים הכרעה, כיבוש שטח, תכלית התמרון.

§                תא"ל (במיל') אביגדור קליין (שיווק ופיתוח עסקי ואסטרטגיה ברפאל): התעשייה כמענה לתפיסה הצבאית. להיות בשטח לצורך השגת המטרה ולטפל במעכבי התמרון.

§                תא"ל נחמיה סוקל (רמ"ט אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה): המאמץ הלוגיסטי בסביבה המורכבת.

 

תא"ל נחמיה סוקל

 

§                תא"ל (במיל') צביקה פוקס (סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה בתעשייה הצבאית): איזונים בבניין הכוח ביבשה.

§                אל"ם אנריקו רינאלדי (ראש המשרד לפיתוח מערכות ניוד ולוגיסטיקה בצבא איטליה): הגישה באיטליה לפיתוח רק"ם גלגלי ומיגונו.

 

אל"ם אנריקו רינאלדי מאיטליה

 

§                אל"ם (במיל') בועז כהן (סמנכ"ל מערכות יבשה, אלביט מערכות): היתרונות שהתפתחו בהכנסת הגורם "צבא ברשת"

 

אל"ם (במיל') בועז כהן

 

§                תא"ל (במיל') אסף אגמון (ראש מכון פישר לתעופה וחלל): האיומים שיעמדו בפני חיל האוויר בלוחמה בעתיד

 

תא"ל (במיל') אסף אגמון

 

o              טקס הנחת זר למרגלות כותל השמות

o              קבלת פנים לאורחים מחו"ל על גג בניין המשטרה ביד לשריון

יום ד', 6 במאי 2015

מושב הבוקר - לחימה בשטחים סגורים על ותת הקרקע

§                תא"ל שמואל אולנסקי, קצין השריון הראשי: האתגרים בקרב היבשה המורכב

 

תא"ל שמואל אולנסקי, קצין השריון הראשי

 

§                תא"ל (במיל') דוד סויסה (לשעבר ראש מטה פיקוד הדרום וקצין התותחנים הראשי לשעבר, מנהל תוכניות בחברת בגירה מערכות בע"מ): לקחים מ"צוק איתן".

 

תא"ל (במיל') דוד סויסה

 

§                אל"ם (במיל') יאיר פרוימוביץ' (לשעבר קצין המודיעין של פיקוד הדרום, בעלים ומנכ"ל חברת I2C Ltd): תמונת המודיעין על הקרקע ובתת הקרקע.

 

אל"ם (במיל') יאיר פרוימוביץ'

 

§                אל"ם אורי גורדין (מח"ט הנח"ל): חטיבת הנח"ל ב"צוק איתן".

 

אל"ם אורי גורדין

 

§                אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי (גיאולוג, לשעבר מפקד היחידה הטכנולוגית- מבצעית באמ"ן): המנהרות והתווך התת קרקעי - המענה הטכנולוגי והמודיעיני.

 

אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי

 

מושב הצהריים - לוחמת יבשה 2025 - רשת, שילוביות ועומק

§                האלוף (במיל') יאיר נוה (לשעבר סגן הרמטכ"ל): השגיאה באי הבנת הצד המערכתי של המנהרות לפני צוק איתן, שדה הקרב בעתיד והלחימה בו.

§                תא"ל (במיל') גל הירש ( סגן מפקד פיקוד העומק ויו"ר דפנסיב-שילד אחזקות): הלחימה הרב-ממדית, הצורך בהרחבת היקף הכוחות המיוחדים וחשיבה מחוץ לקופסה.

 

תא"ל (במיל') גל הירש

 

§                תא"ל ברוך מצליח (ראש מנת"ק - מנהלת המרכבה): שיפורים טכנולוגיים ברק"ם לאור לקחי מלחמות.

§                תא"ל אייל זלינגר (קצין הקשר הראשי): שדרוג צבא היבשה לאור העבודה ברשת.

§                תא"ל (במיל') יום טוב תמיר, יו"ר הכנס: דברי סיכום הכנס.

 

מאזינים בקשב רב

 

מדברי תא"ל שמואל אולנסקי, קצין השריון הראשי

אנו נדרשים להתאים את הכוחות טוב יותר לתמרון בשדה הקרב הנוכחי ובעתיד. יש שינויים בהיקף כוח האויב. המערך של תלול מסלול הוצנע בשטח בנוי וזה חייב תמרון בשטח בנוי וצפוף, ונוסף גם ממד התת-קרקע שממנו האויב מגיח, יורה ונעלם, והוא בעל חתימה נמוכה וזמן הופעה קצר. יש ריבוי של מעכבי תמרון ובהם נשק נ"ט, מכשולי קרקע ומטענים, צליפה ופצמ"ים. הלחימה איננה של צבא מול צבא. מבחינתנו אין זו שגרה של מלחמות גדולות ובין מלחמות כבעבר אלא שגרה של תקריות ומבצעים שוטפים.

אם בעבר היינו במבנה של צבא סדיר וצבא מילואים, כיום יש יחידות מילואים בחלק מהצבא הסדיר, לדוגמה פלוגת טנקים בגדוד שריון סדיר. אש הטנקים שלנו כיום מדויקת יותר וקטלנית יותר וגם הארטילריה מדויקת יותר. האתגר שלנו בתותחנות או ירי למטרות בעלות אופי אחר וחתימה נמוכה וזה מחייב טיפול במערכות השו"ב המתקדמות שבידינו, תוך שימוש ביתרונות הלחימה ברשת בתוך החַיִל וגם רב-חיילי ואף רב-זרועי. המפקדים נדרשים להסתגל לפיקוד ושליטה בעולם רווי נתונים ולסגור מעגלי אש המהירות רבה. ההגעה לשטח האויב כשלעצמה - אין בה הכרעה וניצחון. אנו נדרשים להפעלה מבוזרת של הכוחות לפעולה בכוחות משולבים שיש בהם מרכיבים רב-חיליים. גדוד הטנקים הפך לגדוד שריון רב-חילי בשילוב חרמ"ש ומרכיבי מודיעין, מרגמות, סיור ומודיעין. כיום ביכולתנו להפעיל אש ממקורות שונים אחרים, כאשר זה נדרש, למטרות שאנו מגלים. יש לציין כי מערכת ההגנה "מעיל רוח" מסייעת לגילוי מדויק של האויב ותקיפתו.

 

מדברי האלוף במיל') יאיר נוה

ידענו על קיום מנהרות התקיפה לפני מצבע "צוק איתן", אך לא הפנמנו את השימוש המערכתי האפשרי בהן. בשלב מסוים אימצנו את תפיסת היתרון היחסי שגיבש האלוף יצחק בן-ישראל. העימותים שלנו עם גורמי הטרור נעשו תכופים יותר. בהנחות היסוד שלנו ושל צבאות המערב לא צפויה התמודדות מלחמתית בין צבאות בעשור הקרוב, אלא עם ארגוני טרור. מרחב הלחימה הוא בעיקר אורבני והעורף שלנו מהווה חלק מן החזית. האוכלוסייה של האויב במרחב הלחימה מעורבת ברמות שונות. האויב לומד ומשתפר ויש לו את מרכיב התת-קרקע. יש להדגיש את יכולת ההכרעה של האויב בעתיד. משקל הכמות של כוחות אמצעי לחימה, גובר בשלב מסוים על האיכות. יש להפסיק את הגישה של היתרון היחסי לרוחב, ולבנות כוח מוכוון פתרון מבצעי שישמש בוחן. נושא המנהרות מצריך השלמת הטיפול.

 

מדברי תא"ל במיל') יום טוב תמיר, יו"ר הכנס, בסיכומו

זה רק סיכום ראשוני. מטרת הכנס הייתה מפגש דעות ורעיונות בתחום לוחמת קרב היבשה, בדגש על התמרון בעידן הנוכחי, בסקירות מפי קציני צה"ל, קצינים מצבאות זרים, "לשעברים" מומחים ונציגי התעשיות הביטחוניות. להלן מפשטי תמצית מכל דובר:

§           האלוף (במיל') אודי שני, נשיא הכנס: סקר את השתנות הסביבה והתפרקות המדינות, האידיאולוגיה המופרעת ויצירת ממדים ובעיות חדשות המשפיעים על אופן הפעולה. ההכרעה הדרושה בתוקף, אך איך עושים זאת? חובת המימוש של תמרון קרקעי. ההסתערות היא חלק מהמיגון. קיימים אילוצי תקציב למימוש כל היכולות הרצויות. יש חשיבות רבה מאוד לתעשיות הביטחוניות עד כדי צורך לסבסד אותן, כחלק מפיתוח היתרון היחסי והחדשנות.

§           מר רם בן-ברק (מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה, לשעבר משנה לראש המוסד): סקירת המצב באזורנו המהווה שינוי אסטרטגי. קשה להכריע ארגונים שאין להם מחויבות למדינה. הלחימה מחייבת חשיבה אחרת כולל גם לוחמה לא צבאית.

§           ח"כ האלוף (במיל') אייל בן ראובן (נציג התעשייה האווירית): חשיבות הניצחון וחיזוק הצבא והתעשיות. התמרון מחויב לצורך השגת הכרעה! אי התמרון משפיע על בניין הכוח, המנטליות וכו'. הושקעו כספים רבים באוויר ומודיעין, והיבשה מפגרת מאחור. חשיבות כניסת צבא היבשה להפעלת רובוטים מסוגים שונים בקרב. מתבקש פיתוח תפישת הפעלה מלאה של כוחות משולבים רובוטים וכוחות רובוטים. הרובוטים יהוו חלק מצוות הקרב, בזכות היתרון היחסי שלהם:

o       ביצוע משימה ביעילות רבה.

o       הורדת כמות הנפגעים.

o       חסכון במשאבי אנוש.

o       יתרון כלכלי.

§           האלוף גיא צור (מפקד זרוע היבשה): אתגרי שדה הקרב הם האויב הנעלם, ההשתנות התכופה, לוחמת הסייבר המתפתחת, הלחימה בתוך בלתי מעורבים ואזרחים והתווך התת קרקעי. ההשתנות מחייבת את צהל להשתנות מבחינת מבנה הכוחות וניהולם. הלחימה המורכבת בשטחים הסגורים מצריכה שילוב של טנקים, חי"ר והנדסה וכוחות אחרים, שילוב חיל האוויר עם מסק"רים מטוסים ומל"טים. במסגרת פיקוד ושליטה יש לתת עצמאות למפקדי משנה. האויב רוצה שנפגע באוכלוסייה מסיבות של תעמולה ותשומת לב המדיה העולמית, וזה קונפליקט מקצועי וערכי. האויב גם רוצה למשוך אותנו ללחימה בתת הקרקע, ומכך צריך להימנע. צה"ל מפתח אמצעים בנושא. אסטרטגיית האויב היא ליצור מצב שהעורף חשוף לרקטות ותלול מסלול, ואת האיום הזה צריך לחסל על ידי תקיפה ולא רק הגנה. יש חשיבות לפגיעה בדרגים הבכירים של האויב לערעור היכולות.

§           האלוף ביל גיילר (Gayler) (סגן מפקד צבא היבשה האמריקאי באירופה): מורכבות שדה הקרב גם היא נראית כבעיה הולכת ומחריפה באיומים כנגד הצבא באירופה. אירופה חווה הגירה עצומה ובלתי חוקית ועוד. הצבא שלנו שם כיעד לטפל בשרידות, בפיתוח נשק מתאים, בבעיית ה"מידע" של יצירת תהודה שלילית ולרוב מזויפת ברשתות העולמיות. יש לנו שאיפה ליצור שת"פים עם המדינות באירופה שייצרו מכפילי כוח ומענה הולם לאיומים.

§           הגנרל בדימוס יוריאס (נשיא אושקוש-דפנס): שינוי שדה הקרב הביא לשינוי בדרישות המבצעיות. האם טנקים עדיין רלבנטיים? מצטרף לאמירה שלמד מהאלוף ישראל טל כי התנועה היא חלק מהמיגון. בוודאי שצריך גם שרידות וקטלניות. הציג רק"ם גלגלי ורובוטי.

§           סא"ל סקוט דה-בולט (צוות האפיון של הטנק העתידי האמריקאי): לכלי העתידי חשוב גודל התותח ועם זאת הקטנת הזנב הלוגיסטי והתחזוקתי. איננו יכול לפי שעה להצביע אם הכיוון הוא רק"ם גלגלי או זחלי. המשקל והגודל (הקטנים יחסית) חשובים מבחינתנו לאור הצורך לשנע כוחות מזירה לזירה ובין יבשות. עדיין יצטרכו טנקים.

§           תא"ל (במיל') דידי בן-יואש (ראש צוות פיתוח רקם עתידי במפא"ת): הדרישות המבצעיות מושפעות מתסריט ייחוס והדוקטרינה, כך פותח טנק המרכבה. בהחלט אינו מסכים שהטנק סיים את תפקידו. עובדה שבין המלחמות רוצים לבטלו ובמלחמות מיד זקוקים לו. כיוון שזירת המלחמה השתנתה צריך רק"ם שיתאים לכך, כחלק מצוות קרב. לא חושב שבקרב היבשה יוכלו להיות טנקים בלתי מאוישים בגלל המורכבות והסיבוך של שדה הקרב. פלטפורמות בלתי מאוישות יהוו חלק מצוות הקרב. מה בדמיון - רק"ם קטן, קל יותר, מוגן בדרך אחרת, עלויות נמוכות יותר ועוד.

§           האלוף גרשון הכהן (מפקד גיס ומפקד המכללות לשעבר): שינוי בעולם המלחמה העלה השאלות: מה התכלית כיבוש שטח? כיצד הכיבוש מאפשר מימוש התכלית. אפקט ערעור האויב על ידי תמרון לאור היערכותו, לפחות בעזה - בספק. האויב אומר שישראל גדלה בכוח ההרס אך פחתה ביכולת לממש את המטרות הצבאיות והמדיניות. יש פיתוי מאגי להשתמש בכוח אווירי כי אין לו חיכוך, הוא רחוק מהסביבה, וצמצום נזק סביבתי. יש חשיבות לכיבוש שטח כאמצעי ולא כמטרה, למשל להשגת מודיעין. תכלית התמרון - אחיזה במרחב ועיצובו, לכפות קרב על אויב מסתתר על מנת להשמידו, צמצום שיגורים, להיות שם בגלל ערך המקום. לאור ההתפתחויות אצל האויב, היכולת הסטנדרטית שהייתה לצה"ל איננה מספיקה על מנת לנצח. יש נקודת אופטימום להפעלת התמרון. במרחבים שמתבצע התמרון צריך להיות בעל עוצמה מספקת להבטיח העמידה במשימה.

§           תא"ל (במיל') אביגדור קליין (נציג רפא"ל): התעשייה כמענה לתפיסה הצבאית. המשימות - צמצום ומניעת ירי תלול מסלול, השמדת תשתיות, פגיעה פיזית, סיכול והכשלת תקיפה, לחימה במנהרות התקיפה. צריך להיות שם כדי להשיג ההישג הנדרש. יש לטפל במעכבי התמרון, להיות שרידים וליצור קטלניות.

§           תא"ל נחמיה סוקל (רמ"ט אט"ל): הצגת המענה הלוגיסטי הצה"לי מרמת המטכ"ל ועד לרמת היחידה. הישענות על המתקנים האזרחיים וצבאיים. האתגרים - לפעול בתדירות מבצעים גבוהה למדי, לאפשר רציפות תפקודית, לאפשר לחימה רב-זירתית, הקטנת "החתימה הלוגיסטית", חיזוק המענה בשטח, כמו בתחום הטיפול בנפגעים. חיזוק הארגון העל-זרועי.

§           תא"ל (במיל') צביקה פוקס (נציג התעשייה הצבאית): האיזון בין אש לתמרון. חיבור ורישות כל הגורמים. מתן מענה באש מהירה ומדויקת על ידי הכוחות ובאמצעות כלים שונים במעגל צוות הקרב. הוספת יכולות לקיים ולא המצאת הגלגל כל פעם מחדש. הוספת יכולות ללוחם החי"ר לטנקים ולמרגמות.

§           אל"ם אנריקו רינאלדי (ראש המשרד לפיתוח מערכות ניוד ולוגיסטיקה בצבא איטליה): לאור האיומים והמשימות תפיסת הפלטפורמות האיטלקיות היא כולה גלגלית. בין הפלטפורמות בעתיד גם טנק גלגלי עם תותח 120 מ"מ. עמדות ירי לנגמ"שים שבחלקם יהיו רובוטים. פיתוח תקשורת משופרת ביחידות ולשת"פ האווירי, מיגון ושרידות, תחזוקה פשוטה וקלה.

§           אל"ם (במיל') בועז כהן (נציג אלביט): היתרונות שהתפתחו בהכנסת הגורם "צבא ברשת".

§           תא"ל (במיל') אסף אגמון (ראש מכון פישר לתעופה וחלל): האיומים שיעמדו בפני חיל האוויר: הגנה כולל סייבר, מפת מטרות, איום גם על בסיסים. הכוח האווירי הוא כוח זמין ומתפרץ שיכול לפעול בכל מצב. בצוק איתן תקיפת הרבה מטרות, עמידה מול איומים ותפעול יוצא מהכלל של כיפת ברזל. מה שהיה בצוק איתן איננו האתגר לעתיד. כנראה שדומיננטיות ההפעלה של חיל האוויר רק תגבר וזה מחייב. מצד שני יש משימות שללא תמרון קרקעי לא יהיה אפשר לבצע אותן.

§           תא"ל שמואל אולנסקי (קצין השריון הראשי): השתנות הסביבה חייבה מחשבה חדשה, ראשית על מבנה הכוח וארגונו מחדש. המרכזיות והדומיננטיות הטנק עלתה מאוד בצוותי הקרב. התמרון הופך למשהו שונה. חשיבות כל הכוחות ברשת, דרישות הפיקוד והשליטה השתנו. השלכה על פיתוח המפקדים הזוטרים לעצמאות.

§           תא"ל (במיל') דוד סוויסה (רמ"ט פיקוד הדרום לשעבר וקתמ"ר לשעבר, חברת בגירה מערכות): מה מדינת ישראל רצתה מבחינה מדינית ברצועת עזה? להעביר את השלטון למוטטו? בעיית האזרחים במרחב הלחימה. אסטרטגית החמאס לעקוף את הגדר ולתקוף בישראל, ומצד שני למשוך הכוחות לאזורים המוכנים שלהם, המנהרות וכו'. בצוק איתן המלחמה החלה בקו המגע ובפאתי השטח הבנוי אח"כ לחימת אש בלבד. דוגמאות לפעילות עומק. בעיית השתנות המטרות וסגירת מעגלי מודיעין ותקיפה עם דיוק הפעלה מרשים. האתגר בעתיד - מה עושים עם מידע על מנהרות או משהו אחר בין המלחמות? מה משמעות ההכרעה? כלים תומכי הכרעה, תודעה למשל כלפי האויב וכלפי הבית.

§           אל"ם (במיל') יאיר פרימוביץ (קמ"ן פיקוד הדרום לשעבר ובעל חברת I2C): בעיית השתנות האויב, בעיית איתור המטרות והשתנות המטרות תוך הלחימה. ניתוח הקרקע והשינויים בקרקע, ביחוד בשטח הבנוי תוך הלחימה כולל שינוי בעבירות וההתמצאות. חשיבות המודיעין האנושי. איסוף מידע ממקורות וסוכנויות שונות ושילובם ברשת. בעיית ניתוח המודיעין האלקטרוני ולוחמת הסייבר.

§           אל"ם אורי גורדין (מפקד חטיבת הנח"ל): מה עשתה החטיבה בצוק איתן. שינוי תודעתי מביטחון שוטף למלחמה. פיתוח תרגולות קרב. רמה מקצועית גבוהה הקפדה על ביצוע "נהלי קרב". חשיבות עצומה לבהירות המשימה לכוחות. המצב בשטח אסימטריה ביעדים: צה"ל רוצה להגן על אזרחים, החמאס רוצה שייפגעו באזרחים אצלו, דבר שצה"ל משתדל להימנע ממנו. יעד השמדת המנהרות, השמדה של תשתיות חמאס. לחימה מורכבת בשטחים סגורים, שילוב בצוותי קרב של חי"ר, טנקים והנדסה, שילוב אוויר מסוגים שונים על ידי נוכחות קציני אוויר במפקדת החטיבה. בעיית הסיוע והתצפית כשאין אפשרות לצפות. חשיבות האבטחה ההיקפית. לחימת תת הקרקע - להימנע רק גורר סיבוכים ומורכבויות.

§           אל"ם במיל') יוסי לנגוצקי (גיאולוג, לשעבר מפקד היחידה הטכנולוגית- מבצעית באמ"ן): מאמין שיש איום מנהרות בכל החזיתות בישראל. מטרת המנהרות העברת כוחות רבים וביצוע התקפה ומחטף וכו'. הנתיב הקריטי הוא איתור המנהרות. יש פתרונות בעולם והכיוון הוא הסיסמי. מערכת הביטחון דוחה פתרונות קיימים ומחפשת משהו אחר ללא הצלחה. נדרש פתרון לאומי.

§           האלוף (במיל') יאיר נווה (לשעבר סגן הרמטכ"ל): תת הקרקע-שגיאה בתפישה לפני מבצע צוק איתן שהמנהרות לא הובנו כמערכת. נעשים מאמצים לפתור את בעיית הגילוי. מול איומים שהיו - פיתוח תפיסה וטכנולוגיה שינתה תפיסה אצל האויב, כמו החמ"ם, שעצם הופעתו גרם לסורים למשל להעדיף יותר חי"ר עם נ"ט במקום טנקים. רווחה תפיסה של יצירת יתרון טכנולוגי. אי אפשר לכל. הנחת יסוד שלא תהיה התמודדות מול צבאות שריון סדירים בעשור הקרוב. ריבוי המרחבים האורבנים. העורף בחזית לפני החייל. האוכלוסייה במרחב הלחימה - חלקם בלתי מעורבים. האויב נעלם ומשתנה, כולל בתת הקרקע. איך מכריעים טרור וגרילה? האויב מתאים עצמו ומבטל יתרונות של מערכות שעלו הרבה כסף. היתרון היחסי שלנו טוב לתקופה קצרה. האויב מנצל כמות לכופף איכות. מה עושים: להפסיק הגישה של יתרון יחסי לרוחב. לבנות כוחות כמענה למתאר, לא בגישה סוציאלית, כלומר לא בהכרח יהיה שוויון בהקצאת משאבים לגורמים השונים. הדגש ביבשה על הגדוד והחטיבה, הם צריכים את כל המשאבים מלוגיסטיקה ועד אוויר. הפעלת הכוח: נשק מדויק מופעל מהאוויר ומהיבשה כמענה לרקטות. אפשר לחלק המטרות בין יצרנים שונים. שריון צריך טנק אורבני, כלים אחרים ימשיכו לפעול במרחב. הנדסה למשל טיפול במוקשים ומטענים מנגד.

§           תא"ל (במיל') גל הירש (יו"ר דיפנס שילד וסגן מפקד פיקוד העומק במילואים): אייך נבנתה התפיסה עד היום מאז סון טסו ואילך. התפתחו איומים אחרים. צריך תלת-ממד בלחימה - צבא דו-ממדי הולך "על הקווים". אייך מפתחים צבא אחר? פיתוח מידע חדש. מודיעין אופרטיבי חדש. העלאת חשיבות הכוחות המיוחדים וגידול כמותי שלהם.

§           תא"ל ברוך מצליח (ראש מנת"ק במשרד הביטחון): במשך שנים התמרון בצה"ל התמודד מול רק"ם כבד. איום הנ"ט הלך והתפתח והגיע לרמת חדירה של עד 1200 מ"מ. המפעילים קשים לזיהוי. יכולות הטנק, התחמושת והמיגון התפתחו מאוד, כולל אמצעי גילוי למשגרים. נגמ"ש הנמר הוסיף ממד לחי"ר שלא היה קודם, לצד טנקי המרכבה. הטנק התאים את יכולותיו לאיומים וכך גם ייעשה בעתיד.

§           תא"ל אייל זלינגר (קצין הקשר הראשי): שדרוג צבא היבשה לעבודה ברשת המכילה את קכל הגורמים בשדה הרב. אתגר הטיפול בסייבר.

 

מה למדנו בכנס? שהסביבה השתנתה, האויב אחר, האיומים החדשים למעלה ולמטה - כל אלה מאפיינים הרבה זירות וצבאות בעולם. יש קונצנזוס כי לחימה-מנגד מהאוויר, מהים וביבשה - איננה מספיקה. חייבים תמרון! טכנולוגיות שונות מתפתחות החל במיגון, שליטה, מודיעין ותקיפה. יש מחשבות חדשות בעולם ובארץ מהו הרק"ם המתאים לטפל באיומים אלה, החל ברק"ם גלגלי ועד כלים רובוטים. יש מחשבות שונות על מבנה הכוח ותורת הפעלתו, מצוותי קרב ועד צבא כוחות מיוחדים. למדנו לא לוותר גם על דברים שנראים כיום לא הכי הכי, כי צבא בונים לשנים ולא רק לטפל באיום נוכחי, וגם מה שנראה היום שם - גם יכול להשתנות די מהר. בשום אופן לא לוותר על החתירה לניצחון ולהכרעה, כמובן שאפשר להתווכח מה זו הכרעה.

תודה לכל מי שהגיע לכנס - המרצים מהארץ ומחו"ל, קהל המאזינים מהארץ ומחו"ל, התעשיות הביטחוניות של ישראל. תודה לעמותת יד לשריון בראשות היו"ר אלוף אודי שני, המנכ"ל תא"ל חנן ברנשטיין והסמנכ"ל שלומי דרור וכל אנשיהם.

תודה לשותפי בישראל דפנס - העורך עמיר רפפורט, המנכ"ל דרור מגל וצוותם - מוראל, חלי וגולי, ולעוזרת שלי טל זאברון.

תודה לכולם ולהתראות בכנס הבא.

 

הנחת זר זיכרון לרגלי כותל השמות בטקס קצר בסיומו של היום הראשון בכנס

 

אירוח וסיפור מורשת השריון לאורחים, על גג בניין המשטרה בערבו של היום הראשון

 

צילומים מהתערוכה

 

רובוט קטן ויכולת גדולה

 

טיל גדול ויכולת גדולה

 

תותח מתנייע על משאית

 

רכב משוריין למשימות מיוחדות

 

כלי רב משוריינים

 

ציוד אישי

 

שריונית עם עבירות יוצאת דופן

 

הנגמ"ש האמריקאי ברדלי, לראשונה ביד לשריון

 

עין לציון צופייה - ממרומים

 

את הדברים אמר אלוף גיא צור בכנס היבשה העולמי, והדגיש כי "ישנן מעט מאוד היתקלויות עם האויב. הלוחמים לא רואים אותו, אלא את התוצאות של הפעולות שלו"

 

גילי קופר (מאתר צה"ל, 6 במאי 2016)

 

אויב נעלם, לחימה תת קרקעית ושימוש באזרחים בלתי מעורבים – אלו הם רק קומץ מן האתגרים שמציב שדה הקרב העכשווי בפני צה"ל, לדבריו של מפקד זרוע היבשה, אלוף גיא צור. "הקצב של זירת הלחימה דורש מאיתנו להשתנות, גם מבחינת ניהול הכוח וגם מבחינת המבנה שלו", הוא אמר בכנס היבשה העולמי שנערך אמש. "השינוי שעובר האויב מורכב למעשה ממכלול של כמה אלמנטים, ביניהם המעבר שלו ממבנים ברורים לכוח בלתי ניתן לזיהוי", הסביר.

לדבריו, אם בעבר ראו המפקדים בתמונת הקרב ריכוזי אויב גדולים, כגון טנקים או חיילי חי"ר - היום הם יזכו לראות את הכוח העוין בו הם נלחמים רק בהבזקים חטופים. "ישנן מעט מאוד התקלויות עם האויב", סיפר אלוף צור. "הלוחמים לא רואים אותו, אלא את התוצאות של הפעולות שלו. את התופעה הזו מעמיקה ככל שהיכולות של צה"ל הולכות ומשתכללות. בעבר האויב התחבא בשטחים סבוכים, ואחרי שראה שצה"ל יודע להתמודד עם השיטה הזו הוא ירד מתחת לפני הקרקע", חידד.

המנהרות ההתקפיות היוו גורם מכריע במבצע האחרון. סוגיית הלחימה התת-קרקעית הולכת ומקבלת חשיבות מכרעת בצה"ל, ודגש רב מושם על פיתוח אמצעים להתמודדות איתה. "עולם התת-קרקע לא יכול להישאר רק עולמו של האויב, ואנחנו דואגים לפיתוח אלמנטים לטיפול בו מעל ומתחת לפני השטח", ציין אלוף צור.

 

"פגיעה בגורם בכיר משנה את התודעה של האויב"

סוגיית האוכלוסייה הבלתי מעורבת במלחימה היוותה גורם מכריע נוסף במבצע "צוק איתן". "הלחימה בחסות אזרחים הולכת ומתעצמת, ומציבה בפנינו קונפליקט מקצועי וערכי", הסביר אלוף צור. "מצד אחד, אנחנו לא יכולים לפרק עיר שלמה שנמצאים בה בלתי מעורבים, ומצד שני לחימה בפינצטה בלתי אפשרית". לדבריו, על צה"ל יהיה למצוא דרך לנטרול התופעה, ולפינוי האזרחים בצורה כזו שתאפשר לחימה תוך פגיעה מינימלית בבלתי מעורבים.

מלבד האחריות הכבדה שתוטל על צה"ל ומפקדיו הבכירים, עצמאותו של הדרג הזוטר ומקצועיותו יקבלו חשיבות מכרעת גם הם. "הפיקוד הזוטר עומד בפני אתגר גדול הרבה יותר מבעבר, היות והזמן שלוקח לכוח מהגדוד או החטיבה לסייע למחלקה או פלוגה בשטח – הופך ללא רלוונטי", פירט אלוף צור, והדגיש כי בשדה הקרב הדינמי של היום, יאלצו המפקדים הצעירים לקבל החלטות מכריעות לבדם ולהתמודד עם סיטואציות שבעבר לקחו על עצמם מפקדי הגדוד והחטיבה.

 

"הפיקוד הזוטר עובד בפני אתגר גדול יותר מבעבר". צילום: דובר צה"ל

גורם מכריע נוסף בשדה הקרב הוא ירי הרקטות לעורף. לדבריו, מדובר בתוצאה נוספת של אי-מסוגלות ארגוני הטרור להתמודד עם היכולות של צה"ל. "האויב מכוון את עיקר כוחו לעורף הישראלי, מה שמייצר עבורו יכולות אסטרטגיות", ציין אלוף צור. "ב'צוק איתן' טיפלנו בתופעה בצורה יעילה עם מערכות ההגנה האוויריות, אבל בסופו של דבר נאלץ לחזור לעיקרון לפיו ההגנה הכי טובה היא תקיפה מדויקת ומשמעותית בכוח העוין", הוסיף.

לטענתו, חשיבותם של המפקדים הבכירים באותם כוחות עוינים היא גדולה, וצה"ל עושה מאמצים על מנת לנטרל אותם. "אנחנו צריכים למצוא את הדרך לבכירים ולפגוע בהם בזמן הרלוונטי. היכולת המודיעינית שלנו הולכת ומתפתחת ואנחנו מחזיקים בכמות בלתי רגילה של מידע עליהם", אמר אלוף צור. "זו תופעה שלא נראתה במלחמות בעבר. פגיעה בגורם בכיר משנה את התודעה של האויב ומערערת את היכולות שלו."

 

הדברים נאמרו על ידי קצין השריון הראשי, שהסביר כי "טווחי הפעולה יהיו חייבים להיות שונים. התרחיש אליו אנחנו נערכים יהיה אחר לגמרי מבחינת עומק התמרון"

 

גילי קופר (מאתר צה"ל, 7 במאי 2015)

 

קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי, צילום ארכיון: דובר צה"ל

 

"האתגרים שהציב בפנינו האויב במבצע האחרון היו מורכבים פחות מאלו שאנחנו צפויים למצוא במערכה הבאה בעזה או בחזית הצפונית" - כך קבע קצין השריון הראשי, תא"ל שמואל אולנסקי, בכנס היבשה שהתקיים אתמול (רביעי). "טווחי הפעולה יהיו חייבים להיות שונים. 'צוק איתן' היה סוג של לוקסוס. מדובר בשניים-שלושה קילומטרים מהגבול, כשכל עניין אספקה ותחזוק הכוח הרבה יותר קל. התרחיש אליו אנחנו נערכים עכשיו יהיה אחר לגמרי מבחינת עומק התמרון."

לדבריו, 'צוק איתן' היווה הזדמנות טובה להתנסות בדרכי הפעולה אותן בוחנים בחיל השריון. מסקנה מ"צוק איתן" שתבוא לידי ביטוי במבצע הבא היא נתינת משקל גדול יותר בקרב המשוריין למבנה הגדודי. "הגדוד הופך להיות השלב המרכזי ביותר בשלם הטקטי במהלך לחימה", הסביר תא"ל אולנסקי. לטענתו, סביבת הלחימה של היום לא תאפשר מאמץ ברמת החטיבה או האוגדה, ושינויים נוספים יתרחשו גם בתוך הגדוד עצמו. "הוא כבר לא מורכב רק מטנקים. הוא צוות קרב בו פועלים כוחות מגוונים-חי"ר, הנדסה ואיסוף. המג"ד מקבל אחריות נוספת בדמות ניהול כוחות שהוא לא בהכרח מכיר, וזה לא מובן מאליו", המשיך. עם ההכרה באחריותו של המג"ד, הקימו בחיל מעין מכלול אחורי הדומה לחפ"ק. יושבים בו מפקדים בכירים ואנשי מודיעין, שקולטים מידע משדה הקרב ומנגישים אותו למג"ד על מנת לסייע לו בקבלת ההחלטות.

אלמנט נוסף שקיבל חשיבות מכרעת במבצע האחרון ועוד יקבל בזה העתיד לבוא הוא מערכת 'מעיל רוח'. "מצאנו שהיכולת שלה להגן הופכת את הקטלניות ההתקפית של הגדוד למשמעותית יותר", ציין תא"ל אולנסקי. "היא מאפשרת לנו להגיע לאויב הנעלם דרך איתור המקום ממנו נורה טיל הנ"ט על הטנק". למערכת ההגנה האקטיבית יש גם חשיבות ברמה התודעתית. "כוח משוריין שיודע שיש לו מערכת הגנה אפקטיבית מרשה לעצמו לתמרן בצורה הרבה יותר מהירה. אתה פחות מוטרד מהטיל שיכול להגיע אליך, ומתעסק בדרכים יצירתיות להגיע ממקום למקום", הדגיש קשנ"ר.

 

הקשנ"ר, תא"ל שמואל אולנסקי, סקר בכנס היבשה הבין-לאומי המתקיים בלטרון את אתגרי הלחימה בזירה המורכבת

 

עמי רוחקס דומבה (מאתר ישראל דיפנס, 8 במאי 2015)

 

"חיל השריון נבנה למלחמת ששת הימים ומאז לא עבר הרבה שינויים", אומר תא"ל שמואל אולנסקי, קצין שריון ראשי. "הצבאות שפעלו נגדנו בעבר, פעלו בדוקטרינה צבאית ברורה. היום האויב שונה וגם הלגיטימציה הפכה להיות מרכיב מרכזי. האויב פועל בתוך מרחב אזרחי, והוא יוצר מערך של מעכבי תמרון.

"לקראת ההגעה שלנו לנכסים שלו, הוא מציב מארבים. מתווספים לזה גם כוחות מתמרנים קטנים שלו שמטרתם לחצות לשטח שלנו. צריך להבין שאין יותר מלחמה ובין מלחמה - אנחנו בעימות מתמיד עם שינויים בעצימות", הוא הוסיף בכנס היבשה הבין-לאומי המתקיים באתר ההנצחה של חיל השריון בלטרון. הכנס מאורגן על ידי עמותת "יד לשריון" בשיתוף ישראל דיפנס.

"היום שדה הקרב יותר מורכב. כל הטנקים ברשת, וזה מאפשר יעילות טובה יותר מול מטרות נעלמות. יש אתגר של פיקוד ושליטה בעולם רווי נתונים. סגירת מעגלי האש חייבת להיות יותר מהירה ומדויקת. אין היום משמעות אם הגעת לאויב כמו בעבר. אין מרכז כובד שצריך להגיע אליו. השאלה מה אתה עושה שהגעת.

"לפני צוק איתן, היו אנשים ששאלו אם הטנקים עדיין רלוונטים. אחרי המבצע, הבנו שהתמרון הביא יתרונות אחרים. הביזור של הטנקים היה יתרון. היום מבינים שאפשר לעבוד עם טנק בודד. היכולות שלו יותר חזקות מהאויב מולו. הוא יצטרך כמובן תמיכה של חי"ר, הנדסה, מודיעין ואש ארטילרית, אבל הוא יכול לעבוד לבד. עוד אתגר הוא כיצד שוהים בשטח, בין משימות. צריך לבנות תו"ל נכון, לזה לא התכוננו.

"הגדוד הופך להיות היחידה המרכזית. המג"ד בעבר ניהל טנקים. היום המג"ד צריך להתנהל מול כוחות שונים כמו חי"ר, הנדסה ומודיעין. זה מייצר מורכבות טכנית. כמו גם, המג"ד לא רואה את הגדוד שלו בעין בגלל הביזור של הכלים בשטח. זה מחייב מנגנון שו"ב מפותח.

"ראינו שהמג"ד לא יכול לפקד לבד. חוץ מחפ"ק המג"ד, נדרש מכלול מבצעים אחורי שיושב בסביבה יותר נוחה לעשות תהליכי חשיבה יותר מורכבים. כאלו שקשה לעשות מהחזית. מכלול המבצעים הזה עבד בצוק איתן והראה תוצאות. בעתיד, נעשה בצורה ממוחשבת. המטרה היא לייצר סינרגיה בזמן אמת בין כל הכוחות המתמרנים.

"ניסינו לתת למג"ד אמצעים לראות את האויב הנעלם. בעיקר באמצעות דחיפת מודיעין. לפעמים אתה רואה על הצד הדיגיטלי דברים שאתה לא רואה בעין. זה מחייב אימון. חיזקנו גם את הסיוע הקרבי. לכל גדוד בנינו פלוגה מסייעת שכוללת מחלקת תצפית, סיור ומרגמות. המרגמות נותנות מענה לטווח שבין התותח לבין הנ"ט. הכנסנו גם פגזים חדשים למערכה כמו החצב והכלנית. זה מייצר יתרונות בשטח.

"אנחנו פועלים עם מעיל רוח. אמנם זו מערכת הגנה, אך היא הופכת את הגדוד ליותר קטלני. היא עוזרת לאתר את האויב הנעלם לאחר שהוא יורה נ"ט. יתרה מכך, כוח משוריין שיש לו מערכת הגנה כזו, מעז יותר. ראינו זאת בצוק איתן. הצוות בטנק פועל בצורה נועזת יותר שאתה פחות מוטרד מאיום הנ"ט", אמר אולנסקי.

אתמול, במהלך היום הראשון של הכנס אמר תא"ל (במיל') צביקה פוקס, סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי בתעש, כי "הכיוון הוא הקמת מרכזי אש אשר כוללים אש אווירית באמצעות רקטות מדויקות. צריך יכולת חדירה, שליטה ביכולת הרסס. בצורה כזו אפשר לתת יכולות מדויקות לרמות הטקטיות. המ"מ או המ"פ יתחבר למרכז האש ויקבל מענה בלי לחכות ליכולות אוויריות.

"אם הערת את השטח באמצעות פיתויים, אתה צריך יכולות אש מידיות. יש היום רקטות למעל 150 ק"מ מדויקות, זה משנה את תמהיל התגובה ומאפשר לך להגיב מהר במתאר של מטרות נעלמות.

"יש היום פער בין התמרון ליכולות האש. השאלה מה עושים עם זה. האויב משתנה וצריך יכולות משתנות. אחד הפתרונות הוא להוסיף יכולות לפלטפורמות חדשות. למשל, פגז 'חצב' לשטח בנוי. אתה הופך את הטנק ליותר רלוונטי. תוספת נוספת היא פצמ"ר מדויק. אתה חוסך לוגיסטיקה. דרך נוספת היא ליישם תפיסה של יחידת יסוד. יחידה קטנה שעובדת מהר. מול כל משימה תרכיב יחידת יסוד מותאמת מהמרכיבים שיש לך בסד"כ. העתיד טמון ביכולת שלך להשתנות מול האויב", אמר פוקס.

 

יוסי לנגוצקי, האיש שהקים את היחידות הטכנולוגיות בחיל המודיעין של צה"ל וחתן פרס ביטחון ישראל אמר בכנס היבשה הבין-לאומי בלטרון כי "הכישלון לטפל במנהרות הוא מערכתי ולא טכנולוגי. יש פתרונות מתעשיית הנפט העולמית. הבעיה היא שבמפא"ת מנסים להמציא את הגלגל"

 

עמי רוחקס דומבה (מאתר ישראל דיפנס, 6 במאי 2015)

 

 

"כל גבולות ישראל חשופים לחדירת מנהרות", אומר יוסי לנגוצקי. "זה מאפשר לאויב להשיג הפתעה. האויב מודע לנקודת התורפה של ישראל. ארגוני הטרור ממשיכים לחפור מנהרות בעזה ולבנון. אמרתי לפני עשר שנים לגנץ שהיה אז אלוף פיקוד צפון שחופרים לו מנהרות. האיום הגדול ביותר הוא השתלטות על נקודות או שטחים חיוניים. במיוחד בצפון. אפשר להשתמש בהן לחטוף חיילים או אזרחים.

"בקוריאה הצפונית חפרו מנהרות לאזור שכנתה הדרומית באורך של 250 ק"מ. בממד של 2x2 מטרים. הם ירדו לעומק של 140 מטרים כדי שלא ישמעו את הרעשים ועלו למוצבים של הדרום. סביר להניח שמנהרות כאלו יש גם בצפון שלנו. אולי לא 140 מטרים, אבל קרוב. מנהרה כזו מאפשרת להעביר מאות לוחמים לתוך שטח ישראל בתוך שעתיים. המשמעות היא חטיבה של חיזבאללה בתוך שטח ישראל. זה איום שאנחנו חיים איתו כבר שנים. חיזבאללה כבר הוכיח שהוא חופר מנהרות בלבנון וסוריה.

"הנתיב הקריטי לפתרון הוא איתור המנהרות. אם תאתר את המנהרות תמנע מהצד השני להשתמש בהן. את זה אני טוען עבר עשור. אם הצד השני יודע שאתה יודע איפה הוא, זה יגרום לו להפסיק להשתמש בהן.

"חפירת מנהרות יוצרת גלים סיסמיים. אפשר לצור גדר סיסמית תת קרקעית. זה פתרון שקיים בעולם כבר עשור. לוקחים גלאים לעומק של כמה עשרות מטרים, שמים גלאי כזה כל כמה עשרות מטרים, והם יוצרים רשת איתור מנהרות. זה כל כך פשוט. המכון הגאופיזי של ישראל, הוא גוף לאומי, כבר 15 שנים מציע את שירותיו למשרד הביטחון. רק בשנים האחרונות עושים זאת.

"ב-2005 אפשר היה לעשות גדר כזו ב-20 מיליוני דולרים. שמתי הצעה כזו על השולחן. מה שקרה שבמקום לקחת גלאים מתעשיית חיפושי הנפט, במפא"ת שלוש פעמים ניסו לפתח גלאי יותר חכם ממה שקיים. במקום לקחת מה שהיה על המדף ולהשתמש בו. סוף כל סוף אני חושב שהבינו את הטעות.

"הבעיה שטרם נפתרה היא גילוי מנהרות דוממות. כלומר, מנהרה שנחפרה מזמן ואין בה רעשים. איך מגלים אותה? איך מגלים חלל ריק בתווך תת קרקעי. בחיפושי נפט המאמצים התמקדו במאות ועד אלפי מטרים. אם לפני עשור היינו מתמקדים בעשרות מטרים, כבר היה פתרון. תן את זה לאחת מהיחידות הטכניות של אמ"ן, והן ימציאו פתרון. אבל בשביל זה צריך אנשי מקצוע, לא קצינים שחושבים שהם מבינים.

"מפא"ת מתנהלת בעצלתיים בנושא המנהרות. לפני עשר שנים פנו שלושה גורמים ישראלים למפא"ת עם פתרונות - התעלמו מהם. מערכת הביטחון בנויה למלחמה, לא לפתרון נישות טכנולוגיות. צריך שזה יטופל על ידי גורמים מקצועיים. במשרד הביטחון אין אנשים שמבינים את ההצעות שמגישים להם. ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן יש אנשים שמשרתים 40 שנים והם ברמה של אנשי NSA. אין היום תכנית על לפתרון המנהרות. זו לא בעיה טכנולוגית , אלא מערכתית. במפא"ת מאפיינים דברים שלא צריך. מי שאשם בזה שאין פתרון למנהרות, אלו קברניטי צה"ל ומשרד הביטחון בעשור האחרון."

במהלך הדיון התפתח וויכוח בין לנגוצקי לסגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף (במיל') יאיר נוה שטען בפני לנגוצקי כי הוא אומר את הדברים כאשר אין איש ממפא"ת מולו לענות לו על האשמותיו.

 

אל"ם אורי גורדין, מח"ט הנח"ל שפיקד על קרבות החטיבה במהלך המבצע ברצועת עזה התייחס בכנס היבשה הבין-לאומי שהתקיים בלטרון למהלך הלחימה בסביבה ואמר כי "הנשק בכינון ישיר לא עוזר בשטח בנוי. זה מאתגר את הסיוע הקרבי. קשה לאסוף מודיעין במרחב הזה"

 

מאתר ישראל דיפנס (7 במאי 2015)

 

"המעבר מפעילות בט"ש ללחימה בצוק איתן דרשה התארגנות והכנה", כך אמר אל"ם אורי גורדין, מח"ט חטיבת הנחל. "יש גם תחלופה גבוהה של כוח אדם בצבא ולשמר את האורגניות זה אתגר. נושא נוסף הוא נוהל קרב. בין שובו אחים לצוק איתן עשינו מעבר למערכת 'משואה' המתקדמת. את הימים הללו השקענו בזה". את הדברים אמר בכנס היבשה הבין-לאומי שהתקיים באתר ההנצחה של השריון בלטרון בארגון עמותת "יד לשריון" ובשיתוף ישראל דיפנס.

"ההיגיון של המלחמה הזו היה הגנתי. המשימה הייתה ברורה. לכוחות טקטיים שמתמרנים בשטח המושג הרתעה לא אומר הרבה. בצוק איתן הייתה הוראה ברורה מאד מה לעשות - להעביר את הלחימה לעזה, לשטח האויב. רצינו גם לשלול מחמאס יכולות התקפיות. כולל מערכת מנהרות התקפית שחוצה לכיוון ישראל.

"אחד הנושאים היה הא-סימטריה במטרות וביעדים בין הצדדים. כל אחד ניסה להשיג מטרות שונות לחלוטין שאין ביניהן חפיפה. ישראל מכוונת להגן על אוכלוסייה אזרחית. הלוחם הישראלי מסכן את עצמו בשביל להגן על אזרח. משימה נוספת היא פגיעה במנהרות ובהתקפות יזומות לכיוון ישראל.

"חמאס מבחינתו לא מנסה לעצור אותנו, והוא רוצה שנפגע באזרחים. על ידי כך הוא רוצה לשלול לגיטימציה של ישראל לפעול. הוא גם רוצה להשיג תמונות ניצחון. הישג נקודתי כמו לחטוף חייל. בסיטואציה הזו, החשש מחטיפה גורם לנו לפעול אחרת. המפגש בין המטרות של הצדדים מציב אתגר לא פשוט.

"יש גם הבדל ערכי ביננו לחמאס. המחויבות של המפקדים הוא היבט אחד. בכל מרחב היה גדוד אחר של החמאס. לא מדובר בגדוד כמו בצה"ל. זו לא מסגרת מתואמת של פעולה. אלא מדובר בריבוי תאים מבוזרים. בגדודים שלנו על כל מפקד שנפצע מיד הגיע מפקד אחר להחליף אותו. בחמאס, היו חמישה מפקדים. הרגנו אחד, פצענו שניים, והשאר ברחו. המחויבות שלהם כלפי הלוחמים לא קיימת. בצה"ל זה ערך עליון.

"היבט שני הוא פעילות מול אזרחים. בפעילות שלנו מצאנו משפחה פלסטינית בתוך בית. הכוח ביצע כניסה שקטה למרות הסיכון למארב. זו רק דוגמה לרגישות של צה"ל כלפי אזרחים פלסטינים. יחד עם זאת, החמאס כל הזמן גרר אותנו לשטח הבנוי. המציאות הזו גוזרת עלינו להשתמש במבנים אזרחיים. בפעילות אחת ירו עלינו מתוך בית ספר.

 

"בכל בית רביעי יש מטען"

"מצאנו מטענים ברבע מהמבנים שנכנסנו אליהם. אי אפשר להילחם בלי להיכנס לתוך המבנים, ובכל בית רביעי יש מטען. זה אתגר מבצעי. כל השטח האזרחי מאורגן כשטח לחימה. את כל הכוחות בנינו לקרב כולל טנקים, הנדסה וחי"ר. השימוש בהנדסה עזר לביצוע תחבולות טקטיות שלו דרך פתחים קיימים.

"במפקדה של הנחל ישבו 5-3 קצינים של חיל האוויר. כמעט בכל זמן נתון היה סיוע של מל"טים ומסוקי קרב. זה מאפשר טיפול באיומים בשטח בנוי לפני הכוחות. גם כלי השליטה על הכוחות מאד עזרו. כמו גם ארטילריה. הפעלנו ארטילריה בעיקר בשטחים פתוחים, מעט מאד בשטח בנוי.

"בתוך השטחים הבנויים יש אתגר לפנות אוכלוסייה אזרחית. צריך להניע אותה מחוץ לאזור הלחימה. בחקירות של סייענים, עלה כי הם קיבלו כסף מחמאס להישאר בשטח. אחרים אמרו שאיימו עליהם פן יזוזו. זה אילץ אותנו לאיים בחזרה כדי שיזוזו. רק שהתחלנו לירות לכיוון, הם התפנו. במלחמות הבאות זה יהיה אתגר משמעותי. יש לנו כלים מוגבלים להזיז אוכלוסייה.

"הנשק בכינון ישיר לא עוזר בשטח בנוי. זה מאתגר את הסיוע הקרבי .קשה לאסוף מודיעין במרחב הזה. עשינו התקדמות בהפעלת כלים לאיסוף מודיעין. אבל האויב מסתגל. החמאס למשל דיבר פחות בקשר. הוא מבין את האמצעים שלנו.

"יש גם אתגר משמעותי בשליטה על הכוחות המבוזרים בשטח. זה דורש הרבה דיבור בקשר. זה דורש אימון טוב של המפקדים. החמאס הבין את הקושי שלנו עם תת קרקע. במתאר כזה, קשה להשיג שליטה מבצעית. כלומר, שלילת הפעילות של האויב. בחלק התחתי, חופש הפעולה של חמאס נשמר. מדובר בקווי מגע חדשים מול האויב.

"חמאס השתמש באוכלוסייה. בתוך המרחבים הבנויים, אונר"א ריכזו 'מחסות פליטים' , כל אחד באזור אלף איש. זה מעין בית ספר שנמצא עשרות מטרים מהלחימה. חמאס ניצל את זה לטובתו. אנחנו לא יכולים להפעיל אמצעים. זה קושר לנו את הידיים. ביקשנו מהפעילים לפנות את האזרחים למקום אחר, יותר מוגן. הם סירבו (אנשי אונר"א).

 

"במנהרה אין לנו יתרון על חמאס"

"אתגר התת קרקע הוא המיפוי והאיתור של הפירים. השתמשנו בכלים על בסיס הקיים. עשינו אלתורים. חמאס רצה להכניס אותנו למנהרות להילחם. זה מעלים את היתרונות שלנו, בגלל זה השתדלנו לא להיכנס. יש גם מורכבות בחילוץ אם המנהרה קורסת.

"היה לנו אירוע דו"צ (דו-צדדי) אחד שקרה מטעות של הטנק. חוץ מזה היה תיאום מצוין. יחסית ללחימה בשטח צפוף, היה תיאום בין הכוחות. צריך לזכור שיש מורכבות להראות את החי"ר בשו"ב. בחרנו להילחם עם מיגון אישי כי השטח אפשר זאת. במתארים אחרים זו דילמה שתבוא לידי ביטוי. מבחינתי השגנו את היעדים. שללנו את ההתקפות של חמאס בצורה מרשימה. לגבי הדיון הפוליטי והמדיני, זה לא בתחום אחריותי.

"קשה מאד לדמות את הלחימה בשטח בנוי. קשה לבנות מתקן אימונים שאני שובר לו את הקירות. חלק גדול מהפיזיקה, קשה לתרגל בשטח בנוי. יש מגבלה בתחום הדימוי. דווקא הפעילות המבצעית באיו"ש עוזרת".

גורדין התייחס גם לאיום המנהרות שנחשף במלואו במהלך הלחימה ב"צוק איתן". בנאומו אמר כי "משפרים את טכניקות הלחימה בתת קרקע. מאפשרים גם אמצעים להעלות את יעילות הלחימה. ברמה הטקטית נשתדל לא להיכנס למנהרות. זה מנחית את היתרון היחסי שלנו. זה כנראה הולך להישאר. המאמצים שלנו לא יהפכו את המנהרות לשטח פתוח. את זה צריך לזכור.

"מורכבות שדה הקרב עולה. הבהירות של המשימה גם חשובה. חשוב להדגיש שהדור הזה של הלוחמים לא נופלים מאף דור אחר בעבר. לא מצאתי אף פגם בלוחמים. להיפך. גם כאשר ספגנו אבדות, המשכנו להילחם בלי מעצורים. חשוב גם להמשיך את האימונים. זה מעלה את המוכנות של הלוחמים לקראת עימות. צריך לנצל את הרגיעה לשיפור המוכנות לקרב. צריך להתכונן לצווי של 'מחר מלחמה".

 

מפקד זרוע היבשה, האלוף גיא צור, אמר בכנס היבשה הבין-לאומי כי "כיום, בעידן של מלחמה נגד ארגוני טרור, חייבת היחידה הצה"לית להתמודד עם אויב שצץ לפתע, יורה ונעלם. לא עוד התמודדות מול חטיבת טנקים"

 

דן ארקין (מאתר ישראל דיפנס, 5 במאי 2015)

 

 

"כדי לעמוד מול אתגרי הפעלת הכוח בעתיד משקיע עתה צה"ל משאבים ומאמצים גדולים בשיפור הרמה המיקרו-טקטית של הכוח, כלומר ברמה המקצועית והפיקודית של הפיקוד הזוטר - מפקד הכתה, מפקד המחלקה והפלוגה, מפקד הגדוד, ובאמצעים הטכנולוגיים שיועמדו לרשותם בשדה המערכה", כך אמר מפקד זרוע היבשה אלוף גיא צור בהרצאתו בכנס היבשה הבין-לאומי בלטרון.

לדברי צור, "כיום, בעידן של מלחמה נגד ארגוני טרור, חייבת היחידה הצה"לית להתמודד עם אויב שצץ לפתע, יורה ונעלם. לא עוד התמודדות מול חטיבת טנקים. ועל כן חייב המפקד הזוטר ביותר, אפילו מפקד כתה, לדעת כיצד להתמודד ולייצר מצב של סגירת מבצע מול אויב כזה. כל פלוגה, מדגיש אלוף צור, חייבת היום שיהיה לה מודיעין ברמה גבוהה לפני שהיא נלחמת בשטח בנוי או שטח סבוך, ועליה לדעת להתמודד גם עם הלוחמה התת קרקעית - לדעת לאתר מנהרה, לדעת לאתר ולחסל בונקר שבו מסתתר בכיר. לפיכך צה"ל משקיע מאמצי הדרכה וטכנולוגיה רבים בשיפור יכולות  הפיקוד' הזוטר.

"אין די היום במשקפת", אמר צור, "יתכן שהמשקפת הרגילה לא תראה את האויב. צריך אופטיקה אחרת, צריך יכולות תצפית משוכללות ומתקדמות".

גיא צור הקדיש דברים ללחימה התת קרקעית, כמו זו שהתגלתה במבצע "צוק איתן", ואמר כי לא יתכן שממד לחימה זה יישאר רק אצל האויב. "צריך לפתח יכולות להילחם בתת קרקע מעל לקרקע".

מפקד זרוע היבשה  הדגיש את חשיבות הרשת והתקשורת – מג"ד ומח"ט זקוקים ליכולת הרשתית להזמין סיוע אוויר כדי שמטוס קרב יוריד בית שבו יש מחבלים. "כאן יש תפקיד חשוב למפקדות שהן הקונקטור, המחבר, בין האש האווירית והמערכתית לבין המפקד בשטח. צה"ל משקיע לפיכך משאבים גדולים בשיפור רמות מפקדות הגדוד, החטיבה והאוגדה. רשת חזקה תיתן מהירות להעברת מידע, תעביר תמונת קרב - וכל זה כדי לחבר את  הכוח עם המטרה הנכונה".

 

ח"כ האלוף (במיל') איל בן ראובן חשף בכנס היבשה הבינלאומי כי חטיבה 7 של חיל השריון החלה להתאמן עם יכולות רובוטיקה קרקעית. הוא הוסיף כי לדעתו יש צורך לעשות שימוש ברובוטיקה ככלים להבקעה

 

עמי רוחקס דומבה (מאתר ישראל דיפנס, 5 במאי 2015)

 

האלוף (במיל') חבר הכנסת איל בן ראובן

 

"בשבוע שעבר נפל דבר בזרוע היבשה. חטיבה 7 של השריון החלה להתאמן עם יכולות רובוטיקה קרקעית מתקדמת", כך חשף ח"כ האלוף (במיל') איל בן ראובן בכנס היבשה הבינלאומי המתקיים בלטרון. בן ראובן כיהן כראש מטה היבשה של התע"א עד בחירתו לכנסת ישראל בבחירות 2015 ובמילואים משמש כסגן מפקד הגיס הצפוני.

"גם במערכות הבאות נראה טנקים, חי"ר ומטוסים. יחד עם זאת, הרובוטיקה היבשתית תהיה נדבך חשוב במערכות העתיד", הוא הוסיף. "צה"ל ומקבלי ההחלטות צריכים לשנות זווית בהקשר התמרון היבשתי. צה"ל בשנים האחרונות הפסיק לתמרן. ממלחמת לבנון השנייה, צה"ל לא מתמרן. הרובוטיקה תאפשר למקבלי ההחלטות לתת לצה"ל יותר מרחב תמרון.

"במטה היבשה בתעשייה האווירית נחשפתי ליכולות שלא הבנתי למה הן לא מגיעות לצבא בטווח הקרוב. צריך לפתח תפיסת הפעלה לרובוטיקה יבשתית במז"י. חלק מהיכולות היו בשטח, אך לא התגבשה תפיסה. זה כבר קורה היום ויש פעילות בנושא במז"י. הרובוטיקה היבשתית מקבילה להתפתחות עולם המל"טים בחיל האוויר. זה תהליך דומה, כמו עולם החימוש המדויק.

"בשלב הזה הרובוטיקה לא תחליף את הכוח האנושי הלוחם. עדיין לא מבטלים חטיבות חי"ר. אנחנו כן רואים את הרובוטיקה כתומכת את הכוחות הלוחמים. הרובוטיקה תשנה את תורת הלחימה של החי"ר. היא צריכה להביא לחסכון בחיי אדם. לגבי חסכון בכוח אדם נראה קצת רחוק. גם בהיבט חסכון כלכלי אני אומר זאת בהסתייגות. חלק מהכלים יהיו חד פעמיים זולים, אבל יהיו רובוטים יקרים יותר לטווח ארוך.

"אני לא מצפה לראות בעוד שנה גדודים של רובוטים בצה"ל. זה ייקח זמן. ראוי להתחיל בכלי מעטפת. כלים פורצים , באגף, לוגיסטיקה, מרכיבי הונאה. תרחיש לדוגמא יכול להיות כוח רובוטי המשמש להבקעה. התפקיד שלו לפתוח מסדרון לכוח העיקרי. מדובר בפתיחת מסדרון של עשרות ק"מ. זה אפשרי, ואלו המתארים שצריך לחשוב עליהם בהקשר המלחמה הבאה".

 

מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רם בן ברק, אמר בכנס היבשה הבינלאומי בלטרון כי "האתגר של מדינת ישראל כיום איננו התמודדות מול מדיניות אלא מול ארגונים.  היתרון בכך הוא שלא נראה היום איום צבאי של מלחמה, אך החיסרון הוא שקשה מאוד להכריע ארגון"

 

דן ארקין (מאתר ישראל דיפנס, 5 במאי 2015)

 

רם בן ברק

 

"האתגר של מדינת ישראל כיום איננו התמודדות מול מדיניות אלא מול ארגונים.  היתרון בכך הוא שלא נראה היום איום צבאי של מלחמה, אך החיסרון הוא שקשה מאוד להכריע ארגון - הוא מוּנַע מאידיאולוגיה ואין לו אחריות לחיי אנשים. מה זה מחייב אותנו? לחשוב אחרת", כך אמר בכנס היבשה הבין-לאומי בלטרון רם בן ברק, מנכ"ל המשרד למודיעין, סגן ראש המוסד ואחד המועמדים להיות ראש המוסד. הרצאתו עוררה עניין רב כיוון שזו לו אחת מהופעותיו הנדירות בפומבי.

רם בן ברק אמר כי את המלחמה הזו עם ארגונים לא נכריע בטנקים ובהפצצת בניינים רבי קומות. אלא צריך לפתח אמצעים לשליטה מעל ומתחת לקרקע, לשפר את המודיעין, לפגוע רק במי שצריך לפגוע, להגביר את חשיבות המלחמה שבין המלחמות, ויש כאן חשיבות רבה לארגונים החשאיים העוסקים באיסוף מודיעין. "וחשוב מאוד לייצר מרכיבים שיפחיתו את המוטיבציה של הצד השני לפתוח במלחמה נגדנו".  

עוד אמר בן ברק כי "החמאס בעזה עוסק בחידוש תשתית המנהרות, בהתחמשות ובלימוד לקחי 'צוק איתן'. בארגון דאעש בסוריה ובעיראק יש בין 3000 ל-6000 לוחמים מוסלמים מארצות אירופיות. זה אתגר יוצא דופן למדינות המערב ונראה שהם עדיין לא מבינים את המשמעויות".

הוא הוסיף כי "הסכם הגרעין עם איראן יזרים לקופת איראן מאות מיליארדי דולרים והם עלולים לעשות שימוש מטריד בכסף הזה לעידוד טרור ושליטה  שלהם במזרח התיכון. כבר היום האיראנים שולטים למעשה בארבע בירות. התארגנות קואליציה נגדם של מצרים, סעודיה והמפרציות - שליחת מטוסים - היא מעודדת".

אודי שני, יו"ר עמותת השריון ובעבר מנכ"ל משרד  הביטחון, הזכיר אף  הוא את ההשתנות הזירה סביב ישראל – "אין מדינות, אין היגיון ואין משנה סדורה אלא יש אידיאולוגיה מופרעת". ישראל צריכה כלים חדשים להתמודד עם מציאות חדשה, ולמרבה הצער, אמר אודי שני, "יש לישראל בעיה של חוסן נפשי, יכולת עמידה של הפרט" במצב שבו נצטרך להתמודד עם מלחמות ארוכות. מלחמת יום  הכיפורים נמשכה 18 יום, מבצע צוק איתן - 50 יום "והקברניטים חייבים לקחת בחשבון שתהיה הטרפת החיים בעימות מתמשך".

את הכנס פתחו מנכ"ל ישראל דיפנס עמיר רפופורט ויו"ר הכנס תא"ל יום טוב תמיר.

 

האלוף גיא צור אמר בכנס היבשה כי "חמאס עוסק רובו ככולו בחידוש תשתית המנהרות שלו ובתהליכי התחמשות מחדש". הוא הוסיף: "היכולת לפגוע בלי שיידעו שזו מדינת ישראל יכולה להכריע את המלחמה הבאה"

 

יוחאי עופר (מאתר מעריב, 5 במאי 2015)

 

מפקד זרוע היבשה, האלוף גיא צור אמר בכנס של יד לשריון ו"ישראל דיפנס": "חמאס עוסק רובו ככולו בחידוש תשתית המנהרות שלו ובתהליכי התחמשות מחדש. הם מנהלים הפקת לקחים די טובה, ומתכוננים לעימות הבא. האיראנים מפעילים עליהם לחץ כדי להמשיך ולהיות הספונסר העיקרי שלהם".

בכנס, המתקיים בלטרון, עוסקים דוברים רבים באיום המנהרות, שבא לידי ביטוי בעוצמה במהלך מבצע צוק איתן. לדברי האלוף צור: "עולם תת הקרקע לא יכול להישאר רק עולמו של האויב, ועם ישראל ראה את היכולת הזו שלנו במבצע צוק איתן. זה דורש פיתוח של יחידות מיוחדות שיידעו לתת מענה לאתגר הזה. יש לפתח יכולות טכנולוגיות לפעול מעל ומתחת הקרקע כדי לפגוע בכל מי שמרים את הראש. היכולת לפגוע בלי שיידעו שזו מדינת ישראל יכולה להכריע את המלחמה הבאה".

על הקושי של מלחמה באזור מיושב בצפיפות אמר מפקד זרוע היבשה כי "אנחנו לא יכולים לפרק עיר שלמה שיש בה גם בלתי מעורבים, אבל מצד שני אנו לא יכולים להילחם בפינצטה, באזור שבו יש אויב".

הוא הוסיף: "תופעת הטילים דורשת מאיתנו להתמודד עם אויב שמבזר את עצמו לדעת. אנחנו עוסקים ביצירת תמרון חזק ונרחב שישפיע על המרחב".

רם בן ברק, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים ולשעבר סגן ראש המוסד אמר בכנס: "סוריה היא בת חסות של איראן ועתה, באמצעות חיזבאללה היא הופכת לגורם דומיננטי אף יותר במדינה. דבר זה מאפשר לטהרן ליצור מציאות חדשה מול ישראל ברמת הגולן. מהלך כזה צפוי לעורר עבורנו בעיה בעתיד."

לדבריו: "בכל מקום באזור סביבנו רואים ניסיון של איראן להטביע חותם. התמודדות שלנו היא פחות מול מדינות אלא מול ארגונים הפועלים בהם בסיוע גורמים שונים".

הכנס המתקיים בלטרון,  נערך על ידי האתר הביטחוני "ישראל דיפנס", תחת הכותרת "כנס היבשה". בין היתר מגיעים בכירי תעשיות הביטחון ונערכים מושבים שונים הכוללים דיון בסוגיות המעסיקות את חילות היבשה. מחר ישתתפו בכנס בנושא איום המנהרות בכירים בחיל ההנדסה לשעבר.