1 באוקטובר 2015: גבורת השריון וניצחון הרוח - עצרת הגבורה והזיכרון תשע"ו
"אני יודע שהגעגוע לבניכם ובנותיכם אינו מרפה, והחלל שהותירו לעולם לא יתמלא. דעו כי אינכם לבד. מפקדי צה"ל וחייליו זוכרים ומוקירים את הגבורה של בניכם ובנותיכם שנפלו", ציין הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט בדבריו. "אנו באים לכאן לא רק כדי לזכור ולבַכּוֹת, אנו באים להיכל הגבורה הזה, המכיל בקרבו אלפי חללים וסיפורים רבים, כדי ללמוד, כדי להחכים מן העבר ובעיקר להיערך לבאות,, ציין בדבריו האלוף במילואים אודי שני, יו"ר עמותת יד לשריון
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר. צילום: סמלת שני פרץ וטוראית אפרת אלישע - יד לשריון
מראה כללי של במת העצרת
בהכנת העצרת ובביצועה השתתפו: מפקדת קשנ"ר בהנחית קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי; חטיבה 460 בפיקוד אל"ם אמיר אבשטיין; מר ירון הראל (בימוי והפקת תוכן בע"מ); עמותת יד לשריון בהנחית המנכ"ל תא"ל (במיל') חנן ברנשטיין והסמנכ"ל סא"ל (במיל') שלומי דרור; תזמורת צה"ל; החזן הראשי לצה"ל סא"ל שי אברמסון; מקהלת הרבנות הצבאית. המנחים בטקס הנחת הזרים תנ"צ בדימוס אליהוא בן און וסמלת שיר מאיר מגלי צה"ל. המנחה בעצרת הגבורה והזיכרון באמפיתאטרון מר נועם גיל-אור.
פרקי הכתבה:
§ טקס הנחת הזרים של יחידות השריון לדורותיהן
§ טקס הנחת הזרים בהשתתפות שר הביטחון והרמטכ"ל
§ העצרת באמפיתאטרון שביד לשריון
לצפייה בכלל הצילומים מן העצרת, ראו כאן:
https://goo.gl/photos/ZgHypqwfr7L5VEqRA
טקס הנחת הזרים של יחידות השריון לדורותיהן
4987 שמות של חללי השריון במלחמות ישראל חקוקים כיום על כותל השמות באתר יד לשריון בלטרון. מפקדי יחידות כיום ומפקדים בעבר, יחד עם נציגי המשפחות השכולות, הניחו עשרות זרי זיכרון למרגלות כותל השמות. זרים אלה מייצגים את יחידות צה"ל וכלל עוצבות השריון לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל.
הטקס החל בהורדת הדגל לחצי התורן.
הגברת דלית ושרון בראון ולימור סלע, אלמנתו ובנותיו של מרדכי (מורדי) בראון ז"ל, אשר נפל ביום 13 ביולי 1988 הדליקו את אבוקת הזיכרון.
כבכל שנה עם בוא הסתיו, ניצבים אנו כאן אל מול הכותל המוכסף - אנשי השריון, מפקדיו, מוקיריו ובני המשפחות השכולות שקשרו את גורלן עם החַיִל. אל מול הכותל אנו עומדים, מצדיעים ומוחים דמעה, מעלים את זכרם וגבורתם של יקירנו. כך פתח ואמר אליהוא בן-און שהנחה את טקס הנחת הזרים.
אליהוא בן-און וסמלת שיר מאיר מנחים את טקס הנחת הזרים
ואלה הזרים שהונחו
כותל השמות. "רְאֵה, הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוּתֵינוּ שׁוּרָה אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה" (מתוך שירו של חיים גורי שנכתב למחרת נפילתם של הל"ה בתש"ח
קהל בטקס הנחת הזרים
§ זר פיקוד הצפון - הניח האלוף במילואים יצחק מרדכי, לשעבר מפקד שלושת הפיקודים ושר הביטחון, יחד עם תת-אלוף במילואים חנן ברנשטיין, מנכ"ל עמותת יד לשריון שאת מיטב שירותו כמפקד וכשריונר עשה בפיקוד הצפון עד תפקיד מפקד אוגדה, יחד עם הגברת אתי תנעמי ומר מוטי תנעמי, אחותו ואחיו של זכריה תנעמי ז"ל, אשר נפל ביום 7 באוקטובר 1973.
זר פיקוד הצפון
§ זר פיקוד המרכז - הניח האלוף במילואים אורי אור, לשעבר מפקד פיקוד המרכז.
§ זר פיקוד הדרום - הניח האלוף שלמה (סמי) תורג'מן מפקד הפיקוד, יחד עם האלוף במילואים חיים ארז, לשעבר אלוף פיקוד הדרום וראש אגף הטכנולוגיה. חיים הוא ממקימי עמותת השריון ולאחרונה העביר את תפקידו כיושב ראש עמותת השריון לאלוף במילואים אודי שני.
האלוף שלמה (סמי) תורג'מן (משמאל) והאלוף המילואים חיים ארז בהנחת זר פיקוד הדרום
§ זר גיס 446 - הניח ראש מטה הגיס תת-אלוף במילואים אורי אגמון, יחד עם הגברת לילי יצחק, אימו של ירין רבינוביץ ז"ל, אשר נפל ביום 28 במארס 2011.
§ זר גיס 479 - הניח ראש מטה הגיס תת-אלוף במילואים רוני בני.
§ זר גיס 441 - הניח האלוף במילואים יצחק בריק, מפקד הגיס בעבר ונציב קבילות החיילים כיום.
זרי אוגדה 36 - עוצבת געש:
§ זר אוגדה 36 - הניח מפקד האוגדה תא"ל יעקב בנג'ו, יחד עם תת-אלוף במילואים אביגדור קהלני, בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים על תפקודו בקרב בעמק הבכא. אביגדור היה בעבר מפקד האוגדה וכיום יו"ר האגודה למען החייל.
זרי אוגדה 36
§ זר חטיבה 188 ברק - הניח מפקד החטיבה אלוף-משנה ניר בן-דוד, יחד עם תת-אלוף במילואים אריאל פלג, לשעבר מפקד החטיבה, והגברת אורית נוביק, בתו של יקותיאל נוביק ז"ל, אשר נפל ביום 6 ביוני 1967.
§ זר חטיבה 7 סער - הניח מפקד החטיבה אלוף-משנה דן נוימן, יחד עם האלוף במילואים יוסי בן-חנן, לשעבר מפקד המכללות ומפקד החטיבה, ומר רפאל דורון, אחיו של דורון עמיחי פנחס ז"ל, אשר נפל ביום 7 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת מרכבות האש - הניח תת-אלוף עינב שלו, ראש חטיבת היבשה בזרוע היבשה, יחד עם אלוף-משנה במילואים נדב שחר מפקד החטיבה בעבר.
זרי אוגדת המפץ:
§ זר אוגדת המפץ - הונח בידי מפקד האוגדה תת-אלוף עודד בסיוק, יחד עם תת-אלוף במילואים דוביק טל, לשעבר מפקד האוגדה וקצין השריון הראשי.
§ זר חטיבת קרייתי - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה רלי מרגלית, יחד עם אלוף-משנה במילואים יעקב הדר פפר, לשעבר מפקד החטיבה.
§ זר חטיבת אגרוף הברזל - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה איברהים הישאם יחד עם תת-אלוף במילואים אסף סלע, מפקד החטיבה בעבר.
§ זר חטיבת מרכבות הברזל - הונח בידי סגן-אלוף דוד גלעם.
§ זר חטיבת עודד - הונח בידי אלוף-משנה במילואים אלוש נוי בעל עיטור הגבורה, על תפקודו בפעולת התגמול "מבצע שומרון" - הקרב על משטרת קלקיליה בשנת 1956, אשר פיקד על החטיבה בעבר, יחד עם הגברת אהובה פרי, בתו של יעקב מושקוביץ ז"ל אשר נפל ביום 27 באוקטובר 1953.
זרי אוגדת הבשן:
§ זר אוגדת הבשן - הונח בידי אל"ם אוהד נג'מה, סגן מפקד האוגדה, יחד עם תת-אלוף במילואים אברהם ברעם, מפקד האוגדה בעבר, ועם הגברת ברכה גולדשמידט, אלמנתו של אבנר גולדשמידט ז"ל אשר נפל ביום 7 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבה 679 יפתח - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה אופיר לוי, יחד עם תת-אלוף במילואים אמציה חן (פצי) מפקד החטיבה בעבר, ועם מר אשר דרורי ומר ישראל דרורי, אֶחיו של יקותיאל (קותי) דרורי ז"ל אשר נפל ביום 7 באוקטובר 1973.
אשר וישראל דרורי, אֶחיו של יקותיאל (קותי) דרורי ז"ל, מניחים את זר חטיבת יפתח
זרי אוגדה 162 עוצבת הפלדה:
§ זר אוגדה 162 - הונח בידי מפקד האוגדה תת-אלוף נדב פדן, יחד עם תת-אלוף במילואים דן ורדי, מפקד האוגדה בעבר ועם מר משה אלקובי, אחיו של ציון אלקובי ז"ל אשר נפל ביום 30 במאי 1970.
§ זר חטיבה 401 עקבות הברזל - הונח בידי האלוף קובי ברק, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אשר פיקד על החטיבה בעבר, יחד עם מפקד החטיבה אלוף-משנה יאיר וולנסקי ומר דני אברהם, אחיו של נתן אברהם ז"ל אשר נפל ביום 23 ביוני 1968.
§ זר חטיבת ראם - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה איתי ברין, יחד עם אלוף-משנה במילואים אמנון שרון, שהיה מ"פ בחטיבה שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים ועם שחרורו מהשבי חזר לשרת בצה"ל עד לפרישתו, ועם הגברת פרחיה לונדון, אלמנתו של יעקב לונדון ז"ל אשר נפל ביום 12 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת אגרוף ורומח - הונח בידי אלוף-משנה במילואים דב קלי, מפקד החטיבה בעבר, יחד עם הגברת אסתר גלנטי ומורדית ניב גלנטי, אלמנתו ובתו של מרדכי גלנטי ז"ל אשר נפל ביום 8 ביוני 1967.
§ זר חטיבת כפיר - הונח בידי תת-אלוף במילואים חגי כהן, מפקד החטיבה בעבר, יחד עם הגברת אסתי שי, אחותו של רונן רייכל ז"ל אשר נפל ביום 29בינואר 1986.
§ זר חטיבת ישי - הונח בידי אלוף-משנה במילואים אוריאל רוזן, מקים החטיבה ומפקדה הראשון.
זרי אוגדת עידן:
§ זר אוגדת עידן - הונח בידי תת-אלוף במילואים חלוצי רודוי, לשעבר קצין השריון הראשי ומפקד האוגדה, יחד עם הגברת מירה פאר, אלמנתו של אבינועם אלכסנדרוביץ ז"ל אשר נפל ביום 8 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת נתיבי האש - הונח בידי תת-אלוף במילואים נחום זקן, לשעבר סגן מפקד הגיס ומפקד החטיבה בעבר, יחד עם הגברת אמירה פרלוב, אחותו של חיים אביטל אבוטבול ז"ל אשר נפל ביום 9 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת מרכבות הפלדה - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה ערן שני, יחד עם אלוף-משנה במילואים משה פלד, מפקד החטיבה בעבר.
§ זר חטיבת יפתח - הונח בידי ראש ענף כשירויות במפקדת קצין השריון הראשי סגן-אלוף ארז סעדון, יחד עם הגברת דבורה שוורץ שחורי, אלמנתו של אליהו עובדיה ז"ל אשר נפל ביום 11 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת הסוס הדוהר - הונח בידי מפקד החטיבה האחרון אלוף-משנה רונן דיגמי, יחד עם אלוף-משנה במילואים אמציה אטלס, מפקד החטיבה בעבר, ומר נפתלי אוחיון, אחיו של חיים אוחיון ז"ל אשר נפל ביום 8 באוקטובר 1973.
זרי אוגדת עוצבת סיני:
§ זר אוגדת סיני - הונח בידי האלוף במילואים יעקב לפידות, לשעבר מפקד המכללה לביטחון לאומי ומפקד האוגדה, עם ראש מטה האוגדה אלוף-משנה שמעון הרוש, יחד עם הגברת שושנה דיין, אלמנתו של כלימו דיין ז"ל אשר נפל ביום 24 בפברואר 1985.
§ זר חטיבת הראל - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה חגי עמר, יחד עם אלוף-משנה במילואים צביקה דהב.
§ זר חטיבת המחץ - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה גרמן גילטמן, יחד עם תת-אלוף במילואים מנשה ענבר, מפקד החטיבה בעבר, ועם הגברת אביבה גיל ומר אשר אסולין, אֶחיו של דוד אסולין ז"ל אשר נפל ביום 8 בספטמבר 1968.
בהנחת זר חטיבת המחץ. משמאל: אל"ם גרמן גילטמן, תא"ל (במילואים מנשה ענבר, הגברת אביבה גיל ומר אשר אסולין, אֶחיו של דוד אסולין ז"ל
§ זר חטיבת קרני ראם - הונח בידי אלוף-משנה במילואים יעקב (יקי) הוד, ממקימי החטיבה וראש מטה אוגדת סיני במלחמת שלום הגליל.
§ זר חטיבת אילת - הונח בידי אלוף-משנה במילואים מורג יוסף צ'אץ', מפקד החטיבה בעבר.
זרי אוגדת עזה:
§ זר אוגדת עזה - הונח בידי סגן מפקד האוגדה אל"ם נוחי מנדל.
§ זר חטיבה 460 בני אור - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה אמיר אבשטיין, יחד עם תת-אלוף במילואים עמי מורג, לשעבר קצין השריון הראשי ומפקד החטיבה, ועם והגברת ג'ולייט וייצמן, אימו של אשר וייצמן ז"ל אשר נפל ביום 30 בדצמבר 1980.
זרי אוגדת הגליל:
§ זר אוגדת הגליל - הונח בידי אלוף-משנה עמיחי יודנפרוייד, סגן מפקד האוגדה הנכנס.
§ זר חטיבה 8 "הזקן" - הונח בידי מפקד החטיבה אלוף-משנה חובב ורדי, יחד עם אלוף-משנה במילואים עופר אופיר והגברת תקווה גיל, אחותו של יוסף נטף ז"ל אשר נפל ביום 9 ביוני 1967.
מימין: אל"ם במילואים עופר אופיר והגברת תקווה גיל, אחותו של יוסף נטף ז"ל עם אל"ם חובב ורדי בהנחת זר חטיבת "הזקן"
זרי אוגדה 440 חלמיש:
§ זר אוגדה 440 חלמיש - הונח בידי תת-אלוף במילואים עוזי לב- צור, לשעבר מפקד האוגדה ונציב קבילות החיילים, יחד עם מר גיא חבה, בנו של עמי חבה ז"ל אשר נפל ביום 21 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבה 274 ירושלים - הונח בידי תת-אלוף במילואים יואל גונן אשר פיקד על החטיבה במלחמת יום הכיפורים, יחד עם רס"ן במילואים אבישי רוזנר ומר גלילי אלגאלי, אחיו של שלום אלגאלי ז"ל אשר נפל ביום 14 באוקטובר 1973.
§ זר חטיבת אדירים - הונח בידי אלוף-משנה במילואים יוסל'ה יודוביץ, יחד עם הגברת שלומית עקיבא, אחותו של דוד מזרחי ז"ל אשר נפל ביום 22 בינואר 1976.
§ זר חטיבה 320 - הונח בידי תת-אלוף במילואים שמעון חפץ.
§ זר חטיבה 265 - יונח בידי אלוף-משנה במילואים אריה וייסמן אשר פיקד על החטיבה משנת 1985 ועד לסגירתה.
זרי אוגדת עמוד האש:
§ זר אוגדת עמוד האש - הונח בידי תת-אלוף במילואים אילן הררי, כיום המבקר הפנימי של צה"ל, יחד עם הגברת שרה אקוע ומר אבינועם יעקב, אֶחיו של יאיר יעקב ז"ל אשר נפל ביום 11 ביוני 1982.
§ זר חטיבה 421 הצליחה - הונח בידי אלוף-משנה במילואים שמעון בן-שושן.
זרי אוגדת אתגר:
§ זר אוגדת אתגר - הונח בידי האלוף אייל זמיר יחד עם תת-אלוף במילואים איתן קינן-קאולי, אשר פיקדו בעבר על האוגדה ומר ארז דניאל, אח של אסי דניאל ז"ל אשר נפל ביום 20 בדצמבר 1987.
§ זר חטיבת בני חיל - הונח בידי אלוף-משנה שלמה ארבלי.
§ זר חטיבת השחר - הונח בידי אלוף-משנה במילואים רפי שמידע.
§ זר חטיבת חץ - הונח בידי אלוף-משנה במילואים עֹפר כרמל.
§ זר חטיבת מרכבות בן חור - הונח בידי אלוף-משנה במילואים גיל בן חיים.
זרי אוגדת להבות האש:
§ זר אוגדה 380 - הונח בידי האלוף במילואים דן ביטון.
§ זר חטיבת כוכב האור - הונח בידי אלוף-משנה במילואים משה קרביץ.
§ זר חטיבת כוכבי האור - הונח בידי אלוף-משנה במילואים שמעון בן-מימון (שב"ם).
זרי אוגדת להב:
§ זר אוגדת להב - הונח בידי האלוף במילואים יפתח רון-טל, לשעבר מפקד האוגדה ומפקד זרוע היבשה.
§ זר חטיבת אורנים - הונח בידי אלוף-משנה במילואים יואב מגל.
§ זר חטיבת קלע - הונח בידי אלוף-משנה צחי שגב.
§ זר חטיבת לביא - הונח בידי אלוף-משנה ג'וני כהן.
§ זר מנת"ק - הונח בידי ראש מנת"ק תת-אלוף ברוך מצליח.
טקס הנחת הזרים בהשתתפות שר הביטחון והרמטכ"ל
טקס שני של הנחת זרים בידי האח"מים התקיים כאשר הקהל כבר ישב באמפיתאטרון, לקראת פתיחת העצרת. טקס זה הוצג בשידור חי על מסכים גדולים לקהל שישב באמפיתאטרון.
שנה אחר שנה, כאשר הסתיו יורד על ארץ ישראל, ציין מנחה הטקס תנ"צ (בדימוס) אליהוא בן-און, אנחנו מתכנסים כאן - אל מול כותל השמות, הכותל שעליו חקוקים לנצח שמותיהם של יקירינו - חברים, מפקדים, פקודים, שלא שבו מן המלחמה... שלא חזרו בתום המשימה... שנתנו, עד הסוף, את כל הנשמה... שכיסה אותם עמוד הענן... שעוטפים אותם, לנצח, ברושים ואורנים.
שנה אחר שנה, בימים האלה של ראשית שנה, אנחנו באים לכאן - בני המשפחה הגדולה, משפחת השריון. באים לכאן - ועומדים מולם, ומצדיעים להם, באהבה, בגעגועים, ברעות השריון.
כעת יונחו כאן, למרגלותיו של כותל השמות, זרי זיכרון. הזרים יצטרפו אל זריהן של יחידות השריון בסדיר ובמילואים, שהונחו כאן לפני שעה קלה. את מניחי הזרים מלווים הערב בני משפחת השכול הגדולה, גדולה מדי, של חיל השריון.
§ זר ממשלת ישראל
את הזר הניח שר הביטחון, מר משה (בוגי) יעלון. ליוותה אותו הגברת גילה יניב, אחותו של סמל ראשון יעקב קלר זכרו לברכה, לוחם בחטיבה 401, שנפל במלחמת יום הכיפורים ביום י' בתשרי תשל"ד, 6 באוקטובר 1973. מקום קבורתם של יעקב ואנשי צוות הטנק לא נודע עד היום.
שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון והגברת גילה יניב, אחותו של סמל ראשון יעקב קלר ז"ל, בהנחת זר ממשלת ישראל
§ זר צבא ההגנה לישראל
את הזר הניח ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי אייזנקוט. את הרמטכ"ל ליוו טוראי יאיר שטוקלמן ורב-טוראי מייקל דום. יאיר הינו אחיו של סרן במילואים גלעד שטוקלמן זכרו לברכה, ששירת בחטיבה 847 ונפל ביום ט"ו באב תשס"ו, 9 באוגוסט 2006, במלחמת לבנון השנייה.
מייקל, חייל בודד, פגש את גלעד לפני כ-11 שנים, בקנדה. גלעד לימד אותו עברית וזה הבטיח לו שיעלה ארצה כדי להתגייס לצבא ההגנה לישראל - וכן עשה. כיום משרת מייקל בחטיבה 7 של חיל השריון, כמו גלעד זכרו לברכה ושני אֶחיו, והינו חלק בלתי נפרד ממשפחת שטוקלמן.
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט יחד עם טוראי יאיר שטוקלמן ורב"ט מייקל דום בהנחת זר צה"ל
§ זר המשפחות השכולות
את הזר הניח נציג ארגון יד לבנים מר יוסק'ה לוטנברג, אביו של רב טוראי איתן לוטנברג זכרו לברכה, שנפל במלחמת יום הכיפורים, ביום י"א בתשרי תשל"ד, 7 באוקטובר 1973 בקרב בקנטרה. על לחימתו באומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל. את מר לוטנברג, ליוו אבי ויוסי שיף, אֶחיו של סמל בן ציון שיף זכרו לברכה, ששירת במפקדת חטיבת המילואים 576 ונפל במלחמת יום הכיפורים, ביום כ"ו בתשרי תשל"ד, 22 באוקטובר 1973.
§ זר אלמנות ויתומי צה"ל
את הזר הניחה יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, הגברת נאווה שוהם-סולן, אלמנתו של רב סרן רענן שוהם זכרו לברכה, שנהרג מבצע שלום הגליל, ביום כ"ז בסיוון תשמ"ב, 18 ביוני 1982. ליוו אותה הגברת דבורה גל מנור ונכדתה בר גל. דבורה הינה אלמנתו של סמל ראשון איתן גל זכרו לברכה ששירת בחטיבה 179 ונפל במלחמת יום הכיפורים ביום כ"ג בתשרי תשל"ד, 19 באוקטובר 1973. בזכות גילוי אומץ לב רב, קור רוח, תושייה ואחוות לוחמים הוענק לו "עיטור העוז".
§ זר זרוע היבשה
את הזר הניח מפקד הזרוע, האלוף גיא צור. את מפקד זרוע היבשה ליווה מר חנן פלג פוטשניק, אחיו של רב סמל אלישע פלג פוטשניק זכרו לברכה, שלחם בחטיבה 130 ונפל במלחמת יום הכיפורים ביום י"ב בתשרי תשל"ד, 8 באוקטובר 1973.
האלוף גיא צור מפקד זרוע היבשה ומר חנן פלג פוטשניק, אחיו של רב סמל אלישע פלג פוטשניק ז"ל, בהנחת זר זרוע היבשה
§ זר חיל השריון
את הזר יניח קצין השריון הראשי, תת-אלוף שמוליק אולנסקי. את קצין השריון הראשי ליוו אריה ודיאנה מרש, הוריו של רב סמל דניאל מרש זכרו לברכה, ששירת בחטיבה 188 ונפל ביום ה' באב תשע"ד, 31 ביולי 2014 במהלך מערכת "צוק איתן".
§ זר אגף המשפחות וההנצחה במשרד הביטחון
את הזר הניח סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מר אריה מועלם. ליוותה אותו אורית נוביק, בתו של סמל נוביק קותי יקותיאל זכרו לברכה, לוחם בחטיבה 45, שנפל במלחמת ששת הימים, ביום כ"ז באייר תשכ"ז , 6 ביוני 1967. על אומץ לבו והתנהגותו למופת בשדה הקרב הוענק לו עיטור המופת.
מר אריה מועלם ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון והגברת אורית נוביק, בתו של סמל נוביק קותי יקותיאל ז"ל, מניחים את זר אגף המשפחות וההנצחה במשרד הביטחון
§ זר עמותת יד לשריון
את הזר הניח יושב ראש עמותת יד לשריון, האלוף במילואים מר אודי שני. ליוו אותו, גדעון וערן בר-און, אֶחיו של סגן אלוף במילואים יהושוע (שוקה) בר-און זכרו לברכה, ששירת כמפקד גדוד 195 בחטיבה 401 ונפל בסיני ביום י' באלול תשל"ז, 24 באוגוסט 1977. על לחימתו במלחמת יום הכיפורים, בקרבות החווה הסינית הוענק לו עיטור המופת. גדעון וערן בר און הינם אלופי-משנה במילואים בחיל השריון ואביהם, תת-אלוף אורי בר-און זכרו לברכה, היה מפקדה הראשון של חטיבה 401 וראש מטה פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים.
§ זר הגבורה!
את הזר הניח רב-סרן במילואים משה לוי, שעל לחימתו במלחמת יום הכיפורים הוענק לו עיטור הגבורה. ליוו אותו רב-סרן אחסאן דקסה ורב-סרן אלעד צורי, שעל לחימתם במלחמת לבנון השנייה הוענק להם צל"ש מפקד פיקוד הצפון.
רב-סרן במילואים משה לוי (מימין), בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, בהנחת זר הגבורה
נזכור את הנופלים.
יהי זכרם ברוך.
במת האמפיתאטרון לבשה חג, ועליה הוצבו שני טנקים. מימין טנק המרכבה סימן 4 ומשמאל טנק המרכבה סימן 3. תזמורת צה"ל במרכז הבמה, ודגלנים עם דגלי יחידות ונסי החטיבות נכנסו ותפסו את מקומם על הבמה. כותרת גדולה בחלק העליון של הבמה מציינת: גבורת השריון וניצחון הרוח.
לרחבת האמפיתיאטרון נכנסו שר הביטחון, מר משה (בוגי) יעלון; ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי אייזנקוט; מפקד זרוע היבשה, האלוף גיא צור; קצין השריון הראשי, תת-אלוף שמוליק אולנסקי; יושב ראש עמותת "יד לשריון" האלוף במילואים אודי שני; סגן המנהל הכללי וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מר אריה מועלם; נציג ארגון יד לבנים, מר יוסק'ה לוטנברג; ויושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, גברת נאווה שוהם סולן.
מראה מן הבמה בעצרת
לוחמי שריון על הבמה עם חברי להקה צבאית בליווי תזמורת צה"ל שרו את "שריונים בעקבי הדרך":
שִרְיוֹנִים בְּעִקְבֵי הַדֶּרֶך
מילים: שוש פלדי, לחן: יאיר רוזנבלום
הַחוֹלוֹת שֶהָיוּ אַז עֵדִים
כְּבָר עָבְרוּ וְחָלְפוּ נוֹדְדִים
וּמִן הַדְיוּנוֹת הַנִּדְלָקוֹת
צְרוּבִים רַק עַפְעַפֵּינוּ.
פזמון:
מִשִׂמְחַת שֶבֶת צֶוֶות גַם יַחַד
מִיוֹם גֶשֶם וְרוּחַ צוֹרֵב
מִן הָאֵש, הֶעָשָן, הֶאָבָק,
מִפִּיסוֹת הַבַּיִת בַּלֵב
וְעוֹלָה וְצוֹמַחַת רֵעוּת גְדוֹלָה
שֶל אָדָם וְאָדָם
שֶל אָדָם וּמְכוֹנָה
וְחוֹרְקִים שִרְיוֹנֵי הַפְּלָדָה בִּזְכוּתָם
שִינֵיהֶם בְּעִקְבֵי הַדֶּרֶך.
בַּמֶּרְחָב הַגָּדוֹל הַפָּתוּחַ,
מִמְרוֹמֵי רָמוֹת הַבַּזֶּלֶת,
שָם חוֹרְקִים שִרְיוֹנֵי הַפְּלָדָה
שִינֵיהֶם בְּעִקְבֵי הַדֶּרֶך.
פזמון:
מִשִׂמְחַת…
וְהַטַנְקִים לִמְלוֹא כָּל הַעַיִן
אַז שוֹטְפִים בִּפְרִישָׂה רְחָבָה,
בְּהֶתְמֵד עַקְשָנִי וְחָזָק
כְּמוֹ נוֹצְקָה בָּם אֵיזוֹ גַאֲוָה.
פזמון:
מִשִׂמְחַת...
וּמַבִּיט הַטַּנְקִיסְט מִמְקוֹמוֹ
וְזוֹכֵר אֶת הָאוֹר וְהַצֵּל,
וְחָש כִּי הוּא חוֹטֶר לְגֶזַע
שֶל חַיָּיל יָצוּק מִבַּרְזֵל.
פזמון:
מִשִׂמְחַת…
מדברי קצין השריון הראשי, תא"ל שמואל אולנסקי
כבוד שר הביטחון, רב-אלוף במילואים משה בוגי יעלון, ראש המטה הכללי רב-אלוף גדי אייזנקוט. יושב ראש עמותת יד לשריון האלוף במילואים אודי שני, אלופי צה"ל בעבר ובהווה, מפקדי השריון ולוחמיו גיבורי התהילה, משפחת השכול אשר גורלה שזור בגורלנו לעולמי עד, בני הנוער, תלמידי בית הספר של המכינות הצבאיות ותנועות הנוער, אשר באו לחוות אתנו את גבורת השריונאים, אורחים יקרים מכובדי כולם ערב טוב,
כמדי שנה, בין כסה לעשור, בימים של חשבון נפש והתחדשות, אנו נפגשים פה בביתם של השריונאים בלטרון להצדיע ללוחמי החיל בעבר ובהווה, לספר במורשתנו ולהתייחד עם זכר חברינו שלא שבו מן הקרבות. פתחה של שנה חדשה היא גם הזדמנות מצוינת להביט אחורה בגאווה אל עבר שישים ושבע שנות קיומה של מדינתנו, שעברה כברת דרך ארוכה וכואבת בדרך לביסוס עצמאותה וחירותה, המאפשרת לנו להיות עם חופשי בארצנו. סיפור תקומתה והצלחתה של ישראל הוא גם סיפורם של אותם גיבורים אשר חרפו נפשם ונתנו את היקר מכל כדי שנוכל לעמוד כאן היום חזקים ואיתנים מתמיד. סיפורי הגבורה המלווים אותנו, מעיטור הגבורה של טוראי אברהם אביגדורוב במלחמת העצמאות ועד למקבלי הצל"שים והעיטורים במבצע צוק איתן. לאורך כל מלחמות ישראל היו לוחמי השריון בחזית הכוחות וסימנו בזחליהם ותותחיהם את ראש החץ הכחול. תמיד היו הראשונים להיכנס והאחרונים לאבטח את קווי סיום הלחימה. כולם מצוינים, כולם מקצוענים, כולם חדורי מוטיבציה למלא את המוטל עליהם ללא היסוס. מעשה הגבורה הוא מעשה של בחירה ערכית, בחירה אישית בו האדם בוחר לבצע פעולה לטובת הזולת או הכלל תוך מוכנות לשלם מחיר, לעיתים את המחיר היקר מכל. סיפורי העוז והגבורה מלווים אותנו משחר ההיסטוריה של העם היהודי והם נכס צאן ברזל להמשכיותה של התרבות הציונית, ולהנחלת מורשתה לדורות הבאים. הם משמשים מופת חינוכי ומודל בהקניית הערכים של עמנו. הערב ננסה גם אנחנו לקחת חלק במשימה זו ונספר בגבורת השריונאים לדור הצעיר בני הנוער ולוחמי השריון של 2015. בערב זה, לצד גאוותנו על גבורת הלוחמים וניצחון הרוח, נרכין ראשנו ונעלה על נס את זכרם של חברינו היקרים, להם נשבענו ברעות השריונאים המפורסמת, שאם לא ישובו נהייה שם בשבילם.
אנו שם בשבילם לספר את סיפורי גבורתם ולשמר את מורשתם, אנו שם בשביל לשמר את זכרם וקיומם בליבנו לעד, ואנו שם כדי לנסות ולמלא, ולו במעט, את החלל העמוק אשר נפער עם לכתם בלב משפחותיהם. 4986 מלוחמי השריון נפלו לאורך השנים במערכות ישראל ושמותיהם החקוקים על הכותל לא ימחקו מליבותנו לעד. לכם בני המשפחות ברצוני להודות על כך שאתם מאפשרים לנו לממש את מחויבותנו, פותחים בפנינו את ביתכם ואת לבכם, ובכל מפגש אתכם אתם מלמדים אותנו פרק בגבורה מסוג אחר. שולחן החג החסר, התמונה החסרה בכל שמחה ואירוע, והמחשבות הבלתי פוסקות 'מה היה אילו' אינן נסתרות מעינינו, אך עמידתכם האיתנה מהווה עבורנו תמיכה ומשענת ודוגמה חייה לגבורה ולניצחון הרוח. חיל השריון עובר לאחרונה שינויים רבים כדי להתאים עצמו לאתגרי הווה והעתיד. מאה שנים חלפו מאז הופיע הטנק הראשון על במת ההיסטוריה, ומכונות המלחמה הלכו והשתבחו והן כיום מובילות בטכנולוגיה מתקדמת ביותר ובמערכות שלא ניתן להפריז בגאוניותם. לצד זה ביצענו התאמות רבות בתפיסות הלחימה ובשיטות האימונים ולוחמי השריון ומפקדיו כיום שומרים על המקצועיות והמקצוענות כבסיס איתן, אך מחזקים גם את מרכיבי היוזמה והיצירתיות שידרשו ביום פקודה. וכאז גם כיום ממקד החיל את עוצמותיו באיכות הלוחמים והמפקדים ובשימור הרוח ואחוות הלוחמים כחוליה נוספת לרעות השריונאים המיוחדת. אני יכול לציין בגאווה שלוחמי השריון תשע"ו ראויים להיקרא ממשכי דרכם של כל אחינו גיבורי התהילה. "האדם שבטנק ינצח" היא לא סיסמה כי אם תפיסת עולם שאין לה אח ורע במקומות אחרים והיא אשר עושה אותנו, אתכם, לצבא המיומן, המאומן והערכי ביותר שיש.
לסיום ברצוני לאחל לכם ולכל עם ישראל, שתהיה לכולנו שנת שלום וביטחון אשר תביא עימה הצלחה שגשוג ושמחה.
שנה טובה.
קצין השריון הראשי תא"ל שמואל אולנסקי נושא דבריו
"גבורת השריון וניצחון הרוח"
מנחה הטקס באמפיתאטרון מר נועם גיל-אור קרא את המקמה "גבורת השריון וניצחון הרוח" שכתב איזי מָן.
בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת בִּקְּשׁוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ... עָמְדוּ עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ...
וּבְכָל פַּעַם, יָצָאנוּ כְּשֶׁיָּדֵנוּ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְהִגַּעְנוּ מְנַצְּחִים - בִּזְכוּת כּוֹחוֹתֵינוּ.
גְּדוּד שָׁלֵם עָמַד - וְנִצֵּחַ - אֻגְדַּת אוֹיֵב... טַנְק בּוֹדֵד עָצַר כּוֹחוֹת פּוֹלְשִׁים...
הַשִּׁרְיוֹן עָשָׂה הִיסְטוֹרְיָה גְּדוֹלָה...
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים: אֵלֶּה אַנְשֵׁי הַפְּלָדָה שֶׁבְּתוֹךְ מֶרְכְּבוֹת הַבַּרְזֶל,
שֶׁבְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ הָיוּ לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שַׁרְשֶׁרֶת הַהַצָּלָה
וְעָמְדוּ - כְּמוֹ תָּמִיד - מְעַטִּים מוּל רַבִּים... הִסְתַּעֲרוּ – וְיָכְלוּ
וְהִפְלִיאוּ לְהַכּוֹת בְּשׁוֹט וּבְמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה...
זֹאת עָצְמַת הָרוּחַ, שֶׁבִּזְכוּתָהּ - כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְמוֹטֵט אוֹתָנוּ - בָּעֲרָה אֶצְלֵנוּ הַלֶּהָבָה
וְהֵאִירָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַמָּחָר, עִקְבֵי הַבַּרְזֶל תָּמִיד יַזְכִּירוּ...
אֵיךְ קָנֶה אֶחָד הִכָּה בְּדִיוִיזְיָה... אֵיך הָאוֹיֵב נָס לְאָחוֹר...
אֵיךְ - בְּרִבְבוֹת חַיָּלָיו, מוּלֵנוּ - רוּחוֹ נִשְׁבְּרָה
לָנוּ זֶה בָּרוּר: זֶה הָאָדָם וְזֶה הַצֶּוֶות - וְזֹאת הַגְּבוּרָה
וּבָרוּר: גַּם כְּשֶׁהַשֶּׁקֶט רָחוֹק... גַּם כַּאֲשֶׁר הֶעָשָׁן וְעַרְפֶל הַקְּרָב מַסְתִּירִים אֶת אוֹר הַיּוֹם...
יוֹדֵעַ גַּם הָאוֹיֵב - וְיֵדַע זֹאת תָּמִיד - שֶׁזֹּה ניצחון הָרוּחַ וְזוֹ גְּבוּרַת הַשִּׁרְיוֹן
בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ - וְגַם בֵּינֵיהֶן... רָשַׁמְנוּ אֶת שׁוּרַת הַנִּצְחוֹנוֹת,
רָשַׁמְנוּ חִצִּים בְּסִפְרֵי הַמּוֹרֶשֶׁת,
הִנֵּה כָּאן - גַּם כָּאן - פָּרַצְנוּ קָדִימָה... אִגַּפְנוּ אֶת הָאוֹיְבִים... רָאִינוּ אוֹתָם מְנִיפִים דֶּגֶל לָבָן...
זוֹ הָרוּחַ שֶׁלָּנוּ שֶׁעוֹצֶרֶת גְּיָסוֹת דּוֹהֲרִים אֵלֵינוּ בְּשִׂנְאָה - וְזוֹ לֹא רַק הַמֶּרְכָּבָה,
זוֹ עָצְמָתָהּ שֶׁל הָרוּחַ הַזֹּאת, שֶׁמְנַצַּחַת, וּמַצִּיבָה אֶת גְּבוּרַת הַשִּׁרְיוֹן מֵעַל כֻּלָּם
הָאַלְבּוֹמִים מַצִּיגִים אֶת הַתְּמוּנוֹת - טַנְק בּוֹדֵד בְּסַגַ'עִיָה, שְׂדֵרָה פְּלוּגָתִית חוֹצָה אֶת הַלִּיטָנִי
וִיחִידוֹת שִׁרְיוֹן פּוֹרְצוֹת לְגֶ'נִין וּמְקִימוֹת חוֹמַת מָגֵן.
בִּמְחוֹל הָאֵשׁ שֶׁל מֶרְחֲבֵי סִינַי וְהַגּוֹלָן.
מֵרִים הַשִּׁרְיוֹן שֹׁבֶל שֶׁל אָבָק וְעָשָׁן, בַּמִּלְחָמוֹת כֻּלָּן...
הִנֵּה הוּא עַמּוּד הָאֵשׁ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל - וּלְפָנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו עוֹמֵד, תָּמִיד, עַמּוּד הֶעָנָן
וְהִנֵּה הֵם כָּל גִּבּוֹרָיו...
וְאֵלֶּה, כֵּן אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ שָׁם וְנוֹתְרוּ בְּלִבֵּנוּ - וְאֵינָם.
מנחה הטקס מר נועם גיל-אור
מעמד זיכרון
במלחמות ישראל ובין המלחמות, איבד חיל השריון 4,987 ממיטב לוחמיו, החרותים על כותל השמות ובליבנו לעד. נתייחד עם זכרם.
§ הדגל הורד לחצי התורן.
להקה צבאית שרה ושמות כל חללי השריון מוקרנים ברקע
§ הדלקת אבוקת הזיכרון:
את אבוקת הזיכרון הדליקו גברת תקווה גיל וגברת אביבה אזולאי, אחיותיו של טוראי יוסף נטף זכרו לברכה, ששירת בחטיבה 8 ונפל בקרב שנערך על גבעת האם שברמת הגולן במלחמת ששת הימים, ביום א' בסיוון תשכ"ז, 9 ביוני 1967. הגיש את אש האבוקה, סגן סולם נופך, סגן מפקד פלוגה ב' בגדוד 53 של חטיבה 188. נופך קיבל את צל"ש מפקד חטיבה 188 על לחימתו במערכת "צוק איתן".
הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב
מילים: דורית צמרת
לחן: חיים ברקני
שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סוֹף
וַחֲרוּבִים וְזַיִת וְגִלְבֹּעַ -
וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף
בְּיֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת
אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט
אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
מִן הֶעָפָר הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת
וְעַל הַדֶּשֶׁא יֶלֶד וְכַלְבּוֹ
מוּאָר הַחֶדֶר וְיוֹרְדִים לֵילוֹת
עַל מַה שֶׁבּוֹ וּמַה שֶׁבְּלִבּוֹ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת
אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט
אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
וְכָל מַה שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד
זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ בָּא
עוֹד הַשִּׁירִים שָׁרִים, אַךְ אֵיךְ יֻגַּד
כָּל הַמַּכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה.
הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִת
אֲבָל אַתֶּם הֵן לֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִן
שֶׁהַחִטָּה, כֵּן, הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
תרועת אבל - חולית תזמורת צה"ל
§ יזכור:
אלוף משנה אופיר לוי, מפקד חטיבת המילואים 679 וראש תורת חיל השריון, קרא את ה"יזכור". על לחימתו במבצע "חומת מגן" הוענק לו צל"ש אלוף פיקוד המרכז.
יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
מעמד ה"יזכור"
§ פרק תהילים
הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף רפי פרץ, קרא את פרק פג בתהילים:
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל-עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל-צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר. גַּם-אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה. עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל-נְסִיכֵימוֹ. אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים. אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי-רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. וְיֵדְעוּ כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל-כָּל-הָאָרֶץ.
הרב הראשי לצה"ל תא"ל רפי פרץ קורא פרק תהילים
קדיש
קדיש קרא מר משה נפתלי, אביו של רב סמל ליאור נפתלי זכרו לברכה. ליאור שירת בחטיבה 600 ונפל במהלך פעילות מבצעית ביום א' באדר א' תשס"ג, 3 בפברואר 2003.
תפילת אל מלא רחמים
תפילת אל מלא רחמים נשא החזן הראשי לצה"ל סגן אלוף שי אברמסון, בליווי מקהלת הרבנות הראשית.
שיר: "הנסיך הקטן"
הזמרת יובל דיין, בליווי תזמורת צה"ל, שרה את "הנסיך הקטן", שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי:
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלֵב הַמִּדְבָּר
יָפָה שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ לְלֵב עָצוּב
צִיַּרְתִּי לוֹ עֵץ וְכִבְשָׂה עַל נְיָר
וְהוּא הִבְטִיחַ לִי שֶׁיָּשׁוּב
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מִפְּלֻגָּה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשָׁנָיו הֵן קוֹצִים כָּעֵת
וְלִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא כַּקֶּרַח
וְאִם אִי פַּעַם תַּגִּיעוּ לְכָאן
תֵּדְעוּ שֶׁכָּאן הוּא חֶרֶשׁ צָנַח
וְקוֹל הַנְּפִילָה מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע
בִּגְלַל הַחוֹל הָרַךְ
וְהָיָה אִם יוֹפִיעַ שֵׁם יֶלֶד קָטָן
שֶׁפָּנָיו שׁוֹתְקוֹת וְשֵׂעָר לוֹ זָהָב
תֵּדְעוּ שֶׁזֶּה הוּא וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ יָד
וְלַטְּפוּ אֶת אֲבַק הַמִּדְבָּר מֵעֵינָיו
וְאָז תַּעֲשׂוּ עִמִּי חֶסֶד קָטָן
כָּתְבוּ נָא מַהֵר לְכָל אִמוֹתֵינוּ
שֶׁיִּרְוַח לָהֶן קְצָת וְיָפוּג צַעֲרָן
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן חָזַר אֵלֵינוּ
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מִפְּלֻגָּה ב'
לֹא יִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה שֶׁאוֹכֶלֶת פֶּרַח
וְכָל שׁוֹשָׁנָיו מִתְיַפְּחוֹת כָּעֵת
כִּי לִבּוֹ הַקָּטָן קָפָא כְּקֶרַח
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּלֵב הַמִּדְבָּר...
דבר המשפחות השכולות
הגברת אליאורה ברלינר, אחותו של סגן-אלוף אמוץ גרינברג זכרו לברכה, הביאה את דבר המשפחות השכולות. אמוץ שירת במילואים בחטיבה 188, נפל במערכת "צוק איתן" ביום כ"א בתמוז תשע"ד , 19 ביולי 2014.
הגברת אליאורה ברלינר, אחותו של סגן-אלוף אמוץ גרינברג ז"ל, נושאת דבריה
אח שלי, אמוץ,
היה לי אח גדול, אמוץ, אח בכור לי ולשני אחיי הצעירים. גדלנו בקיבוץ יטבתה שבערבה, מוקפים במרחבים של דשא, חברים והרבה שמחה.
את שירותו הצבאי התחיל אמוץ בקורס טיס, וכשהודח לאחר כשנה, בחר בשריון ושובץ לחטיבה 7, בה שירת כל השנים. לאחר קורס הקצינים היה מ"מ ומ"פ, ולאחר שנתיים בקבע, השתחרר ויצא לטיול הגדול.
את השירות במילואים אמוץ אהב. הוא שירת כמ"פ וכסמג"ד. כשהגדוד שלו פורק, עבר לחטיבה 188, בה שימש קצין המבצעים של החטיבה. העובדה שאמוץ המשיך לשרת במילואים גם כשהיה בן 45 - למרות שכבר לא היה חייב - היתה לכולנו מובנת מאליה. זה היה כנראה פועל יוצא מהחינוך שקיבלנו בבית. חינוך לערכים של נתינה ותרומה למדינה ולחברה.
מה שאפיין את אמוץ, הייתה השלווה שלו. התכונה הזו שאפיינה את אישיותו, הזכירו בהלווייתו מספידים רבים, שציינו בנוסף לשלווה, גם את הנחישות, התבונה, והאישיות הנעימה שלו, שהניעו חיילים ללכת אחריו ללא היסוס.
אחי האהוב, לנו, האחים היית דוגמה ומופת ואח נערץ. היה בך שילוב של אדם חכם, מבריק אבל צנוע מאד, לא מתנשא, מכבד את הסובבים אותו, טוב לב, אוהב את החיים.
להורים היית מקור לנחת ולגאווה, בעל אוהב לשגית ואבא נפלא לילדיך.
אני רואה את ילדיך שהתבגרו ביום אחד:
ליהי שמצטיינת בלימודים ויודעת שאתה רואה וגאה בה,
אורי, שכל כך דומה לך, חוגג בר מצווה בלעדיך,
שירה, שמשתפת בגעגועים ומספרת עליך לכולם,
ושגית אשתך, מגייסת את כוחותיה ומתפקדת.
אני מתגעגעת לחיבוק שלך, אמוץ שלי, חם, עוטף ואוהב; לצחוק שלך, לטיולים המשותפים בשבתות עם הילדים. היה לנו כל-כך נעים ביחד. שנה וחודשיים שאתה לא אתנו, וחסרונך בלתי נתפס.
בתוך הכאב הגדול מצאנו משפחה חמה בחיל השריון - משפחה גדולה עם אבדן משותף. אנחנו מקבלים עידוד מקצינות הנפגעים שמלוות אותנו לאורך כל הדרך ועד לקצינים הבכירים שתומכים ומחזקים.
אנו כמשפחה יודעים שצריך להמשיך קדימה, לחיות את החיים ולתת מעצמנו, כמו שאתה, אח שלי, חיית והיית.
תמונת סא"ל אמוץ גרינברג ז"ל, שנפל במערכת "צוק איתן"
דבר יושב ראש עמותת יד לשריון, האלוף במילואים אודי שני
עצרת הגבורה והזיכרון הייתה לנו למסורת ומסכמת היא את אירועי יום חיל השריון.
יום ייחודי הוא זה בחייו של החַיִל. אפשר לומר אותו יום של עצב, אפשר לומר אותו יום של רגשנות, אפשר לומר אותו מוסר כליות, אפשר לומר אותו התלהבות של תשובה, אפשר לומר אותו פצע מתרפא, אפשר לומר אותו גבורה והצטדקות - אך יותר מכול נכון לומר אותו זיכרון ולקחים.
אנו באים לכאן לא רק כדי לזכור ולבַכּוֹת, אנו באים להיכל הגבורה הזה, המכיל בקרבו אלפי חללים וסיפורים רבים, כדי ללמוד, כדי להחכים מן העבר ובעיקר להיערך לבאות.
מצודת לטרון ויד לשריון, מיקומה ותפקידה הוא הנצחת הנופלים והנחלת מורשת הקרב, מורשת המקום והערכים.
המוות נושא עימו את הישועה לעתיד. זה המוות שבמחירו נקנה העתיד לדור הבא. תוצאותיו הן ציבוריות, לאומיות והיסטוריות, אבל נושאו היחיד הוא האיש, האדם, הלוחם.
בקהל העצום הזה יושבים מנהיגים ומפקדים, יושב הדור הצעיר, יושבים אלה שהורו לצאת לקרב, ויושבים אלה שנותרו כואבים מול החלל הריק ומצבות האבן.
הרמטכ"ל!
בכול מלחמה אנחנו גם שוגים, בכל אירוע מבצעי לצד ההצלחות יש גם כשלים, ונכון לנו "לא להתחכם רבה - אלא לתקן, לעשות, לחזור ולתקן ולדאוג שהכיוונים החדשים יהיו כשורה" כדברי חיים נחמן ביאליק.
אני מבטיח לך שמפקדי השריון לדורותיהם ומשפחת השריון תחזק אותך ותטיב עם החלטותיך באשר הן!
השריון - מיקומו, היקפו ועוצמתו עומדים בפני התדיינות ומחשבה. לאור ההיסטוריה, לרבות במבצעים בשנים האחרונות - על כלי השריון הוטלה אחריות כבדה, אחריות מכרעת.
באש, בברזל ובדם לוחמינו - מיגרו הטנקים את מזימות הטרור וההשמדה, ובזכות האדם שבטנק הביאו את הניצחון, החירות והחופש.
הזיכרון קצר, ולאחר דבר נשארות השאלות, המפח, השבר והחוסר.
היקף השריון וסדר הכוחות הינם מכפיל כוח ועוצמה לעולם ועד.
מכובדיי כולם, מנהיגים, מפקדים, חיילים ובני נוער,
יכול אדם לשאת סבל רב אם ניצוץ של תקווה נשקף לו. התקווה תמיד דוחפת הלאה ומבטיחה לנו מחר טוב יותר. בידי כולנו הדבר הזה!
כאן בקרקע הזו, במקום הזה לטרון, אנו ממשיכים את האתוס הציוני המכונן שלנו - תקומת העם היהודי בארצו ולקיחת האחריות על גורלו. נמשיך לנצח, נמשיך להלום, נמשיך לזכור ונמשיך ללמוד מן העבר.
יהי זכר הנופלים ברוך ושנה טובה לכולם.
האלוף במילואים אודי שני, יו"ר עמותת יד לשריון, נושא דבריו
הדלקת שלוש משׂואות לציון גבורת השריון וניצחון הרוח
שלוש משואות גבורה וזיכרון הודלקו לציון גבורת השריון ונצחון הרוח, לזכרם של הנופלים ולכבוד גבורתם של לוחמי השריון - אש התעוזה, האומץ וההקרבה בקרב.
§ משואה ראשונה
משואה ראשונה הדליקה הגר צור, אחותו של רב-סרן במילואים אורי גולדפרב זכרו לברכה, שנפל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד, 19 באוקטובר 1973, בקרבות הבלימה והפריצה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בעת שירותו בחטיבה 205.
במלחמה, פיקד אורי על כוח טנקים שכבש את אום בוטנה, כשהוא מגלה כושר פיקוד ואומץ לב. חת אש כבדה של טנקים, הגיע לחלץ כוח חרמ"ש, שם נפגע ונהרג. על הגבורה שגילה במילוי תפקידו, הוענק לו עיטור העוז.
את אש המשואה הגיש סמל ראשון יונתן אמרה מגדוד 52 של חטיבה 401. גדוד זה קיבל את צל"ש מפקד פיקוד הדרום על הדבקות במשימה, החתירה לניצחון והמקצועיות שהפגינו במערכת "צוק איתן".
§ משואה שנייה
משואה שנייה, הדליקו גברת תרצה ספיר ובן זוגה אמנון ורנר. תרצה שכלה את בעלה סגן-אלוף דן ספיר זכרו לברכה, שנפל במלחמת יום הכיפורים, ביום י"ב בתשרי תשל"ד, 8 באוקטובר 1973, ושירת בחטיבה 500. שעות ספורות קודם לכן נפל אחיו, סרן יוסי (יוסף) ספיר זכרו לברכה, בקרב מעלה גמלא ברמת הגולן, בשירותו בחטיבה 188. שש שנים קודם לכן, במלחמת ששת הימים שירת דן זכרו לברכה כמפקד פלוגה וקיבל את עיטור המופת על גילוי אומץ לב בלחימתו בכיבוש מוצב אל קובה.
לימים, נישאה אלמנתו תרצה לאמנון ורנר, אשר שכל את בנו, סמל ראשון ניר ורנר זכרו לברכה ביום כ"ד בתמוז תשמ"ט, 27 ביולי 1989, בתאונת אימונים בהיותו מדריך בחטיבה 460.
את אש המשואה הגיש סגן טל לוי, מחטיבה 401 שעל לחימתו במערכת "צוק איתן" בחטיבה 460 הוענק לו צל"ש אלוף פיקוד הדרום.
§ משואה שלישית
משואה שלישית, הדליקו פרחיה ובנימין שבתאי, הוריו של סמל ליאור שבתאי זכרו לברכה, שנפל ביום כ"א באדר א' תשנ"ז, 28 בפברואר 1977. ליאור ששירת בחטיבה 7 ונהרג בדרום לבנון בקרב עם מחבלים, גילה מקצועיות, דבקות במשימה, נחישות וקור רוח, ועל כך קיבל את צל"ש מפקד פיקוד הצפון. את אש המשואה הגיש רב סרן איתמר מיכאלי, סגן מפקד גדוד 82 בחטיבה 7, שעל לחימתו במערכת "צוק איתן" הוענק לו צל"ש מפקד חטיבה 460.
שלוש משואות לציון גבורת השריון וניצחון הרוח
מישהו הולך תמיד איתי
מילים: רמי קידר
לחן: אפי נצר
היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.
אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני.
אך לעת ערב...
דבר הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט
מכובדיי כולכם,
"גְּבוּרַתכֶם לָנוּ שִׁריוֹן, רְעוּתֵנוּ לָכֶם נֶצַח". מילים אלו, אשר חקוקות על כותל השמות הניצב בלטרון, הן הראויות ביותר לתאר את ייחודו של חיל השריון. הן מתארות את עוז הרוח שבזכותו עמדו לוחמי השריון איתנים כפלדה מול כל אויב. הן מתארות מורשת נצחית, כמו המשוריינים הדוממים בצד הדרך לירושלים. יותר מכל הן מתארות את הערך המנחה כל שריונר מיום גיוסו, זה שלמענו היו מוכנים לסכן את חייהם - ערך הרֵעוּת.
את ברית הרעות הבלתי כתובה הזאת מכיר כחל שריונר. הברית מתגבשת בהכשרה, באימונים, בפעילות השוטפת, והיא נחתמת בתוך הטנק. הברית הזאת קושרת קשרים אמיצים בין לוחמים והופכת את צוות הטנק לחברים לנצח. הארבעה שבטנק יודעים כי חייהם תלויים זה בזה, ורק יחד אפשר לנצח. ראינו זאת בקיץ הקודם במערכת "צוק איתן", שבה נטלו חטיבות הטנקים חלק מרכזי בלחימה מון החמאס, ועשו זאת ברוח הלחימה המפעמת בחַיִל מאז הקמתו במלחמת העצמאות.
בני המשפחות היקרים,
אני יודע שהגעגוע לבניכם ובנותיכם אינו מרפה, והחלל שהותירו לעולם לא יתמלא. דעו כי אינכם לבד. מפקדי צה"ל וחייליו זוכרים ומוקירים את הגבורה של בניכם ובנותיכם שנפלו. מורשתם תמשיך להוות מופת עבור דורות של לוחמים, לעמוד איתנים למען מדינת ישראל. אנו מבטיחים כי נוסיף ללוות את פצועינו במסע השיקום וההחלמה שבו הם מצויים, ולעשות כל מאמץ להשיב את נעדרינו, וביניהם גם את שלושת נעדרי חיל השריון מקרב סולטאן יעקוב.
בְּנֶי הַמִשפַּחוֹת הַיְקַרִים, מפקדי חיל השריון וחייליו,
מדינת ישראל עומדת לפני אתגרים ביטחוניים רבין ומורכבים, ואנו מתאימים עצמנו אליהם, מתפתחים ומתעצמים. בכול עימות שיבוא לפתחנו - לתמרון היבשתי תהיה חשיבות מכרעת, ועליו להיות מהיר, מדויק ועוצמתי. האחריות של לוחמי השריון בתרחיש הלוחמה העתידי לא נגמרת בין דפנות הטנק, היא גורלית ללוחם הרגלי שזקוק לחיפוי, והיא בעלת חשיבות מכרעת לתוצאות הקרב כולו. אנחנו צבא ההגנה של עם שוחר שלום, נמשיך להרחיק מלחמה מגבולות המדינה, אך אם נידרש לעימות מול אויבינו, נדע להפעיל תמרון יבשתי חד, מידי וגמיש, כדי להכריע אויב ולנצח.
רוח הגבורה הנצחית של חיל השריון מפעמת בקרב חובשי הכומתות השחורות, והיא תבטיח כי נוכל למלא את הצוואה שהותירו לנו הנופלים - להמשיך לחיות כעם חזק וחופשי בארצו.
בהזדמנות זו אאחל לכם ולכל בית ישראל גמר חתימה טובה, ושתהא זו שנת שגשוג וביטחוֹן.
יהי זכר הנופלים ברוך.
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט נושא דבריו
מדברי שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון
שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון נושא דבריו
העצרת הסתיימה בהעלאת הדגל לראש התורן ובשירת "התקווה".
"התקווה" בסיום העצרת
