חיל השריון:מידע היסטורי
קישורים מפת האתר
מידע היסטורי

בנין המשטרה
בנין המשטרה הינו אחד מסימני ההיכר הבולטים של יד לשריון.

ייעודו של המבנה: המבנה הוקם כדי לשמש משטרה ובית מעצר לאנשי ארגוני המחתרות היהודיות - ההגנה, האצ"ל ולח"י - בתקופת המנדט הבריטי. לצורך שימור צביונו האותנטי בעת שיקום המבנה לא תוקנו סימני פגיעות הכדורים והפגזים. הללו מוסגרו ושופצו.

המבנה הארכיטקטוני: מבנה המצודה הוקם בשנת 1943 בניצוחו של בריטי בשם טיגרט שמונה ע"י הממשלה המנדטורית לבנות תחנות משטרה ברחבי ארץ ישראל כדי לאפשר לבריטים שליטה טובה תוך הבטחת בטחונם של השוטרים. מצודות אלו נקראות על שמו. למבנה שני מגדלים המאפשרים תצפית של 360 מעלות החולשים גם על החצר הפנימית. דרך חרכים קטנים אפשר לירות מבלי להיפגע, שכן לא ניתן להבחין ביורה. המבנה ממוקם בנקודה אסטרטגית החולשת על כל עמק איילון.

במעטפת בנין המשטרה נותרו שרידי הקרבות הקשים ממלחמת העצמאות וממלחמת ששת הימים. סיפורם מתואר בלוח הזכוכית המוצמד לקיר הכניסה.

עמק איילון
מן התצפית בגג בנין המשטרה שביד לשריון אפשר להשקיף על עמק איילון, המהווה את הגבול הצפוני של שפלת יהודה. הגבעות המתונות והמישורים הנחבאים והגלויים יוצרים תבנית נוף מיוחדת במינה של נוף קדומים לצד נקודות יישוב ופיתוח חקלאי מתקדם. העמק הרוגע והפסטורלי הזה טומן בחובו סיפורי קרבות בעלי משמעות רבה בתולדות עם ישראל.

לפני כ-3300 שנים לחם יהושע בן-נון בעמק איילון נגד ברית חמשת מלכי האמורי. ברית האיחוד של חמשת המלכים לא עמדה להם מול יהושע בן-נון, שבלהט השליחות האלוהית גבר עליהם, ובמהלך הקרב נעשה לו נס בבחינת שינוי בסדרי הטבע; השמש לא שקעה עד אשר הביס את האויב, כדברי יהושע: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י', 12). האויב סונוור מן השמש ובה בעת נמנע מיהושע ולוחמיו חילול השבת, שכן היה זה יום השישי. ניצחונו של יהושע בן-נון אִפשר לו להמשיך במסע כיבושיו בארץ כנען.

בשנת 165 לפני סה"נ הכריע יהודה המכבי את צבאו של אנטיוכוס אפיפנס ה-4 בקרב הרואי מפורסם ליד אמאוס. צבאו של גורגיאס, שנשלח על ידי ליסיאס שר צבאו של אנטיוכוס, חנה בחיל רב מאוד - יש אומרים 20 אלף חיילים ויש האומרים אף כפול מכך - מצויד במיטב אמצעי הלחימה והמיגון. לעומתם מנה צבאו של יהודה המכבי 6,000 לוחמים, הנושאים כלי נשק מועטים ומוגבלים, השׂמים מבטחם באל. כשהוא מצויד במודיעין מצוין, בתכנון קרב מבריק ובלוחמים גיבורי-חיל, הוביל יהודה המכבי לאחד הניצחונות המזהירים ביותר במערכות ישראל: גורגיאס בחר לתקוף את מחנהו של יהודה המכבי שחנה במצפָּה (מזוהה עם תל אל-נצבה או על פי גרסה אחרת נבי סמואל של ימינו) המרוחק 25 ק"מ ממחנהו והוא האמין שתקיפה באישון לילה תביא לניצחון מידי. יהודה המכבי, שצפה מהלך זה, שלח 200 מלוחמיו, גיבורי-חיל, להעמיד פני אחרוני הלוחמים מהמחנה היהודי הנסים מפני אויביהם. במסלול ה"הימלטות" הובילו למעשה את כוחו של גורגיאס למארב. במקביל, כוח בראשותו של יהודה המכבי הפתיע את מחנהו הרדום של גורגיאס. מבוהלים וחסרי כל יכולת להתגונן נסו החיילים הסלווקים של גורגיאס מהמחנה לכיוון דרום יהודה. גורגיאס שהבין את התרמית בשלב מאוחר מדי, נס גם הוא עם יתר הכוח שהוביל לכיוון ארץ פלִשתים.

ניצחון המכבים ליד אמאוס היה חשוב ביותר מבחינה מורלית ומבצעית. החללים הרבים בקרב האויב ונשק השלל הרב אפשרו ליהודה המכבי לחזק את שורות צבאו. כמצביא בעל הבנה אסטרטגית מרשימה הוא בחר להמשיך ולהילחם במשך חודשים נוספים, עד אשר זיהה את השעה כמתאימה לעלות ולטהר את בית המקדש עם אֶחיו המכבים והלוחמים הגיבורים.

העמק היה מוקד צבאי אסטרטגי בתקופה הערבית. הצלבנים מאוחר יותר זיהו את הפוטנציאל של נתוניו הטבעיים, בהיותו משופע במים ונוח לגישה למוקדי השליטה שבהרי יהודה. הם ביצרו את העמק במצודות ובמבצרים, ששרידיהם הרבים ניכרים בשטח גם כיום. גם הבריטים זיהו את החשיבות של העמק והקימו בו מחנות צבא ותחנת משטרה.

את פרק הקרבות של העמק חותמים הקרבות העקובים מדם במלחמת העצמאות נגד הלגיון הירדני וכוחות ערביים נוספים שהגיעו ממצרים, מעיראק ומהכפריים הערביים שבסביבות לטרון. במשך 19 שנים היתה מובלעת לטרון שטח מפורז ובמלחמת ששת הימים עברה לידינו.

חזרהשלחו לחברהדפיסו