קישורים מפת האתר
40 – 42 שנה למלחמת יום הכיפורים – מקבץ כתבות
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון פרסמו סרטים המציגים את הרכבת האווירית והימית שהתנהלה בשלהי מלחמת יום הכיפורים. מטרת הרכבת האווירית הייתה למלא את השורות בסד"כ השריון וחיל האוויר בטנקים ובמטוסים. לפרטים ראו כאן
בשטח מסתובבים המוני חיילים מבולבלים, אז אריק שרון נותן לשני "ציפורי הנפש": אמנון כספי וגבי סלומון פולקסווגן דאבל-קבינה כדי שיסתובבו בגזרה, יבחנו וייעצו, יכניסו קצת היגיון, ואם יש צורך אז גם שיסחבו אלונקות עם פצועים. נגמ"ש רפואה צ-750421 הפרק השישי. לפרטים ראו כאן
כבכל שנה לקראת יום הכיפורים מתפרסמים עוד ועוד סיפורים של הלוחמים והמפקדים שנטלו חלק במלחמה מטלטלת זו, הסיפורים של בני המשפחות השכולות הממשיכות להתמודד עם הכאב שאין לו סוף, וסיפוריהם של הפצועים והנכים מן המלחמה. הבאנו מקבץ מן הכתבות, שיתעדכן בימים הקרובים. לפרטים ראו כאן.
ביום 31 באוגוסט 2014 הבאנו כאן פרטים על גדוד התמסחים 634 במלחמת יום הכיפורים. התמסחים הם כלי רכב אמפיביים שיועדו להעביר רק"ם בצליחה. לעיונכם סרטון נוסף על גדוד התמסחים במלחמת יום הכיפורים. לפרטים ראו כאן.
נכון, עברו 41 שנים מאז מלחמת יום הכיפורים. אתר ynet מביא כתבה נרחבת המשלבת צילומים, קולות מן המלחמה וסרטונים. לפרטים ראו כאן.
"ילדים קטנים לא צריכים לדעת. הם מבינים מצוין, ויודעים 'לקרוא' את הוריהם. כמו שילד שנופל בגן המשחקים, מביט בעיני אמו או אביו ואז לפי תגובתם יתגבר או יפרוץ בבכי, כך גם בשעת חירום, בזמן מלחמה". יותם דגן, פסיכולוג קליני, ומנהל השירותים הקהילתיים בעמותת נט״ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, כותב על ילדות ישראלית במלחמת יום הכיפורים. לפרטים ראו כאן.
בחודשים יוני ויולי 1971 הגיעו לארץ שני משלוחים של רכב אמפיבי מסוג ג'ילואה שנרכשו בגרמניה כעודפי נאט"ו. במלחמת יום הכיפורים (1973) הגיעו 16 תמסחים לנקודת הצליחה והיו הראשונים שהעבירו טנקים לגדה המערבית של התעלה. יותר מיממה חלפה עד שנכנסו לפעולה אמצעי צליחה אחרים. לפניכם סרטון על התמסחים מעצם ימי המלחמה. להמשך ראו כאן.
סיפורה האישי של בלה וולנרמן שאחיה סרן ישראל איגלברג, קצין בשריון, נהרג במלחמה. להמשך ראו כאן.
יש פרק זמן רלוונטי לחקר קרבות שסמיכותו לאירועים תורמת לאמינותו. ככל שנאחר לתחקר תפוג האמינות והאירועים יחרגו מגופו של עניין לגופן של הנפשות הפועלות, גם כתוצאה מתפוגת הזיכרון ויותר מכך יצירת מצג לצורכי הגנה עצמית מפני ביקורת. להמשך ראו כאן.
קרב חטיבת הטנקים 14 בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים נחשב לקשה ביותר במלחמה. הניצחון בקרב עלה בנפגעים רבים מאוד, אך היה זה שאפשר את התחלת הצליחה וההכרעה במלחמה. המשך ראו כאן.
שלושת האחים למשפחת שריג מקיבוץ בית השיטה היו קציני שריון שהקפידו לעשות מילואים, אבל מלחמת יום הכיפורים גדעה את חייו של הבן האמצעי יוסף. ארבעים שנה לאחר מכן, האח הבכור רן מספר את הסיפור של המלחמה הקשה בפרספקטיבה של מפקד חטיבה. להמשך ראו כאן.
ארבעים שנה אחרי מלחמת יום כיפור הצליח המשורר לגלות מי הם הלוחמים שבנו את הגשרים סמוך לתעלה בשירו ונפלו בהגנה עליהם. להמשך ראו כאן.
איך קרה ומה גרם לכך שאנחנו, חבורת 'פרים צעירים' שהחשש העיקרי והיחיד שלהם היה שיחמיצו את המלחמה, ב-8 באוקטובר 1973 בשעה 1700, עלינו דאיוש על יעד חי"ר עם אמצעי נ"ט, מבלי לדעת על מה אנחנו עולים, מבלי שיש לנו את הכלים הבסיסיים הדרושים כדי להילחם באויב שנמצא על היעד (מקלעים) או אפילו לזהות אותו (משקפות), מבלי לדעת שפחות משעה לפנינו כוחות שלנו עלו על אותו יעד ונדפקו שם - והפכנו תוך דקות מפלוגה כשירה חלקית (8 טנקים, כאמור ללא מקלעים) לפלוגה שהמ"פ בה מנוטרל, הסמ"פ מחוסל, עם ציוותו, עוד טנק נפגע, ויתרת הפלוגה יורדת מהיעד עם הזנב בין הרגליים. להמשך ראו כאן.
ציור השדה עם דיוקנו של אלוף (במיל') אמנון רשף - מפקד חטיבת שריון 14 במלחמת יום הכיפורים הינו אות הוקרה ללחימת הגבורה של לוחמי החטיבה וכלל לוחמי צה"ל, במלאת 40 שנה למלחמה. הרעיון המקורי נולד אצלי מקריאת הספר "צליחה" של ד"ר עמירם אזוב, ממנו למדתי על לחימתה ההרואית של חטיבה 14. להמשך ראו כאן.
מחקר מודיעיני חדש טוען כי כבר מהרגע הראשון לנשיאותו ב-1970 המנהיג המצרי נשא פניו לשלום, ואילו אנו התעלמנו. האומנם? להמשך ראו כאן.
אי-מילוי הוראות, יחסים ש"הגיעו עד שפל ללא נשוא" עם הממונים. הטעויות והגבורה בצליחת התעלה. המחקר החשוב של צה"ל על 73' ששרון נלחם בפרסומו. להמשך ראו כאן.
לרגל 40 שנה לחתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים מפרסם ארכיון המדינה החלפת שדרים בין גולדה לסאדאת. "אני מדבר עתה על שלום של קבע בינינו". להמשך ראו כאן.
אני מנסה להעלות על הכתב את האירועים שזכורים לי ממלחמת יום הכיפורים. קשה לכתוב ולתעד דברים ממרחק של ארבעים שנה - הזיכרון בוגד וההדגשים משתנים. המסמך הזה הוא ניסיון להיזכר בפרטים שהשאירו עלי רושם ונחרתו בזיכרוני לטוב ולרע (בעיקר לרע) ממלחמה טראומטית שתחילתה הנוראה הייתה תולדה של גבהות הלב וזחיחות הדעת שפשו בצבא ובמנהיגות עקב מלחמת ששת הימים. להמשך ראו כאן.
שיר שכתב יוסף מאירוביץ. להמשך ראו כאן.
לעיונכם מצגת על הצבת לוח זיכרון ללוחמי גדוד הסיור (גדס"ר) 134 בעין זיוון שבצפון. המצגת הוכנה על ידי דובה פרימרן שהיה לוחם בגדס"ר. הגדס"ר בפיקוד סא"ל חנני תבור פעל במלחמת יום הכיפורים בחטיבה 179 של אל"ם רן שריד באוגדה 210 של האלוף דן לנר. להמשך ראו כאן.
עוצבת נתיבי האש, הלוא היא חטיבה 600, נטלה חלק חיוני בלחימה בסיני במלחמת יום הכיפורים. הדורות בחטיבה התחלפו אך הרוח נותרה איתנה. הלוחמים והמפקדים מהעבר וכיום נפגשו בעצרת מרשימה בבסיס החטיבה ביום 17 באוקטובר 2013. להמשך ראו כאן.
במשך שנתיים, ועל פני 650 עמודים, כתב המתמטיקאי דוד מייזלר יומן המתאר את חיפושיו אחר בנו החייל גיורא, שנעלם יום אחרי פרוץ מלחמת הכיפורים. הוא תיעד כל פרט קטן הקשור להיעלמותו עד שגופתו זוהתה בשנת 1975. בנו האחר גילי, שהעלה את היומן לאחרונה לדף פייסבוק מיוחד, מספר על התקוות שנגוזו, על חוסר הוודאות ועל הספקות שעדיין מקננים בו. להמשך ראו כאן.
עדות ראש אמ"ן לשעבר בוועדת אגרנט חושפת כמה עמוקה הייתה יוהרת הדרג המבצעי, המדיני והמודיעיני שלא הבין את מחירה. להמשך ראו כאן.
אירועי מלחמת יום הכיפורים יצרו קשר בין טייסת "החרב המתהפכת" ועוצבת השריון "אגרוף הפלדה". שתי היחידות שלקחו חלק בשני סיפורי חילוצים במלחמה, של טייס ושל שריונר, גילו באיחור של ארבעים שנה כמה מעגלים שחיכו להיסגר והתאחדו בשנית כדי לספר את סיפוריהן המשותפים. להמשך ראו כאן.
חודש אוקטובר מזכיר גם למצרִים את מלחמת יום הכיפורים, הנקראת בפיהם מלחמת אוקטובר (בערבית حرب أكتوبر), או חַ‏רְבּ‏ תִּשְרִין (בערבית حرب تشرين). בערוץ אל-ג'זירה הופיע סרט בשלושה חלקים על מלחמה זו. להמשך ראו כאן.
"הקילומטר ה-101 מקהיר" הפך למעין מותג המציין את המרחק שאליו הגיעו כוחות צה"ל בסיום מלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית. ב-29 בספטמבר פורסמה באתר זה כתבה של ב"ז קדר המציג הגעה למרחק 99 ק"מ מקהיר. בדיקה נוספת מראה כי גדוד 599 של חטיבת הצליחה הגיע למרחק 94 קילומטרים מקהיר. להמשך ראו כאן.
בניגוד לטענות ראשי המוסד ואמ"ן דאז, תוכניות המלחמה המצריות והסוריות המעודכנות לא עמדו לרשותם לפני ובמהלך מלחמת יום כיפור. להמשך ראו כאן.
"המצרים תכננו ובנו יכולת אדירה ורחבת ממדים, הכינו ציוד צליחה ולחימה, בנו מערכת לשיתוק חיל האוויר שלנו והכינו יחד עם הסורים הפתעה מרשימה. רק דבר אחד הם לא לקחו בחשבון - אותנו, את אנשי חטיבת הצליחה 421 על כול רבדיה, הם לא ידעו עם מי יש להם עסק." כך אמר תא"ל (במיל') גיורא לב בכנס חטיבה 421 שהתקיים לאחרונה ביד לשריון. להמשך ראו כאן.
השבוע האחרון היה גדוש בגילויים נוספים של עדויות מוועדת אגרנט הקשורים לעדויות של שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא וראש המוסד צבי זמיר. לעיונכם לקט כתבות בנושא. להמשך ראו כאן.
אהוד בן ש"ך היה בן 20 במלחמת יום הכיפורים, שבוע לפני סיום קורס קצינים. איש העסקים, לשעבר מבעלי השליטה בחברת פז, שלחם באוקטובר 1973 בחזית הדרום מספר ל-Bizportal על חוויותיו מהמלחמה ועל התובנות שלו. אחיו מודי בן ש"ך מספר בכתבה נפרדת על הקרבות של גולני בחרמון. להמשך ראו כאן.
דוד מייזלר תיעד בקפדנות את חיפושיו אחרי בנו הנעדר גיורא במלחמת הכיפורים. עכשיו, בנו הצעיר גילי, מעלה את היומן לרשת ומשחזר את הדרך שעשה, 40 שנה אחרי. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים הייתה ספוגה בחטא היוהרה אך הוכרעה בזכות מפקדים כמו יעקב לפידות ויעקב אבן שפיקדו בעוז במבצע צליחת התעלה. להמשך ראו כאן.
ניצחון ישראל במלחמת יום כיפור שם קץ למחזור המלחמות שהכריזו קואליציות של צבאות ערב על ישראל מאז 15 במאי 1948. להמשך ראו כאן.
הגנרל פואד נסאר טען בסדרת ראיונות בעיתונות המצרית כי מרוואן היה "שותף בביצוע ההונאה האסטרטגית" של ישראל במלחמת יום הכיפורים. להמשך ראו כאן.
"החווה הסינית" הוא שֵם מעורר צמרמורת אצל מי שנטלו חלק בלחימה הקשה שם במלחמת יום הכיפורים. שיר חדש בשם "אבירי השריון בחווה" שכתבו דבי גודמן וגלאי שריר, מוקדש לקרב הקשה שבו השתתפה חטיבת השריון 14. השיר הושמע לראשונה בטקס זיכרון שהתקיים ביד לשריון ב-15 באוקטובר 2013. להמשך ראו כאן.
התוכנית 'מחזור נ"ג' מביאה את סיפורם של שלושה-עשר הנופלים ממחזור נ"ג בבית הספר הריאלי, המחזור הצעיר ביותר שהשתתף במלחמת יום הכיפורים. התוכנית הינה תיעוד פגישת מחזור של כעשרים וחמישים מבוגרי השכבה, שהתקיימה בביתו של יוסי פרידמן, אחד מהבוגרים, בתחילת חודש אוגוסט האחרון. להמשך ראו כאן.
40 שנה אחרי שהתכתבו במרץ, נפגשים שושנה ויעקב, מפשירים את הזמן שקפא ומנסים לשחזר את התמימות של פעם. חליפת מכתבים מימי מלחמת יום הכיפורים מתעוררת לחיים. להמשך ראו כאן.
המפגש נערך במסגרת ציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. מג"ד 52: "מנסים לקבל מכם את רוח הלחימה". להמשך ראו כאן.
40 שנה בדיוק לאחר הפעולה שהכריעה את מלחמת יום הכיפורים, מושק "צליחה". האתר, המבוסס על מפה אינטראקטיבית, מביא משלל זוויות את סיפורו של המבצע. להמשך ראו כאן.
"הגדוד שילם מחיר יקר, אך מעולם וגם ברגעים הקשים ביותר לא הרימו לוחמים אלו את ידם. מעולם לא פקפקנו בצדקת הדרך, חרקנו שיניים סעדנו את הפצועים ביכִּינו את המתים, התפרקנו, קמנו מחדש כעוף החול מספר פעמים והמשכנו להילחם, כאשר יחידות אחרות נעלמו ממצבת צה"ל". כך אמר תא"ל (במיל') אברהם אלמוג, המג"ד במלחמה. להמשך ראו כאן.
חובה להקשיב לאזהרתו של ראש המוסד במלחמת כיפור צבי זמיר: הדברים לא תוקנו מעולם - צה"ל מגיב על מה שהיה ולא על מה שצריך. להמשך ראו כאן.
חיל החימוש היה זה שתיקן ושיקם והחזיר לכשירות אלפי טנקים וכלי רק"ם אחרים במהלך מלחמת יום הכיפורים בצמוד לכוחות השריון שלחמו. ללא פעולתו האמיצה והיעילה של חיל החימוש לא היה אפשר להגיע לניצחון במלחמה! להמשך ראו כאן.
החוויות והרגשות מתקופת מלחמת יום הכיפורים זכו לביטוי בסרטים ובסרטונים רבים. לפניכם לקט אקראי שאספנו. הנכם מוזמנים לשלוח אלינו קישורים נוספים. להמשך ראו כאן.
ב-6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. במלאת 40 שנה למלחמה חושף אילן כפיר - מרצה לחקר מלחמת יום הכיפורים - את סיפורו של אהוד גרוס, תושב הוד השרון, אשר פיקד על פלוגת טנקים בקרב על החווה הסינית. להמשך ראו כאן.
הפער בין העובדות לבין הפרשנות לפני מלחמת יום הכיפורים נוצר בגלל ביטחון מופרז. ללא נוכחות של ספק נסללת הדרך לכישלון. להמשך ראו כאן.
בכנס, שהיה שיתוף פעולה עם גופים שונים בקהיליית המודיעין, נחשפו הקצינים למגוון הרצאות בנושא. ראש אמ"ן: "מקפידים לערער כל הזמן על הנחות היסוד". להמשך ראו כאן.
40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור, שבה היו מי שדיברו על חורבן בית שלישי, אפשר להביט בעצמנו בסיפוק: ישראל היא מדינה משגשגת, ופער הכוחות בינה לבין שכנותיה רק הולך ומעמיק לטובתנו. החברה הישראלית מפגינה חוסן מרשים ומראה נכונות לעמוד באתגרים, הכרוכים בעימות מתמשך ללא שלום באופק. להמשך ראו כאן.
חלפו 40 שנים אך סיפורה של חטיבה 11 כמעט ולא סופר. החטיבה שהוקמה בסערת מלחמת העצמאות כאחת משלוש חטיבות הפלמ"ח עברה מאז גלגולים רבים וכיום היא חטיבת טנקים בפיקוד המרכז. לוחמי החטיבה במלחמת יום הכיפורים וכיום ובני המשפחות השכולות התקבצו בעיר המאמצת מודיעין ליום מורשת ב-17 בספטמבר 2013. להמשך ראו כאן.
ביום ראשון הקרוב, 6 באוקטובר, יצוינו 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. בימים האחרונים נערכים בצה"ל מפגשים בין מי שפיקדו על כוחות אז, לבין מפקדי ההווה. "הקצינים של היום יותר טובים מאיתנו, אבל לנו יש ניסיון שאי אפשר למצוא באף מקום אחר". "היה זה הניצחון הגדול ביותר בתולדות צה"ל," הם מסכמים. להמשך ראו כאן.
לרגל ציון 40 שנים למלחמת יום כיפור, נעתר שר החוץ האמריקאי דאז לספר על השעות שלפני פרוץ המלחמה, על השיחות עם גולדה ורבין, ועל יוזמת השלום האמריקאית. להמשך ראו כאן.
"מ' יקרה שלי! אני יודע שאם יקרה לי משהו - לא קל יהיה לך הדבר. אך הזמן הוא רופא טוב, ואנא, אל תעשו ממני גיבור לאומי, כי לא גבורה הייתה זאת, לא גבורה. כול אחד היה הולך אילו הוטל עליו. וגם אני ממלא אחר צו השעה של בני דורי". כך קרא תא"ל (במיל') יאיר נפשי מתוך מכתב של חלל החטיבה במלחמה, שלא נשלח. להמשך ראו כאן.
"אין זאביק - אין הרינג", צעק מוישה ובכה, "אין זאביק - אין הרינג". הוא חזר על כך מספר פעמים, קולו הלך וגווע, עד שהתמוטט על הבמה שאך לפני דקות הייתה מרכז שמחת התורה. ומאותו יום, לא היה יותר הרינג בבית הכנסת שלנו בשמחת תורה. להמשך ראו כאן.
עקבותיו של השריונר אדיר שטרן אבדו במהלך קרב התופת על תל שאמס, בחזית הצפונית של מלחמת יום הכיפורים. לצה"ל לא היה כל מושג על מקום הימצאו או על הנסיבות שהובילו להיעלמותו. משפחתו החליטה לצאת לחפש אותו בעצמה וחשפה פשלה גדולה, שאִפשרה לסורים לחטוף שני טנקים צה"ליים, שתי גופות של חיילי צה"ל ואת שטרן הפצוע, שכנראה מת בשבי. רוני שטרן, האח: "אולי אפשר היה להציל אותו". להמשך ראו כאן.
הטלפון בביתנו צִלצל. מיכל רעיתי העבירה אליי את ירום אריאלי. 39 שנים הוא היה איש הצללים, לא יצר קשר, נעלם. השיחה קלחה כאילו לא נפרדו דרכינו. ירום היה זה שפינה בנגמ"ש את לוחמי הצנחנים 890 מגבעת הפצועים בשני סבבים, ולאחר מכן את תאג"ד 35 כולו בשני סבבים, בקרב של הצנחנים בחווה הסינית. במקום נותרו רק חללים. המלאכה הקשה בקרבות היבשה נערכת בעוז רוחם של הלוחמים שאינם מהססים לפעול להצלת חיי חבריהם. להמשך ראו כאן.
בתולדות מדינת ישראל מהדהדים כמה משפטים היסטוריים כמו "מי נתן את ההוראה" וכמו השאלה של ראש הממשלה בגין על הבופור: היו להם מכונות ירייה?". לכך מצטרפת השאלה של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר לראש אמ"ן אלי זעירא ערב המלחמה "האם הופעלו האמצעים המיוחדים?" להמשך ראו כאן.
אתר ynet מביא תקציר האירועים בכול אחד מימי מלחמת יום הכיפורים, מ-6 באוקטובר ועד 25 באוקטובר בתום הקרבות. להמשך ראו כאן.
באוטוביוגרפיה שלו, "הן אפשר", מסכם אהוד דיסקין את חייו, שקיבלו תפנית משמעותית במלחמת יום כיפור והובילו אותו ללוס אנג'לס. להמשך ראו כאן.
האם הגיע צה"ל בתום המלחמה למרחק 101 או 99 קילומטרים מקהיר? הערת שוליים זעירה לקורותיה של מלחמת יום הכיפורים. להמשך ראו כאן.
במלחמת יום הכיפורים ניצחנו אנחנו החיילים. הלוחמים הפשוטים והמפקדים הזוטרים. על אף מחדלי הדרג המדיני ולמרות מלחמות הגנרלים. מכתב לחברי משה שנהרג במלחמה. להמשך ראו כאן.
לא פעם ולא פעמיים אנחנו משרתים את האויב מבלי דעת בהלקאה העצמית המופרזת שלנו, ועוד ביציאת מצרים כך היה. לא הייתי שותף לאופוריית ששת הימים, ואיני מוכן להיות חלק מהמתאוננים 40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור, שעלתה במחיר כואב, אך סללה את הדרך להסכמי השלום. להמשך ראו כאן.
פיקוד הצפון הקים אתר אינטרנט בשם "צועדים בנתיב הגבורה" – פיקוד הצפון מצדיע ללוחמי מלחמת יום הכיפורים בחול המועד סוכות, י"ט בתשרי תשע"ד, 23 בספטמבר 2013. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים הייתה אירוע מכונן כי שברה את עידן הוודאות הזחוחה. אסור שתיחקק בתודעה באופן מלאכותי כ"ניצחון כביר". להמשך ראו כאן.
לפרופ' בורט יש שני עיטורי מופת נדירים ממלחמת ששת הימים וממלחמת יום כיפור. כול שנה, סמוך ליום כיפור, הוא מקפיד לצאת מהארץ. להמשך ראו כאן.
בשורת אירועים דנו בצה"ל בלקחים ותובנות ממלחמת יום הכיפורים. בשיח שהתנהל ביום עיון הדגיש הרמטכ"ל: "עלינו לבחון סבירותו של כל תרחיש כסביר". להמשך ראו כאן.
הסרט "יום הכיפורים ההוא", ששודר לציון 40 שנה למלחמה הארורה בתולדות ישראל, מונה אוסף מעניין של מרואיינים וקורותיהם, איש איש וסיפורו המדהים. מעניין לגלות, אם כן, בין סיפורי גבורה לבין דוגמאות כשלים, מי אלו שפעלו בו מתוך אינסטינקט יצרי, ומי מהנוכחים הבינו את גודל המשבר, ונאלצו לחזות בו ולבכות עליו בזמן אמת. להמשך ראו כאן.
צדוק חיסל טנקים עם בזוקה וקיבל את עיטור המופת, והירש התכונן לרגע שבו ימות יחד עם החיילים הסורים. סיפורו של המוצב המנותק. להמשך ראו כאן.
על המבול הראשון בימי נוח נכתב: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (בראשית, ז, י"ב). ועוד נכתב: "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל-הָאָרֶץ" (בראשית, ז, י"ז). המבול השני - של כתבות בעיתונות, שידורים ברדיו ובטלוויזיה, שהחל כבר באוגוסט, במלאות 40 שנה למלחמת יום הכיפורים - צפוי להימשך למעלה מארבעים יום וארבעים לילה. להמשך ראו כאן.
ההתפתחויות המרכזיות של המלחמה, מ-6 באוקטובר 1973 ועד להפסקת האש ב-24 באוקטובר. להמשך ראו כאן.
לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים שלח הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל. לאיגרת הנוכחית נוספה גם איגרתו של הרמטכ"ל לשעבר מימי המלחמה, דוד אלעזר, שנשלחה 17 ימים לאחר תחילת הלחימה הקשה. "גם היום", כתב גנץ, "כשאנחנו למודי ניסיון העבר, עינינו פקוחות ואוזנינו כרויות לכל קול ורחש בסערה המתחוללת סביבנו". להמשך ראו כאן.
4 בוגרי הפנימייה הצבאית בחיפה נפלו כצוות בחווה הסינית. כשנמצא הטנק שלהם, הוא הפך לאנדרטה ללא גישה, עד שהגיע דור חדש לפנימייה. סיפור על קשר בין-דורי, הנצחה ייחודית ומבצע הנדסי יוצא דופן. להמשך ראו כאן.
שלמה אוחיון, שריונר שמצא את הדיסקית בבונקר נטוש: "לא יודע מה עלה בגורל החייל, אולי זו המזכרת היחידה שנותרה למשפחתו". להמשך ראו כאן.
אלוף גרשון הכהן, מפקד הגיס הצפוני ומהמעטים בצבא היום שהיו חיילים במלחמה ההיא, עדיין חרד מזה שאנשים לא אומרים את מה שהם חושבים. להמשך ראו כאן.
מובא כאן תיאור חוויות שחוויתי במלחמה הקשה וכן מחשבות שלי. להמשך ראו כאן.
עם הפסקת האש בסיני עלתה מיד בקרב אנשי החטיבה שלי, חטיבת טנקים שמפקדה היה יואל גונן (גורודיש), אחיו הצעיר של אלוף הפיקוד, השאלה "מה היה אילו": איך היו נראים פני המערכה בימיה הראשונים אילו עדיין עמד בראש הפיקוד אריאל שרון ולא שמואל גורודיש, שמונה לתפקיד במקום שרון זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. להמשך ראו כאן.
מפקד גדוד 9 בשריון במלחמת יום הכיפורים, יום טוב תמיר, מתאר את הנתק בפיקוד הדרום לפני תחילת המלחמה ואת האירועים בגזרה שלו, שלב אחרי שלב. "דבקות במשימה זאת לא סיסמה". להמשך ראו כאן.
ביומיים הראשונים ניהל אל"ם יצחק בן שהם את קרבות הבלימה בדרום הגולן. בהקלטות רשת הקשר שהותרו לפרסום נשמעת בקשתו לסיוע נענית בשלילה, ובן שהם מגיב: "חבל, חבל, חבל". זמן קצר לאחר מכן הוא נהרג מצרור סורי. להמשך ראו כאן.
עלייה לסאראטוגה. ארבעה מצרים הולכים. פליטה מוקדמת. פצוע על הכבישץ הפסקת אשץ. פרק שני מתוך ספרו של משה אורן על מלחמת יום הכיפורים. להמשך ראו כאן.
לפני 40 שנה אמנון כפכפי ושמוליק זמל פונו פצועים מהטנק בעמק הבכא - ומאז לא נפגשו • רק במסגרת הפרויקט של גלי צה"ל, הצליח כפכפי לאתר את חברו. להמשך ראו כאן.
הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, אמר בעצרת כי "כשירות השריון, שבבסיסה מקצוענות הלוחמים, היא שאפשרה לצה"ל להציב מענה לפער הגדול בתחילת הלחימה". להמשך ראו כאן.
ידין טננבוים, חלילן מחונן ואוהב מוסיקה טהור, התעקש שלא לשרת בתזמורת צה"ל ונהרג על שפת התעלה בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים. לנארד ברנסטין כתב לזכרו את היצירה "חליל", אבל יותר מכך מנציח אותו אלבום ובו יצירות בביצועו, "החליל שלא נדם", שיוצא עתה במהדורה מחודשת. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים, חורף מעבר לתעלה. פלוגת צנחנים מתחפרת בכפר מצרי נטוש בהמתנה לבשורה שתבוא. בציפייה ליציאת מצרים. להמשך ראו כאן.
במשך שלושה שבועות באוקטובר תרגם חוסיין סראג' (63) את קריאות השבר של החיילים במוצבים ואת הודעות הטייסים. 40 שנה אחרי שניצל מירי של חיל האוויר, בשיחה עם ynet הוא אומר: "המלחמה היא היסטוריה, נחלת העבר". להמשך ראו כאן.
במלאות 40 שנה לקרבות יום כיפור יצא במהדורה מחודשת ספרו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג ז"ל "מלחמת יום הדין". בנו ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג לאולפן ynet: "קיבעון מחשבתי יכול להיות גם כיום". אלוף במיל' אביגדור (יאנוש) בן גל: "הכישלון בתחילת המלחמה נבע מחטא היוהרה". להמשך ראו כאן.
40 שנה אחרי שלחם בחווה הסינית, קובע ח"כ עמרם מצנע כי המחדל הגדול של המלחמה ההיא היה קודם כל אי מניעתה. האם הפעם יצליח תהליך השלום להוליד הסכם בלי קורבנות מיותרים? להמשך ראו כאן.
"ילדי מצרים יודעים רק שניצחנו, אנשים עייפים משידורים חוזרים", מספר ל-ynet אחמד זאיד, שלא נולד בזמן "מלחמת אוקטובר". אז היום הוא מוביל תנועה שמנסה להזכיר, לחקור ולספר מחדש. אשרף מרואן? "ברור שהיה גיבור מצרי". צפו בסרטונים של קול הפייסבוק מקהיר. להמשך ראו כאן.
כמו כל מלחמה, גם למלחמת יום כיפור היה פס קול משלה. השירים שנכתבו בעקבות הקרבות הפכו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון. לא במקרה המוזיקה של שנת 73' הייתה עצובה וכואבת, רחוקה מאד מהאופוריה של ששת הימים. מסע בעקבות השירים שנכתבו לפני ארבעים שנה לזכר המלחמה ההיא. להמשך ראו כאן.
בקיבוץ גבעת חיים איחוד לא דיברו על המתים. גם לבכות היה אסור - זה מה שדרשו המייסדים. עד שבא אדם חיצוני - וסיפר אותו בספר שיוצא 40 שנה אחרי המלחמה. "מי שהראה רגש - אמרו שהוא יצא מדעתו". להמשך ראו כאן.
סיפורו האישי של דני סימונב, חייל מילואים שגויס ביום הראשון למלחמה לשרת ברמת הגולן. להמשך ראו כאן.
סיפורו האישי של יצחק שריר (זיכרמן), לוחם בגדוד השריון 195, על הקרב המשותף עם חברו הטוב יעקב דולה ז"ל שהיה הלום קרב. להמשך ראו כאן.
חמש עשרה שנים שקד אילן סהר, שהיה קצין המודיעין של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, על הספר "עד קצה היכולת - חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים". ערב השקה יוצא דופן לספרו בהשתתפות רבים ממפקדי חטיבה 7 במלחמה ואורחים רבים התקיים ביד לשריון ב-22 באוגוסט 2013. להמשך ראו כאן.
ההפצצה של המטוסים המצריים על בסיס טסה בסיני, שינתה לנצח את חייה של ענת יהלום. היא ספגה רסיסים בכל גופה ואיבדה את רגלה, אבל לרגע לא ויתרה. היום, אחרי 27 ניתוחים, ענת הולכת עם פרוטזה, משתתפת במרתונים עם אופני היד שלה, נלחמת על זכויותיהן של נכות צה"ל. להמשך ראו כאן.
המ"פ ושלושה מפקדי מחלקות ו-15 לוחמים נוספים מפלוגה ל' של גדוד 128 בחטיבה 11 נפלו בקרב עם קומנדו מצרי בדרכם לסייע למוצב בודפשט הצפוני שלחוף תעלת סואץ. היה זה קרב של אין ברירה שבו בלטו הרעות והגבורה. הניצחון הושג במחיר כבד מאוד. להמשך ראו כאן.
אלי דודקביץ' לא נהג לדבר על המלחמה עם משפחתו. כשנפטר, סרק בנו ארד את השקופיות הרבות שצילם במהלך שירותו, וגילה כיצד נראתה המלחמה בעיני אביו. להמשך ראו כאן.
"הנה אנחנו מובילים את צה"ל ואת המהלך שיש בו כדי לשנות את תמונת המלחמה". צפו במפגש מרגש של צוות הטנק הראשון שעבר לאדמת מצרים. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים תפסה אותנו בהפתעה גמורה, כשאנחנו הורים צעירים לשני ילדים קטנים, ילד בן 4 ותינוק בן 5 חודשים. להמשך ראו כאן.
במלחמת יום הכיפורים נלחם צוות הטנק שעליו פיקד מוטי רוזנברגר (61) בחטיבה מצרית שלמה - ושרד. אחר כך הם הותקפו על ידי טנקים ישראליים, במחשבה שהם חיילי האויב. כשהתבררה הטעות "כולם חיבקו אותי בדמעות". להמשך ראו כאן.
הוא נהרג בקרב ברמה, ומאז מיטלטלים בני משפחתו וחבריו של שלום רז בין הזיכרונות. מחברת שבה תיעד את המלחמה ואת השניות האחרונות לחייו הוציאה את האחיין עמית קוטלר למסע בעקבות הדוד שלא הכיר. להמשך ראו כאן.
ב-20 באוקטובר 1973 הגיע המכתב האחרון ששלח מאיר אלפרט מהחזית המצרית. חבריו לגדוד לא ידעו היכן הוא והצבא הכריז עליו נעדר, אבל רעייתו צפי המשיכה לכתוב לו. לפעמים אופטימית, לעתים פסימית, מלאת תקווה או על סף שבירה, היא כתבה במשך חודשים למי שכבר לא יכול היה להשיב. 40 שנה אחרי פותחת צפי סיימונס את צרור המכתבים שחזרו אליה ללא מענה. להמשך ראו כאן.
סיפורו האישי של דוד זולדן, שאביו דב היה לוחם שריון שנפצע במתקפת שריון סורי בגולן. להמשך ראו כאן.
באתר העיתון ידיעות אחרונות הופיע פרק בשם "קולות המלחמה. אפר לשמוע את הקלטות המלחמה, לראות צילומים, לעיין בפרוטוקולים של ועדת אגרנט ועוד. להמשך ראו כאן.
העדויות החדשות מדיוני ועדת אגרנט מנציחות את טרגדיית הקונספציה: המטכ"ל ובכיריו התעלמו, חסמו או גימדו כל דיווח מדאיג. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים מלפני ארבעים שנה כבר הפכה להיסטוריה, אף כי השפעתה מוחשית גם כיום ועוד תשפיע בעתיד. מחשש שספרי ההיסטוריה גם הם כבר בגדר היסטוריה - מוצעת כיום אפליקציית "אוקטובר" שתציג בכלים החדישים והנגישים את סיפור המלחמה והניצחון הגדול שהיה. להמשך ראו כאן.
אלברט סודאי, איש אמ"ן, זכה לכינויי גנאי מחבריו כי התנגד לקיבעון המחשבתי בנוגע למצרים. בעדותו בוועדת אגרנט חשף כיצד זיהה היערכות מצרית למלחמה, בעוד השאר עצמו עיניים. להמשך ראו כאן.
מפקדי הצבא שהעידו בפני ועדת אגרנט סיפרו על היערכות הכוחות למלחמה ועל הלחימה הקשה נגד האויב הרב. אך הזווית האישית שחשפו ממחישה היטב את תחושות החיילים בזמן המלחמה. להמשך ראו כאן.
בסיני "טוב שלא היו יותר חיילים במעוזים, כי לא היינו מסוגלים לעמוד בעצמנו". בגולן הופתעו מגודל הכוחות הסורים ש"באו כמו נמלים". על טנק אחד שנסוג ועליו לא פחות מ-32 איש, על לוחמים שפחדו לצאת מהבונקרים ו"הוצאו בבעיטות" ועל חייל שאיים להרוג את חבריו לנשק - ולא להיכנע. הפרוטוקולים של אגרנט. להמשך ראו כאן.
עדויותיהם של מפקדי חיל האוויר, הים והשריון בפני ועדת אגרנט חושפות את קווי ההגנה שלהם למחדל יום כיפור. האלוף תלם הוריד את הכוננות רק 3 ימים לפני פרוץ הקרבות עקב המלצת ראש אמ"ן, שהוגדר "הכוהן הגדול". וגם: ה"היפיס" מסיירת מטכ"ל ועוד פרק בקרבות הגנרלים - ברן נגד טליק. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים היא הניצחון הצבאי הגדול בתולדותינו, וראוי היה לציינו בחגיגיות. לקראת ציון 40 שנה למלחמה. להמשך ראו כאן.
גם בגיל 77, יאנוש בן-גל הוא עדיין "הילד הרע". הוא משוכנע שצריך לחגוג את הניצחון ביום כיפור וכועס שעוצרים מבצע צבאי בגלל שנהרגים חיילים. "אני איש עצוב", הוא מודה. להמשך ראו כאן.
הותר לפרסום: עדויות חדשות מוועדת אגרנט. מפקד חיל האוויר דאז בני פלד: "אמרו לי במפורש 'עזוב את מצרים'". מפקד אוגדה בסיני: זלזלנו בצבאות ערב. להמשך ראו כאן.
ב-11 ביוני 2013 קיימה חטיבה 401 כנס התייחדות עם המשפחות השכולות, מפקדי החטיבה ולוחמיה. הכנס תוכנן כיום מורשת בסימן נקודת מפנה, כביטוי לאירועים מחוללי שינויים במרחב המדיני, הציבורי, החברתי והפרטי. נקודת מפנה היוותה גם מלחמת יום הכיפורים, שבכנס זה ניתן לה ביטוי גם בדברים מרגשים שנאמרו בטקס, המובאים כאן במלואם. להמשך ראו כאן.
"נפשו ורוחו של האדם היו ויישארו מורכבים ומרתקים הרבה יותר מכול טכנולוגיה ומכול מכשור מתקדם. יכולת הפיקוד והנעת האנשים להילחם נשארה תלויה במנהיגות של דוגמה אישית, של מבט ישיר בעיניים והבנת האדם הלוחם. כדי להניע אדם שרוצה לחיות, להמשיך להילחם ולסכן את חייו, יש לבנות כבוד עצמי, אמון במפקד ואחריות שמבוססת על רעות לוחמים." להמשך ראו כאן.
סיפורו האישי של חייל השריון יעקב הרשקוביץ, כפי שכתב אותם בתחילת 1974. להמשך ראו כאן.
סיפורה האישי של בלה וולנרמן שאחיה סרן ישראל איגלברג, קצין בשריון, נהרג במלחמה. להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים העמידה סיפורי גבורה רבים, אך אין דומה לקרבות הגבורה שניהלה חטיבה 14 בחזית תעלת סואץ. להמשך ראו כאן.
מערכת הצליחה הייתה מהקרבות המורכבים, הקשים ורוויי הדם שניהל צה"ל מעודו. המערכה שהתחוללה מערב 15 באוקטובר ועד ל-18 בבוקר הייתה סדרה רציפה של קרבות עקובים מדם, מהרוויים ביותר שידע צה"ל מעודו. הכתבה בוחנת את סוגיית הצליחה בכלל ואת הבעייתיות הקונקרטית ב-14 - 15 באוקטובר, אך לא את הביצוע בפועל. להמשך ראו כאן.
הצלקות שעל פניו והכאבים התכופים בגופו לא הצליחו לשבור את רוחו של יצחק דרקסלר בן ה-62. בראיון מיוחד חוזר השריונר החרדי אל הפגיעה הישירה שספג הטנק שלו ("נשרפתי כולי, הבגדים התפוררו"), אל תהליך השיקום הקשה ("לא הייתי יוצא מהבית"), ואל תחושת הגאווה שממלאת אותו עד היום כשהוא נזכר איך היה שב במדים לבני ברק ומתקבל בכבוד. להמשך ראו כאן.
כל אלו התאספו כדי לשמוע תמציתו של תחקיר מיוחד שערך ההיסטוריון מנחם בן-שלום על פעילות חטיבת השריון 600 במלחמת יום הכיפורים בין ממצאי התחקיר: פקודות לא מלאות, היעדר מודיעין קרבי ועוד. להמשך ראו כאן.
הוא היה מפקד טנק צעיר בגדוד 100 של השריון, מצא את עצמו בחזית הכוח שנשלח לחלץ את הצנחנים מהטבח בחווה הסינית ולאחר שהטנק שלו נפגע, הוא נלחם כחי"רניק לכל דבר. את הקרב בו השתתף, מיכאל הרשקוביץ לא ישכח לעולם: "הצנחנים קראו לנו מושיעים. היה דם בכל מקום, זה לא משהו שעוזב אותך". חזרה בזמן לקרב בחווה הסינית דרך עיניו של שריונר, במסגרת פרויקט 40 שנה למלחמה. להמשך ראו כאן.
מדוע לא נמצא בירושלים או בתל אביב רחוב מלחמת יום הכיפורים? היכן נחבאת סמטת 'החווה הסינית'? לאן נעלם מעלה עמק הבכא? מדוע עד היום, ארבעים שנה לאחר המלחמה, שמה עדיין מעלה בנו תחושת אי-נחת? האם זה משום שעד היום לא הוסכם בינינו כיצד לעזאזל היא הסתיימה? ניצחנו? הפסדנו? גם וגם? מדוע עדיין אופפת אותנו הטראומה? להמשך ראו כאן.
מלחמת יום הכיפורים הייתה מבחן דמים שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל ועלינו לעשות הכול שלא תישנה, ואין לכך כל ביטוח. גדי זוהר ששימש שליש של הרמטכ"ל רב-אלוף דוד (דדו) אלעזר בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בין תפקידיו לאחר מכן: ראש ענף טרור, ומאוחר יותר ראש זירת טרור באמ"ן, מביא דברים מאלפים מזווית הראייה שלו. להמשך ראו כאן.
40 שנה חלפו מאז נפילתו של אחי חנוך רכלס-כנען ז"ל. בסיום לימודי הנדסת מכונות בטכניון מטעם צה"ל, זמן קצר לפני המלחמה, רתם אותו סגן הרמטכ"ל דאז האלוף ישראל טל לפרויקט טנק המרכבה במפקדת גייסות השריון. בפרוץ המלחמה התמנה לסמג"ד 104 בחטיבת הראל, וממנה לא שב. להמשך ראו כאן.
"רעות שריונאים" מבחינתי הינה סיסמה לא רק בעת הקרב. החברות והרעות בתקופות שבין המלחמות חשובות לא פחות, וחלק חשוב ומרכזי בכך היא התמיכה במשפחות הנופלים. להמשך ראו כאן.
פלוגה ז' של גדוד 196/79 נטלה חלק בכול הקרבות הקשים ביותר במלחמה, החל מקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, דרך קרב הפריצה וכיבוש חווה הסינית צליחת התעלה, וקרבות ארץ גושן בואכה אסמעילייה. להמשך ראו כאן.
רבים טוענים כי במלחמת יום הכיפורים הניצחון והגבורה היו בעיקר של החיילים והמפקדים בשטח. והנה היום הלוחמים באים ומחזקים אמרה זו בנכונותם לספר על ניצחון מלחמת יום הכיפורים. להמשך ראו כאן.
עדותו של עוזי מור, מג"ד 266 בחטיבה 179, שלחמה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הספר "עוזי מור - קרן אור, את המנגינה הזו אי אפשר לעצור", מאת אורי אפק, מוקדש לעוזי - ויד ליפתח בנו ז"ל. בהוצאת המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, 2009 - מהדורה מוגבלת. להמשך ראו כאן.
ביום הראשון של מלחמת יום כיפור כוחות השריון ברמת הגולן מצאו את עצמם בנחיתות מספרית עצומה. בהקלטה שנחשפת לראשונה, מפקד חטיבה 188 ומפקד חטיבה 7 מתווכחים ביניהם לגבי כוח נוסף שיעזור בלחימה - קריטי להישרדות של אחד הכוחות, אך פחות לשני. האזינו להקלטה הנדירה. להמשך ראו כאן.


:שם
:דוא"ל